מבן גוריון עד נתניהו - על מה מזרים כנסת? (צילום: לע"מ / כהן פריץ, קובי גדעון)
מבן גוריון עד נתניהו - על מה מזרים כנסת? | צילום: לע"מ / כהן פריץ, קובי גדעון

כל כמה זמן הולכים בישראל לבחירות? על רקע המשבר הקואליציוני שעלול להוביל להקדמת הבחירות, בדקו במכון הישראלי לדמוקרטיה, לבקשת החדשות Online, את אורך כהונתן של כנסות ישראל. מהנתונים עולה שרק כשליש מהכנסות השלימו את כהונתן וממוצע אורך הכהונה בישראל עומד על 2.7 שנים בלבד. "בחירות בכל שנתיים יוצרות מצב בו אי אפשר לנהל באופן רציף מדיניות ממשלתית באף אחד מהתחומים החשובים לחיי האזרחים", טוען ראש המכון לדמוקרטיה יוחנן פלסנר.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

הבדיקה העלתה כי רק שש מתוך 19 כנסות השלימו את ימיהן ובנוסף, בעבר היו פחות מקרים של הקדמת בחירות בהשוואה לשלושת העשורים האחרונים - מאז הכנסת ה-12 בשנת 1992, אף כנסת לא סיימה את כהונתה במועד המיועד.

אז על מה הולכים לבחירות בישראל? הדוח מציג את הסיבות להתפזרות של הכנסת מאז קום המדינה ועד ימינו.

הכנסת הראשונה (פברואר 1949 - אוגוסט 1951) אורך כהונה: שנתיים וחצי. ראש הממשלה: דוד בן גוריון. הסיבות לפיזור: משברים קואליציוניים עם המפלגות הדתיות על שאלת החינוך במעברות וגיוס נשים לצה"ל.

בממוצע 2.7 שנים לכהונה (צילום: פלאש 90)
בממוצע 2.7 שנים לכהונה | צילום: פלאש 90

הכנסת ה-4 (נובמבר 1959 - אוגוסט 1961) אורך כהונה: שנה ותשעה חודשים או 644 ימים - הכנסת הקצרה ביותר בישראל. ראש הממשלה: דוד בן גוריון. הסיבות לפיזור: התפטרותו של בן גוריון על רקע פרשת לבון ואי יכולתו להקים ממשלה יציבה לאחר מכן.

הכנסת ה-8 (ינואר 1974 - יוני 1977) אורך כהונה: שלוש שנים וחצי. ראש הממשלה: יצחק רבין. הסיבות לפיזור: הסיעות החרדיות הגישו הצעת אי אמון בשל חשש לחילול שבת כששרי הממשלה לא חזרו לפני כניסת שבת מטקס קבלת מטוסי F-15. בשל הימנעותם של חלק משרי המפד"ל החליט יצחק רבין לפטרם, התפטר והלך לבחירות.

הכנסת ה-9 (יוני 1977 - יולי 1981) אורך כהונה: ארבע שנים. ראש הממשלה: מנחם בגין. הסיבות לפיזור: מצב כלכלי רעוע במדינה, התפטרות של שרים רבים (דיין, וייצמן, הורביץ, ארליך) ופרשות שחיתות (אהרון אבו חצירא ופלאטו שרון).

"יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז". האזינו (צילום: רויטרס)
הקדמת הבחירות ב-1977 | צילום: רויטרס

הכנסת ה-10 (יולי 1981 - אוגוסט 1984) אורך כהונה: שלוש שנים. ראש הממשלה: יצחק שמיר. הסיבות לפיזור: מצב פוליטי רעוע לאחר הסתגרותו של בגין והחלפתו בשמיר, מלחמת לבנון ואינפלציה.

הכנסת ה-12 (נובמבר 1988- יולי 1992). אורך כהונה: שלוש שנים ושמונה חודשים. ראש הממשלה: יצחק שמיר. הסיבות לפיזור: פרישתן של שלוש מפלגות הימין - צומת, התחיה ומולדת - מממשלתו השנייה של שמיר, על רקע ועידת מדריד.

