ישראל הושיטה את ידה לשלום מהרגע שנוסדה, לפני 63 שנים. בשם ישראל והעם היהודי אני מושיט שוב את היד הזו לשלום לעם המצרי והירדני, לידידות חדשה. שכנים שעמם כבר עשינו שלום. אני מושיט את היד הזו עם כבוד ורצון טוב גם לעם הטורקי. אני מושיט את היד גם לעמים בלוב ובתוניסיה, עם הערכה רבה לאנשים שמנסים לבנות עתיד טוב יותר.
אני מושיט את אותה היד לעמים בחצי האי ערב ובצפון אפריקה, וכך גם לעמי סוריה לבנון ועירק עם הערכה לאומץ שיש לאנשים האלה שנלחמים בדיכוי ברוטלי. אני מושיט את ידי לשלום במיוחד לעם הפלסטיני - עם שעמו אנו רוצים להגיע לשלום צודק ואמיתי.
התקווה שלנו לשלום מעולם לא אבדה. המדענים והיזמים שלנו מפעילים את הראש שלהם כדי לשפר את עולם המחר. האמנים והסופרים שלנו מעשירים את המורשת האנושית. אני יודע שזו לא בדיוק התדמית שנוצרה על ישראל, שפעמים רבות מוצגת כגורם הרע בעולם הזה.
ישראל סופגת יותר גינויים מכל אומות העולם
אחרי הכל, כאן ב-1975, הרצון העז של העם שלנו לחדש את חייו כקדם התקבל כשקראו לציונות באופן מביש גזענות. ב-1980, באולם הזה, לא זכה הסכם השלום בין ישראל לבין מצרים לשבחים - אלא להוקעה. מכאן גם שנה אחר שנה סופגת ישראל, שלא בצדק, יותר גינויים יותר מכל אומות העולם יחד.
21 מתוך 27 החלטות העצרת הכללית של האו"ם מגנות את ישראל, הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. זה חלק מצער מתאטרון האבסורד של הארגון הזה. זה לא רק מציב אותנו בתפקיד הרשע, אלא מציג את הרשעים כגיבורים. קדאפי, למשל, היה חלק מהוועדה לזכויות האדם של האו"ם, עירק של סדאם חוסיין הייתה בוועדה לפירוק נשק להשמדה המונית.
לבנון שבשליטת חיזבאללה שולטת כעת במועצת הביטחון של האו"ם. המשמעות היא שארגון טרור שולט בעצם במועצת הביטחון, הכוח האופרטיבי של האו"ם. אי אפשר להמציא דברים כאלה. כאן, באו"ם, רוב אוטומטי יכול להחליט הכל.
הם יכולים להחליט גם שהשמש זורחת במערב. הם יכולים גם והם אכן החליטו שהכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ליהודים, הוא שטח פלסטיני כבוש ושייך לפלסטינים. אבל אפילו כאן, בעצרת הכללית, האמת יכולה לעיתים לפרוץ החוצה.
הפלסטינים רוצים מדינה בלי שלום
ב-1984, כשמוניתי לשגריר באו"ם, פגשתי את הרבי מלובביץ' והוא אמר לי - ואל תעלבו, כמי ששירת כאן, יש כאן אנשים מאוד טובים שמשרתים את מדינותיהם... הוא אמר לי: 'אתה תשרת בבית של שקרים רבים'. כך הוא הגדיר את האו"ם. אבל זכור שגם במקום החשוך ביותר, גם אור של נר אפילו יכול להיראות למרחקים. היום אני מקווה שאור האמת יאיר גם אם רק לדקות ספורות בתוך אולם שבמשך זמן רב מדי היה מקום של חושך עבור המדינה שלי.
בתור ראש ממשלת ישראל באתי להגיד את האמת. ישראל רוצה שלום והאמת היא שאני רוצה שלום. האמת היא שבמזרח התיכון, יותר מבכל עת, חייבים להשיג שלום. אי אפשר להשיג שלום דרך החלטות האו"ם. האמת היא שעד עכשיו הפלסטינים סירבו לשבת למשא ומתן. האמת היא שישראל רוצה שלום עם מדינה פלסטינית, אבל הפלסטינים רוצים מדינה בלי שלום ואסור לכם לאפשר את זה.
כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה העולם היה מחולק למזרח ומערב. מאז, הסתיימה המלחמה ואומות גדולות התעוררו מתרדמת. רבים קמו מעוני ורבים יבואו אחריהם. הדבר המדהים הוא שעד עכשיו השינוי ההיסטורי הזה קרה בדרכי שלום, לרוב.
האיסלאם הקיצוני מאיים על השלום של כולם
יש חולי שגדל בין מזרח למערב שמאיים על השלום של כולם. אותי חולי מבקש לא לשחרר אלא לשעבד, לא לבנות אלא להרוס. החולי הזה הוא האיסלאם הקיצוני שעוטה על עצמו כסות של אמונה גדולה, אבל הוא רוצח מוסלמים, נוצרים ויהודים בלי להבחין ביניהם.
ב-11 בספטמבר הוא רצח אלפי אמריקנים והפך את מגדלי התאומים לאפר. אמש הנחתי זר באנדרטה לזכר נספי 11 בספטמבר וזה היה מרגש מאוד. בדרכי לשם משהו הדהד בראשי – המילים הנוראיות של נשיא אירן על הדוכן הזה אתמול. הוא רמז ש-11 בספטמבר הייתה קנוניה אמריקנית. חלקכם יצאו מהעולם, אבל כולכם הייתם צריכים.
מאז 11 בספטמבר, האיסלאם החיצוני רצח רבים במדריד, בלונדון, בתל אביב בירושלים ובכל חלק מישראל. אני חושב שהסכנה הגדולה ביותר לעולם שלנו היא שהפנאטיות הזו תחמש עצמה בנשק גרעיני וזה בדיוק מה שאירן עושה. אתם יכולים לדמיין את נשיא אירן שדיבר כאן אתמול יחזיק נשק גרעיני? הקהילה הבינלאומית חייבת לעצור את אירן ואם היא לא תעשה זאת, כולנו נהיה מאוימים על ידיו. כך יהפוך האביב הערבי לחורף האירני.
אף אחד לא ירוויח יותר מישראל אם העמים במדינות השכנות ירצו שלום - אבל כראש ממשלת ישראל, איני יכול לסכן את העתיד של המדינה היהודית בגלל תקוות וחלומות. מנהיגים צריכים לעשות כמיטב יכולותיהם כדי לעצב את העתיד, אבל העולם שסביב ישראל נעשה ללא ספק מסוכן יותר.
הקיצוניים נחושים לקרוע את הסכמי השלום
האיסלאם הקיצוני השתלט על לבנון ועל עזה ונחוש לקרוע לגזרים את הסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן. הוא גם הרעיל את מוחות העמים הערביים נגד ארצות הברית וישראל. הוא מתנגד לקיומה של ישראל. רבים טוענים שההתפשטות הזו, במיוחד בזמנים סוערים כאלה, מחייבת את ישראל לעשות פשרות טריטוריאליות במהירות.
התיאוריה הזאת נשמעת פשוטה – צאו מהשטחים והשלום יתקדם. אל תדאגו לפרטים הקטנים כמו איך למשל תגן ישראל על עצמה, כי אומרים שכוחות בינלאומיים יעשו את זה. אומרים לי לתת הצעה מרחיקת לכת והכל יסתדר. יש בעיה אחת עם התיאוריה הזאת: ניסינו אותה והיא לא עבדה.
ב-2000 ישראל הגישה ישראל הצעה מרחיקת לכת שנענתה בדחייה על ידי הפלסטינים. אחריה יזם ערפאת פיגועים שגבו אלפי קורבנות ישראלים. אחר כך, יזם גם אולמרט הצעה מרחיקת לכת עוד יותר. אבו מאזן אפילו לא הגיב.
המתונים הובסו על ידי הקיצוניים
ישראל עשתה הרבה יותר מלהציע הצעות: עזבנו שטחים גם בלבנון וגם בעזה. זה לא הרגיע את הסערה האסלאמית אלא רק קירב אותה אלינו והפך אותה חזקה יותר. חיזבאללה וחמאס ירו אלפי רקטות וטילים לעבר הערים שלנו מהטריטוריות שפינינו. כשישראל עזבה את דרום לבנון ועזה המתונים הובסו על ידי הקיצוניים. צר לי לומר שכוחות בינלאומיים כמו יוניפי"ל לא עצרו את הקיצוניים מלתקוף את ישראל.
עזבנו את עזה וקיווינו לשלום. לא הקפאנו את הבנייה בהתנחלויות שם, פינינו אותן. יישמנו בדיוק את התיאוריה הזאת: נסוגנו לקווי 1967 ופירקנו את ההתנחלויות. אני לא חושב שאנשים זוכרים כמה רחוק הלכנו כדי להשיג את זה. עקרנו מן השורש אלפי אנשים עם ילדים, עזבנו בתי כנסת והוצאנו מתים מקבריהם. אחרי שעשינו את כל זה, נתנו את המפתחות של רצועת עזה לאבו מאזן.
לפי התיאוריה, הכל צריך היה לעבוד. לכאורה, אבו מאזן והרשות הפלסטינית היו יכולים להקים מדינה שקטה בעזה. אתם צריכים לזכור שכל העולם הריע לנסיגה שצעד של מדיניות נועזת למען השלום. גבירותיי ורבותיי, לא קיבלנו שלום - אלא מלחמה. קיבלנו את אירן, שבת חסותה - חמאס, נזרקה משורות הרשות הפלסטינית שקרסה שם כעבור יום אחד.
תקוות וחלומות - וגם טילים ורקטות
אבו מאזן אמר מעל הדוכן הזה שהפלסטינים חמושים רק בתקוות ובחלומות שלהם. תקוות, חלומות ועשרת אלפים טילים ורקטות גראד שמספקת אירן. לא נדבר על אמצעי לחימה קטלניים שזורמים לעזה מסיני ומלוב. אלפי טילים כבר נורו על הערים שלנו. אולי אתם מבינים שבנסיבות האלה שואלים ישראלים בצדק – מה יימנע מזה לקרות שוב בגדה המערבית?
רוב ערינו בדרום הארץ נמצאות בטווח של קילומטרים מרצועת עזה, אבל במרכז הארץ המרחק הוא מאות מטרים או קילומטרים בודדים מקצה הגדה המערבית. אני רוצה לשאול אתכם, האם מישהו מכם היה מביא את הסכנה כל כך קרוב אל המשפחות שלו ואל הערים שלו? האם הייתם נוהגים בחוסר אחריות כזה כלפי האזרחים שלכם?
ישראל מוכנה למדינה פלסטינית בגדה המערבית אבל לא מוכנה לעוד עזה בגדה המערבית. לכן צריכים הסדרי ביטחון שבהם הפלסטינים מסרבים לדון. הישראלים זוכרים את הלקח המר של מה שקרה בעזה, ורבים מאלו שמותחים ביקורת על ישראל מתעלמים מכך וקוראים בחוסר אחריות ללכת בדרך הזאת שוב. הם ממשיכים לחזור על אותה הנוסחה, כאילו שכל מה שתיארתי בעצם לא קרה.
המבקרים של ישראל מאכילים את האיסלאם הקיצוני
המבקרים האלה של ישראל קוראים לה שוב להסכמות רחבות בלי לדאוג לביטחון שלה. כך הם מאכילים את התנין של האיסלאם הקיצוני וטוענים שאנחנו, האומרים שיש להקים גדר בינינו לבין האיסלאם הקיצוני, מתנגדים לשלום.
סידורי הביטחון חשובים לישראל. אני מאמין שבמשא-ומתן רציני אפשר לדון בכל הנקודות האלה, אבל אי אפשר לעשות זאת בלעדיו. הסיבה היא שישראל היא מדינה קטנטנה. ישראל ברוחב של 9 מייל, הרוחב הזה הוא 2/3 האורך של מנהטן. אל תשכחו שאנשים שגרים שם נחמדים יותר מהשכנים של ישראל.
איך מגינים על מדינה קטנה כל כך שמוקפת אנשים שנשבעו להרוס אותה? מטבע הדברים אי אפשר להגן עלייה במותניים צרות כל כך. ישראל צריכה עומק, לכן החלטה 242 לא דרשה מישראל לעזוב את כל השטחים שנכבשו ב-1967 אלא לעצב מרחבים שיבטיחו את הגבולות. לכן היא צריכה נוכחות ארוכת טווח באזורים קריטיים בגדה המערבית.
הסברתי את זה לאבו מאזן. הוא אמר שאם מדינה פלסטינית צריכה להיות מדינה ריבונית, היא לא יכולה להסכים לסידורי ביטחון כאלה. למה לא, בעצם? לארצות הברית יש כוחות ביפן, דרום קוריאה, גרמניה, בריטניה וקפריסין. לצרפת יש בסיסים במדינות אפריקניות חופשיות ואף אחת מהן לא טוענת שהיא אינה ריבונית.
יש עוד עניינים ביטחוניים שצריך לדון בהם, למשל המרחב האווירי של ישראל. הממדים הקטנים של ישראל יוצרים את הבעיה הזאת. נמל התעופה הבינלאומי שלנו מרוחק קילומטרים בודדים מהגדה המערבית ויכול להיות יעד לטילים. איך נעצור הברחה לגדה המערבית שהיא כולה הררית וחולשת על כל יתר ישראל שהיא נמוכה יותר?
אלה אינן בעיות תיאורתיות אלא אמיתיות ועניין של חיים ומוות עבור ישראלים. כל הסדקים הפוטנציאלים האלה בביטחון של ישראל צריכים להיסתם לפני שתוקם מדינה פלסטינית.
הפלסטינים צריכים לעשות שלום עם ישראל. אני רוצה לומר כך: אחרי שיחתמו על הסכם שלום כזה, ישראל תהיה המדינה הראשונה שתקבל את המדינה הפלסטינית.
כל מדינה צריכה לדרוש את שחרור שליט
יש עוד דבר אחד: חמאס מפר את החוק הבינלאומי בכך שהוא מחזיק את החייל שלנו, גלעד שליט, חמש שנים בשבי. הם לא אפשרו לבני משפחתו ביקור אחד והוא מוחזק במרתף חשוך בניגוד להוראות החוק הבינלאומי. גלעד שליט הוא בעצם הבן של כל הישראלים. כל מדינה כאן צריכה לדרוש את שחרורו המיידי.
אם אתם רוצים לאשר החלטה הנוגעת למזרח התיכון, זו ההחלטה שאתם צריכים לקבל. גבירותיי ורבותיי, בשנה שעברה באוניברסיטת בר אילן שבישראל ובקונגרס האמריקני קראתי להקמת מדינה פלסטינית מפורזת שתכיר במדינה היהודית, כן – במדינה היהודית.
אחרי הכל , זה הגוף שהכיר במדינה יהודית. לא הגיע הזמן שהפלסטינים יעשו את אותו הדבר? מדינת ישראל היהודית תגן תמיד על המיעוטים שבה, כמו הערבים שחיים בה. הלוואי שיכולתי להגיד דברים דומים על הפלסטינים, אחרי שבכירים ברשות כבר אמרו בניו יורק שהמדינה הפלסטינית תהיה נקייה מיהודים – יודן ריין – זה טיהור אתני.
ההתנחלויות של אבו מאזן - תל אביב וחיפה
כיום יש חוקים ברמאללה שלפיהם העברת אדמה ליהודים היא משהו שניתן לגזור עליו עונש מוות. זו גזענות. אתם יודעים איזה חוקים מהדהדים כששומעים את החוקים האלה.
לישראל אין כוונה לשנות את האופי הדמוקרטי שלה, ואנו לא רוצים שהפלסטינים ישנו את האופי היהודי של המדינה שלנו. אנחנו רוצים שהם יוותרו על החלום להציף את ישראל במיליוני פלסטינים. יו"ר הרשות אמר שהמהות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני הן ההתנחלויות. זה נשמע לי מוזר. הסכסוך בינינו נמשך כמעט חצי מאה לפני שקמה התנחלות ישראלית אחת בגדה המערבית.
אם מה שאבו מאזן אמר הוא נכון, אני מניח שההתנחלויות שהוא מדבר עליהן הן תל אביב, חיפה, יפו, עכו ובאר שבע. אולי לזה הוא התכוון כשהוא אמר שישראל כובשת אדמה פלסטינית כבר 63 שנה. הוא לא אמר שזה התחיל ב-1967, אלא ב-1948.
אני מקווה שמישהו ישאל אותו את השאלה הזאת כי זה מדגים אמת פשוטה: הגרעין של הסכסוך הזה אינו ההתנחלויות, והן לא אלא תוצאה של הסכסוך הזה. ההתנחלויות הן נושא שצריך לדון בו ולפתור אותו במשא-ומתן, אבל עיקר הסכסוך תמיד היה - ונשאר - הסירוב הפלסטיני להכיר במדינה יהודית.
אני חושב שהגיע הזמן שההנהגה הפלסטינית תכיר במה שכל מנהיג הכיר בו - בכך שישראל היא המדינה היהודית. אבו מאזן, תפסיק לצעוד סחור-סחור. הכר במדינה היהודית - ועשה איתנו שלום. במסגרת זו, מוכנה ישראל לפשרות כואבות.
