חוסר האמון מעמיק (צילום: רויטרס)
חוסר האמון מעמיק | צילום: רויטרס

התמיכה בפתרון שתי המדינות בצניחה: רוב הישראלים והפלסטינים כבר לא תומכים בפתרון של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל - כך עולה מסקר חדש שמתפרסם היום (חמישי). מהסקר הישראלי-פלסטיני המשותף עולה כי רוב הפלסטינים וכמעט מחצית היהודים חושבים שהפתרון אינו אפשרי. הסיבה המרכזית: התרחבות ההתנחלויות - וגם הכרזת טראמפ ככל הנראה הקצינה את העמדות בשני הצדדים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מדובר בסקר משותף שמתפרסם מטעם מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב ומטעם המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרים ברמאללה. מהתוצאות עולה כי הצהרת טראמפ גרמה לירידה בתמיכה בפתרון של שלום בקרב פלסטינים - לצד זינוק בתמיכה במאבק חמוש. בקרב יהודים ישראלים ירד שיעור המשיבים שמעדיפים הסדר שלום ועלה אחוז התומכים ב"מלחמה מכריעה" לעומת הסקר הקודם שנערך ופורסם לפני כחצי שנה.

הסקר המקיף הנוכחי נערך בדצמבר 2017 - בחודש בו הכריז טראמפ על ההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל - בקרב מדגם מייצג של 1270 פלסטינים בגדה המערבית ובעזה ושל 900 ישראלים. המחקר כלל מדגמים מורחבים של מתנחלים ושל ערביי ישראל ונערך במימון האיחוד האירופי, משרד הנציגות ההולנדית ברמאללה ומשרד תוכנית הפיתוח של האו"ם בשם משרד הנציגות היפנית ברמאללה.

נתניהו ואבו מאזן, ארכיון (צילום: רויטרס)
נתניהו ואבו מאזן, ארכיון | צילום: רויטרס

ישראלים רבים יתמכו - אם יוכלו להיכנס להר הבית

"תכנית תשע הנקודות" שהציגו החוקרים כוללת הקמת מדינה פלסטינית מפורזת, נסיגה ישראלית לקווים שלפני יוני 1967 עם חילופי שטחים שווים, איחוד משפחות בישראל של 100 אלף פליטים פלסטינים, ירושלים המערבית כבירת ישראל וירושלים המזרחית כבירת פלסטין (העיר העתיקה מחולקת בין שני הצדדים) וקץ הסכסוך והתביעות.

54% מהיהודים הישראלים מתנגדים לחבילה וההתנגדות הנוכחית לחבילת הצעדים בקרב הפלסטינים עומדת על 57%. החוקרים מצביעים על כך שרק מיעוט מקרב היהודים הישראלים ומקרב הפלסטינים (46% מכל אחת מהאוכלוסיות) תומכים ברעיון שתי המדינות כמתווה לפתרון הסכסוך.

התמיכה בקרב הפלסטינים ירדה ב־6% ‌לעומת יוני 2017, בעוד התמיכה בקרב היהודים הישראלים נשארה כמעט בלי שינוי. בקרב ערביי ישראל נרשמה התמיכה הגבוהה ביותר ברעיון - 83%. עם זאת, כאשר הוסיפו "תמריצים מדיניים" להצעת שתי המדינות - או סעיף שמבטיח את אופיה הדמוקרטי של המדינה הפלסטינית העתידית - התמיכה בפתרון עלתה ונוצר רוב.

מתיחות בהר: "חוסר אכיפה ונחישות" (צילום: רויטרס, חדשות)
אחד מסלעי המחלוקת. הר הבית | צילום: רויטרס, חדשות

יותר פלסטינים - וישראלים - תומכים במאבק

כמו כן, יהודים ישראלים רבים אמרו כי ישנו את דעתם אם ההסכם יאפשר ליהודים לבקר בהר הבית, ובצד הפלסטיני מיעוט משמעותי ישנה את דעתו אם ישראל תכיר בסבל הפליטים ובנכבה.

חלק גדול מהנשאלים בשני הצדדים – כמעט מחצית מהיהודים הישראלים ו־60% מהפלסטינים – סבור שהתרחבות ההתנחלויות הובילה לכך שפתרון שתי המדינות כבר לא ריאלי ולא ישים. כמו כן, רוב גדול בשני הצדדים מאמין שאי אפשר לסמוך על הצד האחר: פחות מחמישית מהיהודים הישראלים סומכים על הפלסטינים, ורק 9% מהפלסטינים סומכים על היהודים הישראלים.

בשני הצדדים, כשלושה רבעים מאמינים שהסיכוי לקיום מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל בחמשת השנים הקרובות נמוך או אפסי (75% מהפלסטינים ו־73% מהיהודים הישראלים): מדובר בנתון יציב יחסית בסקרים האחרונים. ממצאי הסקר מעידים על כך שחלה ירידה בשיעור הישראלים היהודים ובשיעור הפלסטינים שסבורים כי הצד האחר רוצה שלום.

צפו בסיכום חדשות ראש השנה בארץ ובעולם (צילום: sky news, חדשות)
התוצאות - אפקט הצהרת טראמפ? | צילום: sky news, חדשות

בסקר הנוכחי רק 26% מהפלסטינים אמרו שצריכים להגיע להסכם שלום - לעומת 45% ביוני האחרון - ואילו 38%, לעומת 21% בסקר הקודם, בחרו באפשרות של מאבק חמוש. בקרב הישראלים, הקבוצה הגדולה ביותר (38%) בחרה שלום בהשוואה ל־19% שבחרו "מלחמה מכרעת" בפלסטינים. בחודש יוני 45% תמכו בשלום ורק 12% בחרו באפשרות המלחמה.

שאלה מעניינת נוספת עסקה באפשרות של קונפדרציה בין שתי מדינות - ישראל ופלסטין: כשהופנתה לכל אוכלוסיה בנפרד שאלה על קונפדרציה בין המדינות, 28% מהפלסטינים תמכו בה, 33% מהישראלים וכ-70% מערביי ישראל. מדובר בנתונים שמייצגים עלייה משמעותית בתמיכה בפתרון זה ובזינוק משמעותי מאוד ביחס לירידה בתמיכה בפתרון המדינה האחת.

"הירידה הנוכחית בתמיכה בקרב הפלסטינים בהצעה לשלום מלווה בירידה בתמיכה ברעיון שתי המדינות, ונמצאת בזיקה הדוקה להערכה כי פתרון זה ישים פחות מבעבר", ציינו ד"ר ח'ליל שקאקי ווליד לדאדווה מהמרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרים וד"ר דליה שיינדלין ומנהל מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום ד"ר אפרים לביא, שסיכמו את תוצאות המחקר.