ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק הערב ריאיון מיוחד ליונית לוי ואודי סגל, שבו התייחס לסוגיות הבוערות שעל סדר היום. את דבריו הוא פתח בהסברים על המדיניות הכלכלית שנוקטת ממשלתו, ובראשה - העלאת שיעור המס שעוררה זעם ציבורי נרחב.

"עשינו הרבה דברים למען מעמד הביניים", אמר נתניהו. "הכרזנו על יום לימודים חינם מגיל שלוש, הבאנו להפחתה בתעריפי הסלולר שמקבילה למאות שקלים נקודות זיכוי במס. הוספנו לרופאים, לשוטרים ולרבים אחרים. הבעיה העיקרית היא לא בהוצאות שצריך לקצץ בסכום די מצומצם, אלא בהכנסות של המדינה".

באשר להשפעת הנעשה בחו"ל על מצבה של ישראל אמר: "אנחנו כלכלה שמייצאת. השווקים בעולם מדשדשים. באירופה הם מתכווצים, ובסין יש ירידה. כתוצאה מכך מוכרים פחות ויש פחות מסים. לכן נוצר פער. אני יכול לשבת בשקט ולתת לפער לעבור. אני לא אוהב ואפילו שונא להעלות מסים. בקדנציה הזאת הפחתתי את המסים פעמיים, כעת אני מעלה את השיעור כדי לכסות על הפער ולמנוע ממנו להגיע לממדים עצומים".

נתניהו במהלך הריאיון (צילום: חדשות 2)
נתניהו במהלך הריאיון | צילום: חדשות 2

ראש הממשלה התייחס גם לטענות שהופנו נגדו לאחרונה, שלפיהן העדיף להכביד את נטל המסים על האוכלוסייה הכללית - ופטר מכך את המתנחלים והחרדים. "כל זה בטל בשישים", הבהיר נתניהו. "הכסף הגדול לא הולך לחרדים והתקציב שלהם לא השתנה. הסכומים שמופנים להתנחלויות הם זניחים".

נתניהו מנה את הנושאים שאליהם הופנו עיקר המשאבים וסיפר: "בנינו גדר שבולמת את המסתננים וצמצמנו את התופעה ב-90%. זה עולה כסף. העלות של חינוך חינם מגיל שלוש היא מיליארדים. רואים אחרי שלוש שנים וחצי שניהלנו כלכלה אחראית והוספנו מקומות עבודה. שמרנו על כך שישראל תמשיך להיות אי של יציבות ושגשוג".

"אירן רוצה להשמיד אותנו, לא אתן שזה יקרה"

נושא נוסף שזכה להתייחסות נרחבת מצד נתניהו הוא איום הגרעין של אירן ודרכי ההתמודדות של ישראל עמו. תחילה הגיב ראש הממשלה על הדיווחים שלפיהם גמל בלבו להוציא לפועל מתקפה צבאית על הרפובליקה האיסלאמית, חרף התנגדות של בכירי מערכת הביטחון למהלך.

"את הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ אני מעריך מספיק כדי לשמוע את ההערכות שלהם, במקום שצריך: בחדרים סגורים. לא פה ולא בתקשורת. הדיון בתקשורת הוא לא אחראי ופוגע בביטחון המדינה", האשים נתניהו. "השאלה היא עקרונית וחשובה: בדמוקרטיה הישראלית - ובכל דמוקרטיה - מי שקובע הוא הדרג המדיני ומי שמבצע הוא הדרג המקצועי. זה מה שתמיד היה ומה שגם תמיד יהיה. אני עוד לא קיבלתי החלטה", הבהיר.

(ארכיון) (צילום: רויטרס)
אירן. סוגייה מרכזית | צילום: רויטרס

עם זאת, סיפק נתניהו התייחסות מרומזת לרצונו לפעול כדי למנוע מאירן גרעין כשאמר: "לשם המחשה: ב-1981 קיבל בגין החלטה לתקוף את הכור בעירק. אישים בכירים מאוד במערכת הביטחון התנגדו בתוקף להחלטה, אבל היה ברור שמי שיכריע הוא הדרג המדיני. אותו עיקרון שהיה, הוא גם זה שיהיה. לא קיבלתי החלטה אם לתקוף, אך אני רואה את משטר האייתולות מצהיר את מה שחרט על דגלו: להשמיד אותנו. הם מכינים פצצות אטום כדי להשמיד אותנו, ואני לא אתן שזה יקרה".

