בחג השבועות נהוג היה להביא ביכורים לבית המקדש. הביכורים הם הפירות הראשונים משבעת המינים, ובני ישראל צוו להביא אותם לכהנים בבית המקדש. לרגל חג השבועות, החלטנו להאיר זרקור על תופעה דומה - הצעות החוק הראשונות של חברי כנסת "טריים", שמבשרים למעשה על תחילת הקריירה הפוליטית והכיוונים המרכזיים בהם יעסקו הח"כים. שאלנו חברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית, שהתחילו לכהן בכנסת הנוכחית, מה עלה בגורל הצעת החוק הראשונה שלהם - ואלו תשובותיהם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אחד הח"כים הבולטים והצבעוניים במשכן הוא יהודה גליק (הליכוד), שהושבע לח"כ לפני כשנה לאחר התפטרות יעלון. הצעתו הראשונה דווקא לא עסקה בנושא הר הבית או ההתיישבות - אלא כללה שיתוף פעולה שהרים מספר גבות: "הגשתי הצעת חוק משותפת יחד עם ח"כ תמר זנדברג ממרצ, חוק שקורא לאסור לייצא נשק ישראלי למדינות שיש בהן פגיעה מהותית בזכויות אדם, מחשש שהנשק הישראלי ישמש גורמים שפוגעים בחפים מפשע".
מה עלה בגורל ההצעה, שנקראת "הגבלות על יצוא ביטחוני לכוחות ביטחון שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם"? גליק עדכן, בשיחה עם חדשות 2 Online, כי החוק מוקפא: "קידמנו אותו והבאנו אותו לוועדת שרים, בינתיים הוא עדיין מוקפא לצערי כי משרד הביטחון עדיין חושש. אני במגעים למציאת נוסחה שנוכל להתקדם איתה מול היועץ המשפטי של המשרד. בינתיים זה מתסכל אבל אני לא מרפה ואני מאמין שנמצא את הנוסחא שתשמור על פניה המוסריות של ישראל".
מדוע בחר גליק דווקא בנושא זה? "אני מאמין שעם ישראל נבחר להיות אור לגויים, לשמש כסממן-על בראש ובראשונה ברובד המוסרי ולכן בעניין בזה אנחנו צריכים לדרוש מעצמנו מעל ומעבר ושלא נהיה שותפים להרג חפים מפשע". גליק הוסיף: "שמחתי לשתף פעולה עם ח"כ זנדברג - זה מבטא את האמונה שלי על הצורך בשיתופי פעולה, זה חלק מגאולת ישראל, לעבוד בהרמוניה ובגיוון כדי להגיע להישגים".
ההצעה הראשונה של בהלול - "מתוך החוויה האישית הכואבת"
ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) עסק לאחר היבחרו בנושא קרוב לליבו: "לפני שש שנים איבדתי את אשתי למחלת הסרטן, לאחר מאבק ארוך וכואב. לאחר שנפטרה נוכחתי לגלות על הפערים שקיימים בחוק בכל הנוגע לזכויות שארים בין גברים ונשים. בעוד שנשים שנותרות אלמנות מקבלות קצבת שארים ותמיכות נוספות, גברים נאלצים בנקודת שבר בחיים לעמוד במבחני הכנסה, להוכיח את זוגיותם ועוד".
"בשל החוויה האישית הכואבת שלי, נוכחתי לראות מקרוב את הקושי שגברים אלמנים נאלצים לחוות", הסביר בהלול. "מלבד האובדן האישי הכואב, ההתמודדות בגידול הילדים מתווסף המאבק מול הבירוקרטיה ואובדן חלק לא קטן מזכויותיהם הכלכליות. לכן, החוק הראשון שבחרתי להניח עם כניסתי לכנסת היה תיקון חוק הביטוח הלאומי - תיקון - השוואת זכויות אלמן ואלמנה".
ומה עלה בגורל ההצעה? "החוק עלה פעם אחת לוועדת שרים, ובתאום עם שר הרווחה חיים כץ הוא הוסר מדיון להמשך התייעצות. בשיחותיי עם השר ואנשי המקצוע חזרתי והדגשתי שאני מוותר על קצבתי על מנת להסיר ספק כי המניע הוא אישי - מדובר פה בניסיון להביא לשינוי נורמות והשוואת זכויות בין המגדרים". בהלול ציין כי "בימים אלו אנו נמצאים בדיונים מול הביטוח הלאומי, בסיועו של השר כץ, במטרה לקדם את החוק להצבעה כבר במושב הקרוב".
סמוטריץ' והחטיבה להתיישבות: "דרך חתחתים"
ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי נזכר: "חוק הביכורים שלי הוא חוק הסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות. כמי שעסק בעשור האחרון בקידום מדיניות קרקע ציונית וכמי שהסדרת מערכת היחסים הראויה בין הרשות המחוקקת והמבצעת לשופטת בראש מעייניו היה ברור לי שזה החוק הראשון שאקדם". הח"כ הוסיף כי פעילות החטיבה הוקפאה למעשה בשל מחלוקת משפטית, "ורק בימים אלו מתחילים לראות את ניצני ההתאוששות".
מה עלה בגורל ההצעה? "החוק שלי עבר דרך חתחתים עד להעברתו בשלוש קריאות בתמיכתם של רוב חברי הכנסת הציוניים. גם לאחר העברת החוק הייעוץ המשפטי על כל דרגיו הערים קשיים לא מעטים, אבל ממש בחודשים האחרונים עברה החלטת ממשלה שמחזירה את החטיבה לפעילות מלאה והחלטה זו התאפשרה בזכות החוק".
סמוטריץ' סיכם את חויית החקיקה הראשונה שלו במילים אלו: "אני שמח מאד שזכיתי להרים על נס את ההתיישבות בכל רחבי הארץ וגאה על הסדרת החטיבה בהתאם למדיניות הממשלה".
הח"כ מש"ס שעזר לבעל עסק חילוני
ח"כ יגאל גואטה מש"ס נכנס לכנסת בינואר 2016 - ואחד הנושאים הראשונים בהם טיפל היה נושא העסקים בשבת, אך מזווית שונה: "הגיע אליי סיפור של בעל עסק חילוני בשם עופר שלייפר, ששכר חנות במרכז שרונה בתל אביב - הוא רצה להיות בשבת עם משפחתו אך במהרה התברר לו שהנהלת הקניון אוסרת עליו לסגור את החנות בשבת", אמר גואטה לחדשות 2 Online.
"התברר לנו שבחוזה הנהלת שרונה חייבה אותו בקנס של 3,500 שקלים על כל שבת בה החנות סגורה", הוסיף גואטה - שיזם יחד עם חברי כנסת רבים אחרים את "חוק ההגנה על בתי עסק (ימי המנוחה)", שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע שחוזה שמחייב פתיחה של עסק בימי המנוחה לא יהיה ניתן לאכיפה: "בעל המתחם לא יוכל להכריח את בעל העסק לפתוח את העסק ביום המנוחה, אף אם החוזה בין הצדדים כולל הוראה כזו - ולא יוכל לתבוע פיצויים מוסכמים או לבטל את החוזה".
גואטה הסביר כי הוא רואה בחוק "מהלך חברתי ממדרגה ראשונה - אני לא חושב שאפשר לכפות על אדם לפתוח עסק בשבת, צריך להתיר לו להיות עם משפחתו. ההרגשה שלי היא שכולם חשבו שלא נכון לעשות ככה, ויכול להיות שהתמיכה הייתה כל כך גורפת דווקא בגלל שמדובר באדם חילוני. החוק עבר פה אחד – כל הסיעות תמכו, גם יש עתיד והמחנה הציוני. ביום שהעברנו את החוק הוא הגיע לכנסת עם אביו והייתה שמחה גדולה".
החוק הזריז לשיפור תנאי המאבטחים - מניסיון אישי
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) נכנסה לכנסת לפני כשנה, ותוך כשלשוה שבועות כבר הגישה הצעת חוק ראשונה. "החוק הראשון אותו קידמתי בכל כוחי זו הצעת החוק המסדירה את התנאים הפיזיים של המאבטחים, השומרים ועובדי הקבלן. לפי הצעת החוק המעסיק בפועל ידאג לספק למאבטחים תנאים בסיסיים כמו גישה לנקודת חשמל, מים, עמדת אבטחה המוגנת מפני מזג האוויר, חימום וקירור".
מדוע בחרה ח"כ מלינובסקי דווקא בנושא זה? "בשנת 1998, כשעליתי לארץ מאוקראינה, הייתי עורכת דין בעלת כמה שנות ניסיון במקצוע. אולם, כמו רבים מהעולים, התפרנסתי מעבודות מזדמנות: מלצרות, ניקיון ועבודה בסופר. לא פעם זכיתי ליחס לא מכובד ולא מכבד בעבודה וכך נחשפתי אישית לתת-תנאים בהם מועסקים עובדים. לכן, מהרגע שהגעתי לכנסת, אני מקדמת חקיקה הדואגת לכבוד האדם העובד ולרווחתו. אני שמחה לספר שהחוק עבר במהירות שיא בשלוש קריאות, נכנס לספר החוקים ויחול מחודש אוקטובר השנה".
משרד החינוך תומך - הממשלה מתנגדת
ח"כ עאידה תומא-סלימאן מהרשימה המשותפת נזכרת בהצעת החוק הראשונה שהגישה בכנסת, לפני כשנתיים: "ההצעה מבקשת לקבוע בחקיקה את האיסור על הגבלת השתתפות תלמידים בטיולי בית ספר בשל קשיים כלכליים. העיקרון נקבע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, ואני הצעתי שייקבע הדבר לחשיבותו בחיקוק".
