"המשורר של הצוות" ו"הפרופסור של החבורה": חבריו של אלון פרקס ז"ל נפרדים
הלוחמים בצוות של אלון מספרים כי למרות הקושי הגדול אחרי 300 ימי מילואים, הוא לא ויתר לרגע: "הוא היה עמוד תווך בצוות" • עוד הם מספרים כי "היה בו שילוב נדיר של רוח שטות ואווירה טובה לצד אחריות ויכולת הובלה" • "הוא ראה במילואים שליחות של הגנה על הבית, במובן הכי עמוק", הוסיפו גם חבריו מהבית

"איש ענק עם לב ענק": רס"ר (במיל') אלון פרקס ז"ל, בן 27 מקיבוץ כברי, לוחם מילואים ביחידת עורב צנחנים, נפל אמש (שלישי) בקרב בצפון רצועת עזה. אלון שירת כלוחם בגדוד הסיור 6646 (לוחמי צנחנים במיל') - והוא החלל ה-862 מפרוץ המלחמה. התקרית הקשה שבה נפל אירעה אתמול בשעות הערב המוקדמות, כאשר בפעילות מבצעית פתח מחבל באש מטווח קצר לעבר לוחמים. אלון נפל, וחברו לצוות נפצע קשה ומאז מצבו השתפר. הוא הותיר אחריו בת זוג, משפחה וחברים אוהבים, שעכשיו סופדים לו.
חבריו לצוות מספרים כי בבוקר 7 באוקטובר, מיד כשהגיעו הדיווחים הראשונים על האירועים בדרום, אלון שהיה בחו"ל בטיול עם חברתו הבין שהוא צריך לחזור לארץ. "הוא עלה על מטוס ונחת היישר לשירות מילואים שנמשך כמעט 5 חודשים רצוף", סיפרו.

עוד העידו חבריו ליחידה כי אלון היה הלב הפועם של הצוות. "אדם מצחיק, שמח. אופטימי. כזה שתמיד נמצא שם עם חיוך ענק ובדיחות שעושות טוב על הלב. גם בסבב השלישי, אחרי יותר מ-300 ימים של מילואים בכל הגזרות – מעזה ועד לבנון – אלון היה עם חיוך. זה לא שלא הייתה עייפות, הוא היה עייף כמו כולנו אבל החיוך לא ירד מהפנים שלו", אמרו בכאב.
חבריו לצוות הוסיפו ותיארו אותו כ"עמוד התווך בצוות - מצחיק, שנון, כולו לב. תמיד מרכז העניינים". את אופיו של חבריהם שנפל התקשו לתאר במילים, ואמרו בעצב: "פרקס היה שילוב נדיר של רוח שטות ואווירה טובה לצד אחריות ויכולת הובלה. הוא ראה במילואים שליחות של הגנה על הבית, במובן הכי עמוק - חזר מטיול בחו"ל ב-7 באוקטובר, בתחושה שהוא מצטרף לצוות ועוזר לשמור על העוטף, שממנו באה זוגתו אוריה".
חבריו של אלון מקיבוץ כברי סיפרו על אהבתו למוזיקה ועל רגעי הכיף המשותפים. "הוא היה ילד חי וניגן בגיטרה, עם הרבה הומור. הוא היה גאון, ידע הכול". הם קראו לו: ׳הפרופסור של החבורה׳, הוא היה איש ענק עם לב ענק. תמיד דאג לנו ורצה שנהיה מאושרים", סיפרו חבריו עמית, תומר ודניאל.


באשר לתקופת המילואים הארוכה הוסיפו החברים: "הוא מעל 300 יום במילואים, היה בסבב פעם שלישית ואמר: 'די, עד מתי יימשכו המלחמות?'. הוא הלך עם צוות של עורב צנחנים, לא ויתר והמשיך". עוד סיפרו כי "בשלב מסוים היה לו קשה מאוד. עוד ועוד ימי מילואים ולחימה בעזה, ללא אופק".
"בתמרון בצפון הרגיש שהוא שומר על הבית האישי שלו בכברי", המשיכו חבריו. "הוא היה איש של אנשים, שמח בחיים, חריף מחשבה. הוא אהב לארח מכל הלב עם בשר טוב כיאה לארגנטינאי. אלון היה מוזיקאי. המשורר של הצוות, שמתאים פזמון לכל סיטואציה ומדביק את כולנו בשירים שיישארו אותנו. הוא ייחסר לנו מאוד".
עדי קינן, דובר קיבוץ כברי סיפר על אלון ז"ל: "אלון היה אדם מאוד יקר, הוא גדל פה בקיבוץ כל חייו ולפני כמה שנים הוריו עזבו, והוא המשיך לשמור על הקשר. הוא בוגר מגמת תיאטרון, ספורטאי מעולה ותלמיד טוב". הוא הוסיף כי "רק לפני חודשיים הוא ליווה אותנו בטיול השנתי של התיכון בהרי אילת".

עוד מסרו מקיבוץ כברי: "בוגרי בית הספר מגיעים אצלנו ללוות את הטיולים השנתיים וזה חשוב להם. הוא אמר אז שהוא יוצא למילואים ועושה את זה כי 'זה מה שצריך לעשות, אין ברירה'. הוא היה סטודנט באוניברסיטת באר שבע והתגורר שם".