"עבאס הרס את תדמיתו כפרטנר גם אם הפלסטינים והישראלים יגיעו שוב לשולחן המשא ומתן": בנאום שנשא יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן הוא הראה כי אין הוא ראוי להמשיך בתפקידו כיושב ראש הרשות, כך נכתב היום (חמישי) במאמר מערכת של ה"ניו יורק טיימס".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במאמר המערכת של העיתון נכתב כי במסגרת נאום בישיבה של המועצה הלאומית הפלסטינית במוקטעה ברמאללה, שילב אבו מאזן תיאוריות קונספירציה ומיתוסים אנטישמיים, ובכך "שמט את הקרקע מן הלגיטימיות השלטונית שלו". בדבריו ציין כי רצח היהודים בתקופת השואה נבע כתוצאה מפעילותם הפיננסית והכלכלית של הקרבנות ולא כתוצאה מזהותם האתנית או הדתית.
בעיתון הזכירו כי נטיותיו האנטישמיות של אבו מאזן אינן דבר חדש. כבר בשנות ה-80, במסגרת עבודת דוקטורט שכתב ושעובדה מאוחר יותר לספר, עבאס הטיל ספק בהתקבלות השואה כאירוע היסטורי שבו נרצחו למעלה משישה מיליון יהודים. אמנם בשנת 2003 נדמה היה כי מיתן מעט את עמדותיו כשאמר כי "השואה היתה דבר נורא ופשע בלתי נסלח נגד העם היהודי", אולם ככל שחלף הזמן וחלום המדינה הפלסטינית נראה כמתרחק והולך, החל עבאס לעמוד בפני לחצים הולכים וגדלים - מבית ומחוץ.
עבאס, שלדברי הכותבים "עומד בראשות מערכת שלטונית נגועה בשחיתות ובלתי מתפקדת", איבד תמיכה רבה בקרב הפלסטינים. המצב החמיר כאשר הוא החל בנקיטת פעולות להחלשת המוסדות השלטוניים החיוניים להקמת המדינה הפלסטינית העתידית כגון הארכת כהונתו וסירובו לעריכת בחירות או מניעתו ממנהיגים צעירים לפרוץ החוצה ולקחת את מושכות ההנהגה.
בכך לא תמו כישלונותיו של יושב ראש הרשות: בעיתון מאשימים אותו בכך שנכשל בניסיונותיו לאיחוד החברה הפלסטינית בגדה המערבית, הנמצאת בשליטת הפת"ח, וגם בעזה, שם המצב גרוע בהרבה תחת שלטון חמאס. במקביל, גם מדינות ערביות אחרות במזרח התיכון החלו לאבד עניין בבעיה הפלסטינית. כאשר התגלעו סכסוכים בתימן ובסוריה, מיקדו המדינות את תשומת ליבן בהם, תוך שהן ממשיכות לעקוב בדאגה גם אחר השפעתה ההולכת וגוברת של אירן במרחב האזורי.
"עם כל התסבוכת וחוסר האונים המתלווה למעמדו הפוליטי של אבו מאזן, בנאומו האחרון הוא הגיע לשפל חדש", נכתב במאמר המערכת. "אין ספק כי הוא מלא תסכול ונמצא במלכוד מדיני פנימי וחיצוני, אך אמירותיו האנטישמיות מעידות כי תם זמנו. הגיע זמנו לפנות את תפקידו".
"הפלסטינים זקוקים למנהיג עם אנרגיות ובעל חזון שיוכל להוביל אותם להישגים אמיתיים", סיכמו הכותבים. "הישגים שיובילו את האזור למקום טוב יותר: עצמאות פלסטינית והזדמנות לשני העמים לחיות זה לצד זה בשלום".