למרות שמשרד החינוך הורה לבתי הספר לפעול ברוח דומה, הממשלה התנגדה להצעת החוק של תומא-סלימאן. לדבריה, "בכנסת זו חקיקת חוק נחשבת למשימה בלתי אפשרית: תמיכה בהצעות חוק הינה לפי מציע הצעת החוק ולא לפי התוכן". תומא-סלימאן טענה כי "כשאת ח"כ מהאופוזיציה בכלל, וערבייה מהרשימה המשותפת בפרט, הסיכוי לקבלת תמיכה ממשלתית כמעט אפסי".
לדבריה, משפט שנאמר לה בכנסת - "חקיקת חוק היא פרס, למה להעניק אותו לח"כ מהאופוזיציה" - מסכם את הגישה כלפיה וכלפיה מפלגתה. "אני טוענת ואני מתגרה בוועדת השרים לענייני חקיקה שיתנו לנו בשקיפות על סמך מה מקבלים את ההחלטות שם", סיכמה.
למרות ההצעה - תחום הפעוטות נותר פרוץ
יפעת שאשא ביטון מ"כולנו", שעומדת בראש הוועדה לזכויות הילד, פעלה עם היבחרה בתחום מעונות היום לפעוטות - והצעת החוק הראשונה שלה שאפה להסדיר את התחום הפרוץ. "כיום, רק 23% מהמסגרות בישראל לגילאי לידה עד 3, אלה אשר קיבלו הכרה באמצעות 'סמל מעון', מפוקחות על-ידי המדינה ובצורה חלקית ביותר", הסבירה ח"כ שאשא ביטון את המצב העגום, שלא .עומד בסטנדרטים של רוב המדינות המפותחות. "עלינו להבין כי מעונות יום אינם מהווים רק פיתרון נוח להורים שיוצאים לעבודתם, כי אם גם מוסד חינוכי-התפתחותי בעל חשיבות עליונה עבור הפעוט בשנים הראשונות לחייו".
ח"כ שאשא ביטון הסבירה כי "שאר המסגרות הן בבחינת 'שטח הפקר', כשבתווך נמצאים ילדינו הרכים שזה עתה הגיחו אל העולם. הצורך בפיקוח על מעונות יום לפעוטות אלה גובר ומתעצם במיוחד לנוכח גילויי האלימות מצד אנשי צוות כלפיהם חדשות לבקרים. המשמעות היא שאיש אינו בוחן את הטיפול הניתן לפעוטות השוהים במעונות היום. אין סטנדרטים לעניין הרישוי ואין כל בקרה ופיקוח על בטיחות המבנה והציוד שלהן, על התזונה והתברואה, על איכות הצוות המקצועי ועל היחס בין מספר אנשי הצוות לבין מספר הילדים".
ומה עלה בגורל ההצעה? "לצערי הרב, לאחר שפעלתי רבות מול כל הגורמים הרלוונטיים, עבר לאחרונה תחום האחריות למשרד העבודה והרווחה, ונדרשתי להתחיל תהליך מחדש. לאחרונה פניתי לשר הרווחה בבקשה לקדם את הצעת החוק וכולי תקווה שהוא אכן יעשה זאת", סיכמה חברת הכנסת מ"כולנו".
המאבק על מחירי התוצרים החקלאיים: מתי תושג התקדמות?
ח"כ חיים ילין, שנכנס לכנסת מטעם "יש עתיד" לפני כשנתיים, החליט לטפל בנושא החקלאות ופערי התיווך והמחירים. "הצעתי הראשונה הייתה לקבוע שבתוצרת חקלאית ייקבע רווח מירבי של פערי שיווק וכי יהיה רשום על התוצרת, למשל ברשתות השיווק, המחיר שנקנתה מהחקלאי", הסביר ילין.
ההצעה עלתה לראשונה לדיון בוועדת שרים לחקיקה באוקטובר 2015, אז הוחלט על דחיית הדיון: למרות זאת, ילין העלה את הצעת החוק לקריאה טרומית - והמליאה דחתה את ההצעה. "לא התייאשתי והעלתי את ההצעה שוב לוועדת השרים לחקיקה לאחר שנה, והפעם ועדת השרים קיבלה את התנגדות השרים", אמר ילין.
ההצעה עלתה לקריאה טרומית נוספת, אך לבקשת שר החקלאות היא הוסבה להצעה לסדר: השניים סיכמו שיוקם צוות שיבחן את הבדלי התשלומים לחקלאים אל מול מחירי הירקות והפירות ברשתות השיווק. "עד כה לא חלה התקדמות בפעולת משרד החקלאות בנושא", הדגיש ילין.
רוצים לדעת עוד על החוקים והצעות החוק? לחצו כאן לכניסה למאגר החקיקה הלאומי