הכנסת ה-13 (יולי 1992 - יוני 1996) אורך כהונה: כמעט ארבע שנים. ראש הממשלה: שמעון פרס. הסיבות לפיזור: על רקע רצח רבין, שמעון פרס החליט על הקדמת הבחירות.

פרש מהליכוד והקים את קדימה (צילום: רויטרס)
פרש מהליכוד והקים את קדימה | צילום: רויטרס

הכנסת ה-14(יוני 1996- יוני 1999) אורך כהונה: שלוש שנים. ראש הממשלה: בנימין נתניהו. הסיבות לפיזור: משבר פנימי חריף בממשלת נתניהו על רקע הנהגתו, פירוק סיעת ליכוד-גשר-צומת.

הכנסת ה-15 (יוני 1999 - פברואר 2003) אורך כהונה: שלוש שנים ושמונה חודשים. ראש הממשלה: אריאל שרון. הסיבות לפיזור: בספטמבר 2002 פרשה מפלגת העבודה מהממשלה בשל בחירתו של עמרם מצנע ליו"ר המפלגה. אריאל שרון לא רצה להקים קואליציית ימין, והחליט ללכת לבחירות.

הכנסת ה-16 (פברואר 2003 - אפריל 2006) אורך כהונה: שלוש שנים וחודשיים. ראש הממשלה: אריאל שרון. הסיבות לפיזור: בעקבות ההתנתקות, פרץ מרד פנימי בליכוד נגד ראש הממשלה אריאל שרון - שהחליט לפרוש מהליכוד ולהקים את קדימה.

לא הצליחה להקים ממשלה. (צילום: חדשות 2)
לא הצליחה להקים ממשלה. | צילום: חדשות 2

הכנסת ה-17 (אפריל 2006 - פברואר 2009) אורך כהונה: שנתיים ועשרה חודשים. ראש הממשלה: אהוד אולמרט. הסיבות לפיזור: התפטרותו של אהוד אולמרט בשל פרשות השחיתות וכישלונה של ציפי לבני להקים ממשלה חדשה.

הכנסת ה-18 (פברואר 2009 - פברואר 2013 ) אורך כהונה: ארבע שנים. ראש הממשלה: בנימין נתניהו. הסיבות לפיזור: פרישת קדימה ומשבר חוק הגיוס.

התפטר על רקע פרשות שחיתות (צילום: חדשות 2)
התפטר על רקע פרשות שחיתות | צילום: חדשות 2

הכנסת ה-19 (פברואר 2013- מרץ 2015) אורך כהונה: שנתיים. ראש הממשלה: בנימין נתניהו. הסיבות לפיזור: ראש הממשלה טען ל"פוטש" מצד השרים יאיר לפיד וציפי לבני ופיטר אותם.

ומה מצבנו בהשוואה לעולם? ממוצע אורך הכהונה של הפרלמנט בישראל עומד על 2.7 שנים - מקום לפני אחרון ברשימה שאותה סוגרות יוון עם ממוצע של 2.4 שנים בין מערכות בחירות, ויפן עם ממוצע של 3 שנים. בראש הטבלה ניצבות איטליה עם ממוצע של 4.4 שנים ואירלנד עם 4.7 שנים.

יוחנן פלסנר. המכון הישראלי לדמוקרטיה (צילום: הדס פרוס, פלאש 90)
יוחנן פלסנר. המכון הישראלי לדמוקרטיה | צילום: הדס פרוס, פלאש 90

ראש המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר התייחס לנתונים באומרו כי  "בחירות בכל שנתיים, הן פיגוע משילותי. הן מביאות לכך ששרים לא מתכננים לטווח רחוק". לדבריו, "לפני שהולכים לבחירות, על ראש הממשלה לערוך תיקונים בשיטת הממשל כמו העברת חוק לפיו ראש המפלגה הגדולה הוא ראש הממשלה. כך, יקטנו העימותים הפנים קואליציוניים וניתן יהיה לשאוף לממשלה יציבה שתכהן ארבע שנים מלאות".