זעקת המילואימניקים מתוך עזה: "החוק הזה הוא יריקה בפרצוף"

בזמן שהפוקוס הציבורי והתקשורתי הוסט לעבר בקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקואליציה מאיצה את הדיונים על חוק הפטור מגיוס לצעירים חרדים, שנוסח בידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, לאחר מו"מ ארוך עם ההנהגה החרדית. שורת ארגוני משרתים, שנלחמים חודשים ארוכים בהשתמטות החרדים, יוצאים בחריפות נגד הטיוטה ומבהירים כי לא יאפשרו לחוק במתכונתו הנוכחית לעבור. לדבריהם, ביסמוט הדיר אותם במכוון מתהליך גיבוש החוק, סירב להיפגש עמם טרם הנחתו - ובמקביל קיים מרתון פגישות עם עסקנים מהמגזר החרדי.

יו"ר פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, יאיר וייגלר, שמשרת כעת במילואים בעזה, הדגיש בשיחה עם N12 כי "החוק הזה הוא יריקה בפרצוף". לדבריו, "הרגע אישרו לקרוא לעוד 280 אלף מילואימניקים עד סוף ינואר. אותם שאמרו לנו ניצחון מוחלט, רק תבואו. אנחנו הגב שלכם. ‏עכשיו הם מסובבים. ‏מוודאים שנעסוק בחנינות. בינתיים הם ישלחו לנו עוד צו, יעבירו את חוק הפטור ולנו כבר לא יהיה כוח אפילו לצעוק".

וייגלר מתח ביקורת חריפה על ביסמוט, שהעביר את השבועות האחרונים בשיחות ארוכות עם גורמים חרדיים בלבד, במטרה לגבש נוסח שיקבל את ברכת הרבנים. "זה כבר לא חוק גיוס, זה 'חוק להסדרת מעמד בני הישיבות'", הוא אומר. "ביסמוט ישב שעות ארוכות עם נציגי המגזר החרדי, ובסוף תפר להם חליפה". לדבריו, כמעט כל סעיף בחוק נועד למנוע גיוס אמיתי: יעדי גיוס תיאורטיים, מסלולים עוקפים ופרצות שמבטיחות כי "הצעיר החרדי יוכל להמשיך לא להתגייס".

לדבריו, "דווקא אנחנו, שמבינים את ערך לימוד התורה, מתנגדים לבלוף הזה. הוא פוגע בביטחון הכי בסיסי שלנו".

"סמוטריץ' לא מוכן אפילו לשמוע אותנו"

חלק מרכזי מהביקורת של וייגלר מופנה דווקא כלפי מפלגת הציונות הדתית. "הכעס שלי על ביסמוט גדול אבל על הציונות הדתית הוא גדול פי כמה. הם נושאים את שם המגזר. הם התחייבו לייצג אותנו. ואני לא שומע קווים אדומים, לא שומע אמירה שהם לא יצביעו לחוק הזה". לדבריו, "רובם מילואימניקים בעצמם. הם מכירים אנשים שעשו מאות ימי מילואים. ופתאום - שקט. סמוטריץ' לא מוכן אפילו לשמוע אותנו. זו אכזבה גדולה".

כשנציגי המילואימניקים הגיעו לפגישה עם ביסמוט לפני כשלושה שבועות - כלל לא הוצג בפניהם הנוסח הסופי. "הוא נפגש איתנו כשהחוק כבר היה סגור", הדגיש וייגלר. "הנוסחה הייתה כתובה. ולא קיבלנו שום תשובות. רק סיסמאות". הוא מוסיף: "בפועל, הם ישבו בעיקר עם הנציגות החרדית. רואים את זה בכל סעיף בחוק".

"אף אחד לא הולך להתגייס חוץ מאיתנו"

רס"ל (במיל') ניר יששכר, נציג תנועת הרבעון הרביעי שמשרת גם הוא כעת במילואים, מתח ביקורת חריפה על טיוטת החוק: "ממשלת ישראל היקרה עסוקה בלקדם חוק השתמטות בזמן שאנחנו כאן על הגבול מגנים על המדינה. אי אפשר לקרוא לזה חוק גיוס אם אף אחד לא הולך להתגייס חוץ מאיתנו שוב ושוב".

לדבריו, החוק אינו עוסק בביטחון - אלא בהגנה על זכויות מי שאינם מתגייסים: "צריך להגיד את האמת - זה חוק שנועד להסדיר את הזכויות של המשתמטים על חשבון הביטחון והחיים של מאות אלפי מילואימניקים ואזרחים. אנחנו נגיע לוועדות ונשמיע את הקול של הציבור המשרת במדינת ישראל".

בארגון המילואימניקים "כתף אל כתף" הבהירו כי "הקשר בין ההצעה לבין גיוס הוא רק בשם. חוק השתמטות על מלא שנכתב על ידי עסקנים חרדים ומוגש על ידי ביסמוט. השורה התחתונה של ההצעה הזו, שיורקת בפני המשרתים, היא שאף תלמיד ישיבה שלא התגייס לא יסבול מאף סנקציה או שלילת הטבות לעולם ועד".

יו"ר מפלגת המילואימניקים יועז הנדל אמר כי "הברית בין הממשלה, המפלגות החרדיות והערביות כדי להעביר חוק השתמטות היא בזיון שלא היה כדוגמתו". לדבריו, "בזמן מלחמה, עם חוסר של 20 אלף חיילים ומילואימניקים שכבר מקבלים צווים בפעם השישית והשביעית - לייצר חוק השתמטות בקולות אנטי ציונים, אלה שלא מתגייסים. אסור לקבל את המציאות הזו שמי שלא משרת יקבע לנו איך אנחנו מסכנים את חיינו. מי שייתן יד לחוק זה ייזכר לדיראון עולם".

עו"ד שבות רענן, ממפלגת המילואימניקים, הצטרפה לביקורת הקשה על החוק ועל מקדמיו: "בזמן שחסרים לנו כל-כך הרבה חיילים, ביסמוט בשליחות ראש הממשלה רוצה להעביר חוק גיוס כספים, שלא יביא עוד חיילים, ושיגדיר את הדם שלנו כזול יותר תוך סיכון ביטחון המדינה".

רענן טוענת כי ההישענות על תמיכת המפלגות הערביות מצביעה על אופי החוק: "כדי להעביר את החוק הלא ציוני והלא יהודי הזה הם צריכים את האצבעות של המפלגות הערביות בכנסת, וזה אומר לגביו הכול". לדבריה, המחיר שישלם הציבור המשרת יהיה כבד: "אנחנו נישאר עם צבא קטן ושחוק כדי שהם יחממו עוד כמה חודשים את הכיסא".

"אנשים פה משלמים מחירים כבדים"

השיח על החוק נוכח מאוד גם בקרב המילואימניקים בעזה. "אנשים פה משלמים מחירים כבדים - בעבודה, במשפחה, עם הילדים", מתאר וייגלר. "אסור שזה יהיה מובן מאליו. בטח לא בזמן שהכנסת מקדמת חוק שמאפשר לכל צעיר, לומד תורה או לא, פשוט לא לשרת".

וייגלר מדגיש כי הכלי המרכזי שנותר לארגוני המשרתים הוא נוכחות בדיוני הוועדה - משום שאין כיום מי שמייצג את המילואימניקים בתוך המערכת הפוליטית. לדבריו, ארגוני המשרתים ייאבקו במהלך הזה "בצורה חוקית, כמו שנאבקנו בשדה הקרב". "אנחנו חייבים להיות בוועדה", הוא אמר. "אף אחד לא מייצג את המילואימניקים. אם לא נהיה שם — אף אחד לא ישמיע את הקול של מי שנמצא עכשיו בשדה הקרב".

הוא מוסיף: "ככל שהחוק יתקדם - ניאבק. בצורה חוקית, חד-משמעית. זה לא רק עניין של שוויון. זה ביטחון המדינה. זה מספרי הלוחמים שצריך על הגבולות. אנשים שלא היו בשטח לא מבינים את זה".

כל הסנקציות בטלות בגיל 26

רותם אבידר צאליק, מייסדת ומנכ"לית שדולת המשרתים, מזהירה כי למרות שהטיוטה כוללת סנקציות - מדובר במנגנון ריק מתוכן לזמן הקרוב. "הגם שטיוטת חוק הגיוס כוללת סנקציות אפקטיביות, הסנקציות האלה מתחילות רק ביולי 2027. וגם אז, כל הסנקציות המוצעות בחוק בטלות בגיל 26".

היא מדגישה כי הגיל הצעיר שבו רוב הזכויות ממילא אינן רלוונטיות, מייצר למעשה מסלול התחמקות קל: "נוכח העובדה שסנקציות כגון שלילת סבסוד מעונות יום, או דיור בהנחה ממילא לא רלוונטיות לצעירים עד גיל 22, החוק יוצר מצב שבו כל מה שנער צריך לעשות על-מנת שלא להתגייס הוא 'לספוג' את הסנקציות במשך ארבע שנים לכל היותר".

אבידר צאליק מציינת כי גם ההגדרה למיהו חרדי בחוק רחוקה מלהיות מדויקת: "היא כוללת רבים שחזרו בשאלה ואינם מקיימים אורח חיים חרדי. מדובר בנערים שהיו מתגייסים ממילא, ואשר גיוסם לא יסייע 'לנרמל' את רעיון הגיוס לצבא בקרב האוכלוסייה החרדית".

גם יעד הגיוס שמוצג לציבור, היא מסבירה, אינו ישים: "יעדי הגיוס המתוארים על ידי ביסמוט הינם יעדים תיאורטיים בלבד. בפועל, השנה הראשונה נמשכת 18 חודשים, ויעד הגיוס כולל גם 10% של שירות אזרחי".

"החוק הזה לא מביא מתגייס חרדי אחד נוסף"

אבידר צאליק מציינת כי גם אילו החוק היה מופעל במלואו מהרגע הראשון - הוא לא היה משנה את המציאות: "גם אילו החוק המוצע היה כולל סנקציות אפקטיביות כבר מהיום הראשון, המספרים שהוא צפוי לגייס לא שונים באופן מהותי ממספר החרדים המתגייסים כיום בלאו הכי".

לדבריה, החוק שמקדם ביסמוט מפספס את המטרה לחלוטין: "ראוי היה להניח חוק היסטורי אשר יש בכוחו להעלות את שיעור המתגייסים לצה"ל באמצעות קביעה ברורה - מי שמשרת מקבל, מי שלא משרת - לא. תחת זאת, בחר חה"כ ביסמוט להניח חוק שמצליח להיות דרקוני וקיצוני מחד, וחסר שיניים מאידך. החוק הזה לא יביא לבקו"ם מתגייס חרדי נוסף אחד, בעיקר בשל היעדר מנגנון תגמול, והוא נועד, כך נראה, רק כדי לייצר אחיזת עיניים של פתרון לבעיה המסכנת את ביטחון המדינה".