כוח אש אדיר וטווח טיסה עצום: זה המפציץ החמקן הענק שתקף באיראן

צבא ארצות הברית תקף הלילה (בין שבת לראשון) את מתקן הגרעין פורדו באיראן, באמצעות פצצת ה-Massive Ordnance Penetrator, בקיצור MOP, המכונה גם "מפלצת". משקלה כ-13.6 טונות, והיא עשויה מסגסוגת פלדה בצפיפות גבוהה, שמסוגלת לצלול לעומק של כ-60 מטרים אל תוך האדמה לפני שהיא מתפוצצת.

מארק קנסיאן, לשעבר איש פנטגון שעבד על פרויקט הפצצה, אמר לוול סטיט ג'ורנל: "זה באמת מה שהפצצה הזו תוכננה עבורו". לארה"ב יש כ-20 פצצות כאלה, והן יכולות להיות משוגרות רק מהמפציץ החמקן B-2 שלא נמצא ברשותה של ישראל, ולכן יש חשיבות דרמטית להצטרפותה של ארה"ב למלחמה.

פצצה אחת מסוג זה אינה מספיקה לבדה כדי להשמיד את מתקן הגרעין בפורדו, הממוקם כ-90 מטרים מתחת לקרקע. לפי מומחים, יידרשו כמה פגיעות חוזרות באותה הנקודה כדי שיהיה סיכוי טוב לחדור למתקן המבוצר.

בחודש אפריל, על רקע תחילת המשא ומתן לשיחות הגרעין, צברה ארה"ב כמה מפציצים מסוג B-2 בבסיס דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי. מאז כל המטוסים הללו חזרו לארה"ב, ובמקומם מוצבים שם כמה מפציצים מסוג B-52. כשבוע לאחר תחילת המלחמה, דווח כי מטוסי ה-B-2 המריאו שוב מארה"ב לכיוון האוקיינוס השקט.

למרות זאת, המפציצים המתקדמים מסוגלים להמריא למטרה באיראן גם מבסיסיהם בארה"ב, ועצם העובדה שאינם מוצבים כעת קרוב יחסית אין משמעותה שהם אינם זמינים לביצוע המשימה הזאת.

עד כה צה"ל לא תקף במתקן הגרעין בפורדו, והתרכז בעיקר במתקן הגרעין בנתנז. הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית העריכה שנגרם נזק כבד בנתנז, כולל למתקן ההעשרה התת-קרקעי. בישראל נערכו לתקוף את מתקן הגרעין בפורדו במידה שארה"ב לא הייתה מתערבת ומבצעת זאת בעצמה. 

ה-B-2 הוא מטוס בעל עיצוב ייחודי של "כנף מעופפת", המספק לו יכולות חמקניות מרשימות. המטוס מצופה בחומרים מיוחדים הסופגים גלי רדאר ומצויד במערכות המפחיתות את החתימה האינפרא-אדומה, האקוסטית, האלקטרומגנטית והחזותית שלו. שילוב התכונות הללו מקשה מאוד על מערכות הגנה אוויריות מתקדמות לזהות, לעקוב ולפגוע במטוס.

כוח אש אדיר

המפציץ טס בגובה רב, עד לתקרת טיסה של כ-15,240 מטרים, מה שמאפשר לו להימנע ממערכות הגנה קרקעיות ולהשתמש בחיישניו לאיתור טילי קרקע-אוויר ומטוסי קרב אויבים. ה-B-2 מסוגל לשאת מטען של עד 18,144 ק"ג של חימוש, כולל פצצות מונחות מדויקות ואפילו נשק גרעיני. המפציץ מונע באמצעות ארבעה מנועי General Electric F118-GE-100.

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של ה-B-2 הוא טווח הטיסה העצום שלו. המטוס מסוגל לטוס כ-9,600 ק"מ ללא תדלוק - באוויר או על הקרקע - טווח שיכול להגיע לכ-19,000 ק"מ עם תדלוק אווירי. יכולת זו מאפשרת למפציץ לתקוף מטרות ברחבי העולם ממרכז ארה"ב ולחזור לבסיסו ללא צורך בנחיתת ביניים.

המטוס מתוכנן לצוות של שני טייסים בלבד, בניגוד למפציצים אחרים הדורשים צוות גדול יותר. תא הטייס מעוצב בדומה למטוס קרב, עם מנופי מצערת בצד שמאל וסטיק באמצע, מה שמאפשר שליטה מדויקת ותגובתיות גבוהה למרות גודלו העצום של המטוס.

זו הפצצה המיוחדת במטוס ה-B-2

הפצצה במטוס ה-B-2 היא GBU 57 - הפצצה הקונבציונלית החזקה ביותר בעולם שמכונה "אם כל הפצצות". הייעוד של הפצצה הענקית שמשקלה כ-13.6 טונות וכולל חומר נפץ במשקל 2.4 טונות הוא להיות חודרת בונקרים. הפצצה גדולה במיוחד, באורך שישה מטרים, כשכושר הנשיאה של B-2 מאפשר לקחת שתי יחידות ממנה בכל תקיפה.

לשתי הפצצות היכולת לחדור לעומק מתקני הגרעין המבוצרים באדמה, ורק אז להתפוצץ. ארה"ב החלה לפתח את הפצצה בתחילת שנות ה-2000, מתוך ההבנה כי תוכנית הגרעין האיראנית תיבנה עמוק מתחת לאדמה - במיוחד המתקן שבפורדו.

לפני כשלושה חודשים צבא ארה"ב ריכז כוחות אוויריים גדולים וחריגים במרחק תקיפה אסטרטגי מאיראן, כך עלה מניתוחים ופרסומים של מומחי מודיעין ותעופה. בלוגרים רבים שעוסקים בניתוח תנועת כלי טיס זיהו תנועה של מספר רב של מפציצים כבדים של צבא ארה"ב שהגיעו לאי דייגו גרסיה בלב האוקיינוס ההודי, שנחשב כיעד אסטרטגי לתקיפות של צבא ארה"ב במזרח התיכון, ושימש לכך כמה פעמים בעבר.

פרטים על תרגיל ההטעיה באיראן

יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב (הרמטכ"ל האמריקני) גנרל, דן קיין, פירט היום (ראשון) במסיבת עיתונאים על מבצע "פטיש חצות", התקיפה הלילית האמריקנית במתקני הגרעין האיראניים. הגנרל אישר שכמה מפציצים אמריקניים המריאו מארה"ב לכיוון גואם במערב, כחלק מפעולת הסחה טקטית.

המראת המטוסים לגואם נועדה להסיט את תשומת הלב מהמפציצים שהמריאו לתקוף באיראן בכיוון מזרח. הגנרל קיין הוסיף שגם בזמן התקיפה באיראן בוצעו פעולות הסחה טקטיות על ידי מטוסים נוספים בגובה רב.

יו"ר המטות המשולבים אמר כי לא בוצע ירי לעבר הכוחות האמריקניים בכניסה וביציאה מהמרחב האווירי של איראן. לפי הגנרל קיין, 7 מטוסי B-2 השתתפו במבצע והטילו 14 פצצות MOP חודרות בונקרים - 12 במהלך הפצצת המתקן בפורדו ו-2 בנתנז. קיין ציין כי "המפציצים באמצעות ליווי של מטוסים נוספים, פעלו בצורה שקטה לחלוטין ובמספר פלטפורמות. הכל תוך מינימום תקשורת כדי שלא יזוהו".