היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן מתנגדים להצעה של יו"ר הקואליציה דוד אמסלם, לפיה הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין הנוגעים לעבירות שחיתות, ומודאגים ממנה. גורמים בפרקליטות מגייסים את הרטוריקה החריפה ביותר, וטוענים כי ההצעה היא "חלק ממגמה מתמשכת של ניסיון לצמצם את הכלים במאבק בשחיתות".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הגורמים הדגישו כי הפרקליטות מערערת רק במקרים יוצאי דופן, לצורך מלחמה בפשיעה ועשיית צדק, ומזכירים כי ב-2017 רק ב-7% מהמקרים בחרו בפרקליטות לערער. לטענת הגורמים, ההצעה היא חלק ממגמה מתמשכת של ניסיון לצמצמם את הכלים במאבק בשחיתות.
על פי ההצעה של אמסלם, לא ניתן יהיה להגיש ערעור על עבירות שהעונש שלהן קצר מ-10 שנים, ובכלל זה עבירות שוחד. בהצעה של אמסלם נכתב: "בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי זכות הערעור על פסק דין בעניין פלילי תהא נתונה לנאשם בלבד ואילו למדינה, שהיא המאשימה בהליך הפלילי, תהא אפשרות הערעור מצומצמת יותר, טעונה רשות של בית המשפט שלערעור, ומוגבלת למקרים מיוחדים ולפשעים חמורים שעונשן מוות או מאסר 10 שנים או יותר".
אמסלם קורא בהצעה להגביל את זכות הערעור של המדינה, שמחזיקה בעוצמה רבה יותר מאשר הנאשם, הן במשאבים והן בסמכויות שמוקנות לה בחוק. אמסלם הסביר כי "מדינה מוסרית לא צריכה לרדוף אזרח שקיבל עונש קל לטעמה".
"על פי מחקרים אמפיריים שנערכו בישראל ישנה שליטה של התביעה בהליך הפלילי וסיכוייה של המדינה להצליח בערעור גבוהים מאוד" נכתב בהצעת החוק. "לעומת זאת, סיכויי הנאשם להצליח בערעור ושתתקבל עמדתו הינם נמוכים באופן משמעותי ביותר".
לדבריו, בשל העוצמה היתרה ממנה נהנית המדינה, שיעורי ההרשעה בישראל גבוהים באופן מיוחד ביחס לעולם והרוב המכריע של נאשמים מורשעים. "על מנת לאזן את כוחה העודף של המדינה בהליך הפלילי, יש מקום להגביל את זכותה של המאשימה לערער על פסק דין פלילי ולהותירה לשיקול דעת בית המשפט במקרים מיוחדים ובעבירות כאמור בלבד", נכתב.