אנחנו לא חושבים שהפלסטינים צריכים להיות נתינים שלנו אלא לחיות במדינה שלהם, אבל הם צריכים להיות מוכנים כמונו לשלום. נדע שהם רציניים כשהם יתחילו לקחת ברצינות את ענייני הביטחון שלהם ויכירו בלגיטימציה שלנו.
הם מדברים על "ייהוד ירושלים" – זה כמו שיגידו שעושים את לונדון אנגלית. קוראים לנו יהודים כי אנו מיהודה. במשרד שלי יש פריט שנמצא ליד הכותל המערבי מתקופת המלכים ויש שם של פקיד שכתוב בעברית – שמו היה נתניהו. זהו שם משפחתי.
השם הפרטי שלי בנימין אפילו עתיק הרבה יותר. העם ההיסטורי הזה היה בהרים של יהודה ומאז הייתה תמיד נוכחות יהודית בשטח הזה. היהודים שהוגלו משם לא חלמו מעולם לרצות לשוב לשם - גם בגירוש ספרד, גם בפוגרומים באוקראינה וגם בגטו ורשה. איש לא הפסיק להתפלל: בשנה הבאה בירושלים, לשנה הבאה בארץ המובטחת.
צריך לדבר על שלום
בתור ראש ממשלת ישראל, אני מדבר בשם מאות דורות של יהודים שפוזרו וסבלו כל רשע אפשרי תחת השמש - אבל מעולם לא איבדו את התקווה לחזור ולהקים את המדינה היהודית היחידה שקיימת. אני ממשיך לקוות שאבו מאזן יהיה השותף שלי לשלום. עבדתי קשה כדי לקדם את השלום הזה.
כשנכנסתי לתפקיד קראתי למשא ומתן בלי תנאים מוקדמים. הצגתי חזון שלום של שתי מדינות לשני עמים - אך הוא לא השיב. הסרתי מאות מחסומים כדי להקל על התנועה הפלסטינית וזה הביא לצמיחה גדולה בכלכלה הפלסטינית. עדיין לא הייתה תגובה. נקטתי צעד חסר תקדים שאף ראש ממשלה לא נקט לפניי: עצרתי את הבנייה בהתנחלויות למשך 10 חודשים. שוב לא הייתה תגובה.
בשבועות האחרונים הציגו בכירים אמריקניים רעיונות לגבי דרכים להניע את תהליך השלום. היו שם נקודות בנוגע לגבולות שאני לא אהבתי, והיו גם דברים שאני מניח שהפלסטינים לא יאהבו. למרות ההסתייגויות האלה הייתי מוכן לנוע קדימה עם התכניות האלה.
אבו מאזן, הצטרף אליי. צריך להפסיק לדבר על משא ומתן, אלא פשוט לדבר על שלום. הגנתי על ישראל במשך שנים - גם בשדה הקרב, ועשרות שנים בדעת הקהל העולמית. אבו מאזן, אתה מקדיש את חייך לקדם את התקווה הפלסטינית. מדוע שהסכסוך הזה יימשך לדורות? אולי נאפשר לילדים ולנכדים שלנו את לספר בעתיד על איך שאנו מצאנו את הדרך לסיים את הסכסוך? זו המטרה - וזה מה שאני מאמין שניתן להשיג.
בוא ניפגש בבניין האו"ם
בשנה וחצי שאני ראש ממשלה נפגשנו פעם אחת, למרות שדלתי פתוחה תמיד לפניך. עכשיו שנינו כאן בניו יורק, בוא ניפגש שנינו בבניין האו"ם. מי יימנע מאתנו? מה יימנע מאתנו, אם אנו רוצים באופן כן לעשות זאת היום ולהתחיל בשיחות שלום? אני מציע שנדבר בפתיחות ונקשיב זה לזה בכנות.
בוא נדבר דוגרי - כמו שאנחנו אומרים במזרח התיכון. בעזרת אלוהים, אנחנו נמצא את המכנה המשותף של השלום. יש פתגם ערבי עתיק שאומר שאי אפשר למחוא כפיים ביד אחת. זה נכון גם לגבי שלום. אני לא יכול להגיע לשלום לבד. אני לא יכול להגיע לשלום בלעדיך.
אבו מאזן, אני מושיט את ידיי ואת ידיה של ישראל לשלום. אני מקווה מאוד שתאחוז ביד הזו. שנינו הבנים של אברהם. אנו גרים באותה ארץ. הגורלות שלנו קשורים זה בזה. בוא נגשים את החזון - האנשים שהלכו בחושך ייראו אור גדול. בואו ניתן לאור הזה להיות אור של שלום.