משכן הכנסת, ארכיון (צילום: חדשות 2)
משכן הכנסת, ארכיון | צילום: חדשות 2

הכנסת אישרה תנאים מפליגים לעובדים: דוח מבקר המדינה, שהתפרסם היום (שלישי), מצא ליקויים מהותיים בניהול משמר הכנסת. בין השאר נמצא פער נטול הצדקה בימי החופשה שקיבלו עובדי משמר הכנסת לעומת שאר עובדי המדינה - לצד פגמים במכרזים לתפקידים ומכרזים.

לקריאת הדוח המלא

הבדיקה של המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, נערכה בשנת 2014 ומצאה כי בשנים האחרונות הוספו ושודרגו משרות "על סמך מידע חסר", ובתהליכי קבלת ההחלטות נתגלו ליקויים. מהדוח עולה כי מספר המשרות במנהל הכנסת גדל ב-38% משנת 2008 ועד לשנת 2014.

דוח מבקר המדינה - סיקור מיוחד:

מה עשה החשמלאי בבית רה"מ ביום כיפור? 

המבקר: בית הנשיא חרג בקביעות מהתקציב

מעון ראש הממשלה: ריהוט ב-370 אלף שקלים, מיליונים לניקיון

עובדים במשרד רה"מ שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות - ולא קיבלו החזר

עובדי משמר הכנסת נהנים, על פי הדוח, מתוספות שכר ייחודיות: היועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק, אך למרות זאת החליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להחיל גם על עובדי משמר הכנסת את תוספת "שיטור חדש" - העלאת המשכורת שנועדה לשוטרים.

התוספת הנדיבה ניתנה לכ-80% מעובדי משמר הכנסת, תוך "התעלמות מחוות דעת משפטיות שהוגשו המסתייגות מתשלום תוספת השכר האמורה". יחד עם התוספת שיועדה לשוטרים, זכאים עובדי משמר הכנסת גם להעלאות שכר שחלות על עובדי הכנסת בפרט ועל המגזר הציבורי בכללותו.

חוק משכן הכנסת בן 47 השנים קובע כי "תנאי שירותם של עובדי משמר הכנסת מקבילים לאלה של שוטרים, בהתאמות הנדרשות". יו"ר הכנסת מוסמך לאשר את ההתאמות האמורות, ולטענת המבקר היו"ר הנוכחי אדלשטיין עשה זאת "ללא בחינה כוללת של התאמת נוהלי המשטרה למאפייני משמר הכנסת" - כלומר, לא עיגן במסמך רשמי את התאמות השכר והתנאים. "מצב שבו עובדי משמר הכנסת נהנים משתי מערכות של הטבות מחייב בחינה משפטית", הוסיף המבקר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

יולי אדלשטיין (צילום: פלאש 90 יונתן סינדלר, חדשות)
העניק תוספות לעובדי המשמר. אדלשטיין | צילום: פלאש 90 יונתן סינדלר, חדשות

זכאים לחופשה יותר מרופאים החשופים לקרינה

כמו כן, קבע שפירא, שיעור ה"חוזים המיוחדים" בכנסת עומד על 3.5% - נתון גבוה מהרבה מהנהוג בשירות המדינה. במספר מקרים הוארכה תקופת ההעסקה של אנשי משמר הכנסת, שנקבעה בנהלים לחמש שנים. "ההחלטות לגבי הארכת שירות נתקבלו בלי שקיימים כללים כתובים כלשהם", הוסיף שפירא.

עובד מדינה בישראל זכאי על פי החוק ל-22 ימי חופשה בשנה, אך מנהל הכנסת קבע כי "עובדים מן המניין במשרה מלאה זכאים ל-26 ימי חופשה". בשל כך זכאים עובדי הכנסת למכסת ימי חופש הגדולה ב-18% מזו של עובדי המדינה. כמו כן, הם זכאים ל-20 ימי חופשה נוספים בפגרות - 46 ימי חופשה בשנה סך הכל.

לשם השוואה, מדובר ביותר מכפליים מעמיתיהם בשירות הציבורי ויותר מרופאים ואחים החשופים לקרינה מייננת לדוגמה. בחישוב שנתי, עובדי משמר הכנסת מקבלים יום חופש (ולא רק יום מנוחה) על כל שבעה ימי עבודה.

מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: ליאת מנדל)
המבקר יוסף שפירא | צילום: ליאת מנדל

"התקשרות בניגוד לכללי מנהל תקין"

מספר ליקויים נמצאו גם במכרז לדוברי ועדת הכנסת: אחד התנאים - היכרות עם עבודת הכנסת - העניק יתרון לעוזרים פרלמנטריים, ומנגד הדרישות מהמועמדים היו נמוכות ולא כללו תואר אקדמי. לאחר העסקתם, הוגדרו רבים מהדוברים כמומחים, ו"כך נוצר פער ניכר בין דרישות הסף במכרז ובין תנאי ההעסקה שנקבעו לעובדים שאיישו את המשרות בפועל".

בנוסף, מספר התקשרויות ומכרזים - בהם רכישת שירותי מחשוב במיליוני שקלים - אושרו ללא כל הנתונים וההסברים החיוניים. "החלטה כזאת אינו עולה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין", קבע שפירא. ההתקשרות עם החברה הייתה במחיר גבוה בהשוואה למתחרים והוארכה מספר פעמים תוך חריגה מההסכם המקורי.

המבקר סיכם כי ממצאי הביקורת "מחייבים פעולות נחושות לתיקון הליקויים". בשל כפיפות חלק מהיחידות, דרש שפירא במפורש את מעורבותו של יו"ר הכנסת אדלשטיין בפעולות התיקון.

תגובת הכנסת על הדוח: "הדוח של מבקר המדינה מתייחס לתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן. רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דוח ביצוע למבקר המדינה".