קצת יותר מארבעה חודשים חלפו מאז הבזיקו המצלמות ללא הרף במה שהוגדר "המעמד ההיסטורי" של טקס חתימת הסכם הפיוס בין הפת"ח לחמאס בקהיר. "חתני השמחה" - יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן וראש הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל לחצו ידיים בחסותם של ראש שירותי המודיעין המצרי מוראד מוואפי ומי שהיה אז שר החוץ המצרי נביל אל-ערבי, אך כבר אז היה ברור כי ההסכם הזה - שמלכתחילה פרטיו היו מעורפלים, נדון לכישלון.
הסכסוך מאחורי הקלעים "מי יישב ליד מי" בטקס, ההוראה הראשונית למשעל כי הוא לא ינאם בטקס - ולאחר מכן הבקשה ממנו לקצר בנאומו, העיכוב בשלוש שעות בחתימה על ההסכם ועצם העובדה כי הטקס עצמו לא הועבר כמובטח בשידור חי, כי אם מוקלט - בישרו על הבאות.
לאבו מאזן המעמד היה חשוב, בשל רצונו להפגין "חזית אחידה" ערב יציאתו לאו"ם. המטרה הייתה ברורה: לדחות כל טענה בדבר חוסר יכולת מנהיגותית לאחד את השורות ולנסות, לפחות כלפי חוץ, לצייר תמונה לפיה הרשות צועדת כגוף אחד בדרישתה להקים מדינה עצמאית.
היום נראה כי מה שהוגדר "הפיוס הפלסטיני" מהווה אתגר משמעותי במפעל הקמת המדינה הפלסטינית של אבו מאזן, אתגר שלא נופל בחשיבותו מההתמודדות עם תגובת ישראל למהלך. די לנו להתרשם מהתבטאויותיהם של בכירי החמאס, ששבים להעלות בתזמון שאינו מקרי את נושא הפיוס לסדר היום, על מנת להבין שלראיס יש עבודה רבה בבית - עוד בטרם ייאלץ להתמודד עם האתגרים בחוץ.
"הפיוס קפוא לחלוטין"
הבעיות החלו לצוץ עם המחלוקת בין הצדדים בדבר זהותו של ראש ממשלת האחדות שצפויה הייתה לקום. בחמאס "המליצו" תחילה בעדינות כי מועמד מטעמם הוא שצריך לעמוד בראשות הממשלה, אך עד מהרה הטונים השתנו. "תהליך הפיוס לא יושלם, כל עוד לא יוסר שמו של סלאם פיאד מרשימת המועמדים לתפקיד", אמר בחודש יולי בכיר חמאס מחמוד א-זהאר. המחלוקות הקשות הביאו להפסקת פגישות העבודה של צוותי העבודה המשותפים בקהיר - וכן, אפילו טורקיה הגדולה שהתערבה במשבר לא הצליחה לגשר על הפערים.
השבוע, כשברשות כבר רצו להתחיל ולהפנות את העיניים למטה האו"ם בניו יורק, ביקשו בחמאס לשוב ולהזכיר כי המצב בבית עדיין עגום. "עניין הפיוס הפלסטיני עם פת"ח קפוא לחלוטין", אמר אחד מדוברי חמאס אסמאעיל רדוואן. "לא הושג דבר בהסכם עד כה, לאחר שאנשי הרשות החליטו לדחות את הדיונים בעניין לאחר ההכרזה באו"ם".
בימים האחרונים הפך בלתי אפשרי להחביא את המחלוקות אל מתחת לשטיח. בכלי התקשורת הפלסטיניים החליפו בכירים של שתי התנועות האשמות קשות, עד כדי פרסום הודעה רשמית מטעם החמאס כי הארגון מתנגד נחרצות לפנייה לאו"ם. "פנייתו של אבו מאזן לעצרת הכללית היא בבחינת קפיצה באוויר וצעד שלא לוקח בחשבון את ההשלכות שלו", אמר דובר חמאס סלאח אל-ברדוויל. "המהלך הזה ינטרל את ההתנגדות ויביא לאיבוד ירושלים וזכות השיבה".
פרסונה נון-גראטה
בעבור החמאס המצב ברור: אם המגעים מול הפת"ח כשלו כשהגיעו לדון בנושא הנשק של הפלגים ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל - מה יצטרך לעבור הארגון כשייאלץ להתחייב להסכמים בינלאומיים (כמו אוסלו, למשל) ולתהליך מדיני מול גוף שהוא כלל אינו מכיר בקיומו?
בינתיים, בפת"ח לא נשארים חייבים. "הדרישה של חמאס מאבו מאזן לחזור בו מכוונתו לפנות לאו"ם פועלת לטובת האינטרס הישראלי ועולה בקנה אחד עם הלחצים האמריקניים", תקף הארגון בהודעת גינוי מיוחדת שפורסמה בעקבות הודעת החמאס. "מאז הוקם, התנגד החמאס לכל אורך השנים לשותפות, לאחדות ולהצטרפות לאש"ף. הגיע הזמן להפסיק לנהוג במדיניות של היפרדות".
הקרע הפנים-פלסטיני יהפוך משמעותי יותר ביום שאחרי: ההכרה באו"ם בהקמתה של מדינה פלסטינית, אם תהיה, תיצור מצב בו תצטרך ההנהגה הפלסטינית להביא לחיבור גיאוגרפי, בשטח, בין שטחי הגדה המערבית לשטחי רצועת עזה. "מסדרון" שכזה יצטרך להיקבע במסגרת הבנות לא רק עם ישראל - כי אם גם בין חמאס לפת"ח. את זה יודע היטב אבו מאזן, שנחשב ל"פרסונה נון-גראטה" ברצועה בארבע השנים האחרונות - מאז גורש בבושת פנים עם השתלטות חמאס על עזה.
לקראת 20 בספטמבר - סיקור מיוחד: