ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ב-1979 תפס את משרד החוץ בהפתעה. בכירי המשרד לא הבינו כיצד הנשיא בעצמו מגיע לתווך בין הצדדים לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים. שר החוץ משה דיין ישב, ערב הביקור, עם בכירי המשרד והסביר להם את המצב יוצא הדופן. במסמכים שמפרסם ארכיון המדינה אחרי 34 שנים, מתוארת האווירה במשרד החוץ ערב הביקור.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני חושב שמבחינת קרטר יש צורך מדיני ממדרגה ראשונה לייצב את הדברים במזרח התיכון אחרי אירן", אמר שר החוץ משה דיין בפתח הישיבה. רק חודשיים קודם לכן התרחשה באירן המהפכה האסלאמית, כשארה"ב (וישראל) איבדו בעל ברית, השאה, לטובת משטר איסלאמי קיצוני שעוין את ארה"ב ואת המערב".
"זה לא הימור, בין אם שהוא ישיג הסכם בין ישראל מצרים ובין אם לא, המהלך הוא נכון", המשיך שר החוץ. "יש גם את היתרון של השגת הסכם, הסכם שיביא בסיס לארה"ב לבנות את המדיניות שלה באזור. אם לא יושג הסכם, הוא (קרטר) מוכרח יהיה לקבע את היחסים עם מצרים ועם סודן, כדי שלא יקרה שם מה שקרה באירן, גם אם לא יהיה הסכם שלום הוא לא יזרוק את מצרים, הם צריכים אחד את השני".
אמריקה לא תכין את מצרים להרוס את ישראל
"אין הרבה מדינות כמו מצרים שלארה"ב לא אכפת ממה שקורה שם. הסכם יקל על הקונגרס להיענות לבקשות של מצרים", אמר דיין. לדבריו, גם אם לא יהיה הסכם נוצר הבסיס לברית בין מצרים לארה"ב -בעוד שעד ביקור סאדאת בירושלים ב-1977 מצרים הייתה תחת השפעה סובייטית ונחשבה לחלק מגוש "המדינות הבלתי מזדהות" עוד מימי נאצר, ולא מגוש המערב שארה"ב הנהיגה.
דיין טוען שקרטר מגיע כי צריך את שלושת האישים - בגין, סאדאת וקרטר - כדי לסגור את הקצוות של ההסכם, לכן בקמפ דיוויד הצליחו להגיע להחלטות. מאחר וסאדאת לא נסע לוושינגטון אלא שלח את ראש הממשלה שלו, קרטר בעצמו החליט לבוא למזרח התיכון. רוח הדברים מעלה את הסכם השלום כאפשרות בלבד, ומקריאת הדברים עולה כי במשרד החוץ האמינו שהסיכוי שהסכם שלום לא ייחתם גדול יותר מהסיכוי לגשר בין בגין לסאדאת.
"הקונגרס לא יעביר למצרים נשק, אירן הספיקה להם"
שר החוץ האמין שבמקרה של כישלון קרטר ימשיך להיות מעורב בענייני האזור, ולא יזרוק לא את ישראל ולא את מצרים: "לגבי מצרים זה גם שוט, אם למצרים יש הסכם עם ישראל קרטר יוכל להעביר בקונגרס להעביר להם משהו, אבל אם מצרים תישאר במצב מלחמה עם ישראל, הקונגרס ימשיך ויאמר שהספיק להם מה שקרה באירן, אי אפשר לתת נשק כשזה אפשרי שהנשק הזה יופנה נגד ישראל. אמריקה לא תכין את מצרים להרוס את ישראל כמו שברית המועצות עשתה".
"לאמריקה התוצאה תהיה הבטחת מעמדה, וגם לנסות ולמשוך אל הגוש הזה (המערב) מדינות נוספות, את ירדן, סודן, אולי את סעודיה", מזכיר דיין את המציאות בשנות ה-70, של שתי מעצמות ענק עם גושי מדינות התומכים בהם, ולא מעצמה יחידה כמו היום. היחסים המיוחדים של ישראל עם ארה"ב החלו רק בשנות ה-60, תחת הנשיא ג'ונסון, והם לא היו מקובעים ויציבים זה עשרות שנים כפי שהם היום, והדברים משתקפים מרוח הדברים שנכתבו רק עשור לאחר מכן.
נחשפים מסמכי ביקור הנשיא קרטר:
בגין זעם: "קרטר מייצג את סאדאת"