באשר להתנגדות בקהילה הבינלאומית למהלך ישראלי נגד אירן אמר ראש הממשלה: "אני אשמח אם בעולם ובארצות הברית  יעשו את המלאכה הזאת. גייסתי לא מעט תמיכה בקהילה הבינלאומית, על מרכיביה השונים, כדי ללחוץ על אירן. הלחץ הזה פוגע בכלכלת אירן, אבל לא החזיר את תכנית הגרעין אפילו מטר אחורה. אם הם יעשו את זה - מה טוב. את הדברים שנוגעים לגורלנו ולעצם קיומנו אנחנו לא מפקידים בידי אחרים, גם לא בידי הטובים שבידידנו. אובמה ורומני אמרו שלישראל יש זכות להגן על עצמה נגד כל איום - ואנחנו חייבים לקבל את ההחלטות על עצם גורלנו ועתידנו".

"קדימה טעתה שעזבה את הקואליציה"

עניין נוסף שלו נדרש נתניהו בריאיון הוא הסערה הפוליטית האחרונה שבמרכזה עמד - עם הקמת ממשלת האחדות עם קדימה, המחלוקת בסוגיית החוק לשוויון בנטל הגיוס, חזרתם של שאול מופז ואנשיו לאופוזיציה והאפשרות לחבירת חברי כנסת של קדימה לליכוד.

לשכתו של נתניהו, אחר הצהריים (צילום: חדשות 2)
לשכתו של נתניהו, אחר הצהריים | צילום: חדשות 2

"אם אינטרסים צרים היו מובילים אותי, הייתי הולך לבחירות", הבהיר ראש הממשלה. "דחיתי את המהלך מכיוון שחשבתי שיש אתגרים כלכליים, ביטחוניים ואחרים שעלינו להתמודד עמם ולא מרחיבים באשר להם - כמו המצב בסוריה. סברתי שיהיה חשוב שתהיה לנו את הקואליציה הרחבה ביותר שניתן לכונן. אני חושב שקדימה טעתה כשהיא לא נכנסה לממשלה בתחילת הקדנציה והיא טעתה כשהיא עזבה אותה".

את האשמותיו של מופז כלפיו, כאילו מהווה דחיית דוח ועדת פלסנר העדפה של החרדים על פני תומכיו, שלל נתניהו מכל וכל. "אני לא בחרתי בחרדים", הוא הבהיר והוסיף: "בחרתי באחריות ולא בפופוליזם. לפני חמש שנים היו 300 חרדים ששירתו בצבא או בשירות האזרחי. היום יש 2,400 - פי שמונה. אני חושב שאפשר להביא בתוך שש שנים ל-6,000 משרתים, זה חלק גדול מהמחזור".

מחצות: "צה"ל יחליט את מי לגייס"

חוק טל - גיוס חרדים לצבא, חיילים - חרדים (צילום: רויטרס, חדשות)
"צה"ל יחליט את מי לגייס" | צילום: רויטרס, חדשות

על מה שצפוי להתרחש החל מהלילה בחצות, עם פקיעת תוקפו של חוק טל, התיישר נתניהו לפי אותם הדברים שאמרו לפניו שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ. "כיוון שלא עבר חוק כרגע, אין ואקום. ממחר נכנס חוק גיוס כולם. צה"ל יחליט את מי לגייס", הוא הבהיר.

לסיום, ביקש נתניהו להעביר מסר לאזרחי ישראל ואמר: "אני מנסה לייצב את מדינת ישראל ואת כלכלתה. ההחלטות המושכלות לפעמים קשות מאוד, אבל בתוך תוכם יודעים אזרחי ישראל שאנחנו עושים את הדברים האמיתיים ביותר שאין להם תמורה פוליטית. אני אמשיך לפעול בדרך הזאת ואני מאמין בכוחה של מדינת ישראל".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק