לפני 28 שנים בדיוק ישראל הייתה על סף בחירות לאחר שממשלת האחדות של פרס ושמיר התפרקה בשנת 1990 במה שכונה לימים "התרגיל המסריח": מפלגת העבודה הגישה הצעת אי אמון כדי להפיל את ממשלת שמיר, בה פרס עצמו כיהן כשר האוצר, עד שהתרגיל נחשף ושמיר פיטר אותו. מסמך שפורסם לראשונה ב"מהדורה המרכזית" חושף: כך ניסה הרב עובדיה להציל את הממשלה ברגע האחרון.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רגע לפני ההצבעה על אי האמון, הניח הרב עובדיה הצעת פשרה על השולחן כששיגר מכתב לשמיר ולפרס באמצעות אריה דרעי ובו כתב: "הריני פונה לכבודכם בפנייה נרגשת מעומק הלב של הרגע האחרון, רגע של אמת להציל את אחדות הממשלה, את אחדות עם ישראל ואת התהליך של השלום המיוחל והחיוני מאוד לעם ישראל אשר שניכם חפצים בו מאוד. לפיכך אני מבקש מאוד שתסכימו להצעת הפשרה".
המסמך, שיעמוד לאחר פסח הקרוב למכירה פומבית בבית המכירות 'קדם', אמור היה להציל את הממשלה ברגע האחרון ולהפיל את התרגיל. הרב עובדיה גם הבהיר לצדדים: מי שלא יתיישר - ישלם מחיר פוליטי. "אני מפציר בכם, ידידיי היקרים, לקבל הצעה הנ"ל כמקשה אחת וללא כל שינוי ולחתום מיד עליה", כתב. "באם לא תתקבל ההצעה הנ"ל על ידי צד כלשהו, נראה בו כאחראי לפירוק האחדות הלאומית ונסיק את המסקנות הנדרשות מכך אולם תקוותי ותפילתי שלא יהיה צורך בכך".
הסירוב של שמיר, ההסכמה המפתיעה של פרס
שמיר סירב, אך דווקא פרס שבישל את המהלך שלח לרב מכתב בו הסכים לפשרה ושלח לרב מכתב: "משום כבודו של הראשון לציון, אני מוכן לקבל פניית כבודו על כל מרכיביה כמקשה אחת". שמיר, פרס ורבין הגיעו אל ביתו של הרב שעדיין ניסה להשכין שלום. גם אחרי אותה ישיבה, שמיר התמיד בסירובו. חברי הכנסת של ש"ס נעדרו מהמליאה בהוראת הרב, והממשלה נפלה בסופו של דבר בהצעת אי-אמון ברוב של 60 תומכים מול 55 מתנגדים.
בשל התנגדותו של הרב שך, שנשא את "נאום השפנים", ש"ס לבסוף לא לקחה חלק בהקמת ממשלת פרס, שהיה משוכנע שיש לו רוב לממשלה צרה עם חברי הכנסת של אגודת ישראל. בסופו של דבר פרס הובך והשאר כבר היסטוריה.
מרון ארן, מנכ"ל בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, ציין כי "המכתב ההיסטורי הזה, ששתי הדמויות המרכזיות שלו הלכו מאתנו בשנים האחרונות, מראה כי מה שנכון לעולם הפוליטי של היום היה נכון גם אז. הוא מראה עד כמה הפכפך העולם הפוליטי בישראל. כשפרס השיב אז לרב עובדיה בחיוב עדיין היה ניתן למנוע את התרגיל המסריח אך באותו הערב הכול התהפך. זוהי זכות עבורנו להוות הכתובת עבור הפריטים הבולטים ביותר בהיסטוריה היהודית והישראלית אבל זוהי גם חובה ולכן אנו משתדלים לחלוק כל פריט כזה עם העולם לפני שהוא עובר מיד ליד".