בתום שבוע של סערה בזירה הפוליטית והמדינית סביב הקפאה נוספת, כן או לא, והבנות מרחיקות לכת עם האמריקנים בעקבות אותה הקפאה, כן או לא, מגיע היועץ לביטחון לאומי והאיש החזק בלשכת ראש הממשלה, ד"ר עוזי ארד, לאולפן "פגוש את העיתונות", ואומר: "התרגום של ההבנות עם האמריקנים לשפת הפעולה לוקח זמן".

"תמונת המצב היא שהצדדים נמצאים עכשיו במגעים שוטפים על מנת לתרגם את ההבנות שהושגו בין ראש הממשלה לבין מזכירת המדינה האמריקנית לשפה קונקרטית ופעולות", אומר ארד. "רק כאשר נתניהו יראה את הדברים, והשאלה זה האם זה יעמוד במבחן האינטרסים של ישראל, רק אז הוא יביא את ההסכם לאישור הקבינט".
 
היועץ לביטחון לאומי מדגיש: "כמי שהיה שם, אני רוצה לתאר את מה שהיה: הפגישה בין נתניהו למזכירת המדינה הייתה האחרונה בסדרת הפגישות שלו. הפגישה נועדה להימשך שעה וחצי. יצא, דווקא בעידודה של קלינטון, שהפגישה התארכה עד אחר הצהריים לאחר שהתברר שהאמריקנים מציגים נקודות שמעניינות את ישראל, זאת בעבור ההתחייבות להקפאה נקודתית. ההתחייבות שלא לבקש הקפאות נוספות לאחר 90 יום נכתבה על ידי האמריקנים. כמקובל בין מדינות, יש התחייבויות שצריך להעלות על הכתב. וזאת למרות שהדברים נאמרו בבירור".

"החמקנים נמצאים בדיון כבר מאוגוסט"

הטרור הקיברנטי ממשיך לפעול, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
"חמקנים? זה בדיון כבר חודשים" | צילום: רויטרס

ארד נשאל לגבי סוגיית המטוסים החמקנים שהובטחו, לפי הדיווחים בתקשורת, לנתניהו תמורת ההקפאה. "מדובר בטייסת שניה של מטוסי קרב לתקיפה", השיב ארד. "זה נמצא בטיפול רה"מ מאז אוגוסט. אבל דברים לוקחים זמן. הנושא עלה באותה פגישה עם הילרי. לעתים קרובות הנושאים הללו לוקחים כמה שבועות. ראש הממשלה דיווח לשרים על השיחה שהייתה לו עם מזכירת המדינה, בה גובשו הבנות מאד מרחיקות לכת. התרגום של ההבנות האלה לפעולות פרטניות לוקח זמן. יש נקודות שצריך לפתור אותן וזה לוקח זמן".

"המכלול הראשון הוא הביטחוני – כולל טייסת המטוסים – זה נמצא בדיון ולוקח זמן להסדיר אותו". ממשיך ארד. "המכלול השני הוא ההקפאה עצמה. רה"מ עומד במפגיע שיהיה ברור: זאת הקפאה אחרונה, לא תהיינה בקשות נוספות להקפאות נוספות. זה ברור לאמריקנים והובהר להם בצורה ברורה. הכל מתנהל בכתב. המכלול השלישי הוא המערכה המדינית, ארה"ב התחייבה להפעיל את משקלה לרבות זכות הווטו כדי לחסום את הפלסטינים מלהקים מדינה בחסות האו"ם וללא מו"מ. אם בכל המכלולים האלה ההסכמות עם האמריקנים יתאמו לאינטרסים הלאומיים של ישראל, כפי שרה"מ תופס אותם – רה"מ יביא את ההסדר לאישור הקבינט".

"לא יהיה הסדר קבע בלי הכרה פלסטינית במדינה יהודית"

בין המיילים - התכתבויות עם מנהיגים זרים (צילום: רויטרס)
נתניהו וקלינטון. הבנות תמורת הקפאה | צילום: רויטרס

בהמשך נשאל ארד באשר לנכונות הפלסטינים להגיע לשלום. "אנחנו מזה שנה רואים תופעה של סרבנות מצד אבו מאזן להגיע לשיחות ישירות", טוען היועץ לביטחון לאומי. "הוא נאחז באמתלות שונות כדי לא לבוא, ודאי לא באותם תנאים בהם היה מוכן לבוא כשאולמרט היה ראש ממשלה. זה מעורר סימני שאלה".

ארד הוסיף: "אני חושב שיש לחץ בינלאומי על הפלסטינים לבוא לשיחות ישירות. לא בטוח שיש לנו פרטנר להסדר קבע, רק העתיד יגיד את זה. זה צריך לעמוד למבחן. אם לא יהיה הסדר קבע, אי אפשר לפסול את האפשרות לדברים שהם פחות מהסדר קבע – וצריך לנהל מו"מ. לא יהיה הסדר בלי שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינתו של העם היהודי. זה לא תנאי מוקדם אבל זה תנאי ללא ספק לסיום המו"מ, וזה מתקבל על דעת רוב המנהיגים בעולם".

"אם האירנים לא יקפיאו את הגרעין - יש אמצעים אחרים"

ומה באשר למאמצים נגד איום הגרעין האירני? "ישראל היא חלק מהמאמץ הבינלאומי נגד אירן", אומר ארד, "והמאמץ הזה התקדם - רק לפני שנה וחצי ממשל אובמה דיבר במונחים של "חיוכים" לכיוון אירן, והוא עבר שינוי משמעותי בהתייחס לסוגיה האירנית. כיום התגבשה קואליציה חזקה במועצת הביטחון והוטלו סנקציות קשות וחריפות שמבודדות, פוגעות ומוקיעות את אירן".

"נתניהו אמר והוא יודע על מה הוא מדבר כשהוא אמר שאין די בסנקציות הללו", הוסיף ארד. "הדבר צריך להיות מלווה בהתנייה לאירנים שאם הם לא יקפיאו לאלתר את תכנית הגרעין שלהם – יש גם אמצעים אחרים לקהיליה הבינלאומית".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק