N12
פרסומת

"ברוכים הבאים לצה"ל": המתגייסים החדשים לחטיבה מס' 1 בצבא

127 לוחמים מחטיבת גולני נפלו מאז 7 באוקטובר - אבל הביקוש לחטיבה החומה רק עולה • מתוך שישה צעירים שמתחרים על מקום רק אחד זוכה להגיע • ליווינו אתמול את המתגייסים החדשים שהגיעו עם חשש, התרגשות - ובעיקר גאווה עצומה • הקולות מהבקו"ם: האם שמגייסת את שני בניה והנכד שהולך בעקבות סבו - "גולני שלי, אגדה וסיפור"

ברהנו טגניה
המהדורה המרכזית
פורסם:
הקישור הועתק

"גולני שלי היא טורי אנשים
גולני שלי היא שמות ופנים
מקומות וזמנים וקולות משונים
השבים ועולים למולי..." (יהורם גאון)

גיוס נובמבר של החטיבה מספר 1 בצה"ל - חטיבת גולני - יצא לדרך אתמול (שלישי). הגולנצ'יקים החדשים גדשו את בסיס הקליטה והמיון של צה"ל כבר משעות הבוקר המוקדמות, מלווים במשפחה ובחברים - כשההתרגשות בשיאה.

בגולני אפשר לראות יותר מכל איך "צבא העם" בא לידי ביטוי. הבחורים הצעירים שלובשים לראשונה מדים מגיעים מכל קצוות הארץ: דתיים, חילונים, פריפריה ומרכז. מדובר באחת מחטיבות החי"ר המבוקשות ביותר בצה"ל - על כל מקום פנוי יש שישה צעירים שמתחרים.

"זה מפחיד, אבל זו גם התחושה הטובה בעולם"

בין המתגייסים יש גם כאלה שהם דור שני ושלישי ליוצאי החטיבה החומה. אחד האבות מסתכל על בנו שממשיך את דרכו בגאווה: "אני גאה בו ברמות". אימא נוספת מוחה דמעה מהתרגשות ודאגה מהולות כשהיא מספרת ששניים מבניה, תאומים, מתגייסים היום לחטיבה.

לא רק ההורים מגיעים ללוות את ילדיהם אלא גם הסבים והסבתות. אחד מהם סיפר לנו שנכדו הרביעי בדיוק התגייס לצה"ל: "כל המשפחה שלנו לוחמים. כשזה מגיע למדינה, אנחנו תורמים - אין ימין ואין שמאל".

מאז טבח 7 באוקטובר לוחמי החטיבה נמצאים בלחימה מתמדת כמעט בכל הגזרות. עזה, לבנון, סוריה ואיו"ש. החטיבה שילמה מחיר כבד במלחמה - 127 לוחמים נפלו בקרבות השונים.

עם זאת, נתוני הגיוס של גולני מעידים דווקא על ביקוש רב להצטרף לחטיבה. במחזור של מרץ השנה - 107%. ובמחזור של אוגוסט מספר דומה. אמש הצטרפו לחטיבה החומה כ-700 צעירים. "זה מפחיד, אין מה להגיד - אבל זו התחושה הכי טובה בעולם", מספר אחד מהמתגייסים הטריים.

מג"ד הבא"ח שיקבל אליו את כל המתגייסים החדשים, ויעביר אותם את המסלול הארוך בדרך אל הכומתה הנכספת אמר: "היה לנו הרבה מה להגיד על החבר'ה האלה, דור הטיקטוק, דור האינסטגרם, כל מיני מילות גנאי שמהר מאוד הבנו שאין להן מקום. הבנו את זה ביום הראשון במלחמה, ואנחנו מבינים את זה גם היום, אחרי שנתיים".