הרוב נגד הסכם עם ישראל, היחס לחמאס השתנה אחרי 7.10: מה מלמד הסיקור ברשות הפלסטינית על "היום שאחרי"

בין סימני השאלה הרבים על עתיד עזה עולה פעם אחר פעם הרשות הפלסטינית כפיתרון מסתמן. ברשות הפלסטינית מקדמים רפורמה, בישראל סקפטיים - וממצאי הסקר החדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) שפורסם הערב (שני) מוכיח שבצדק. היחס לחמאס עויין, אבל 20% מטורי הדעה בביטאון הרשמי של הרשות הפלסטינית עדיין אנטישמיים. N12 עם הנתונים המלאים

הסקר הוא חלק ממחקר החדש שבחן באופן שיטתי את השיח בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג’דידה" בין ינואר 2022 לאוגוסט 2025. אלה הממצאים המרכזיים:

תוכן אנטישמי - והשוואות לנאצים

• היחס של 44% מהתכנים בביטאון מתייחס בשליליות גדולה לישראל, לעומת 6.7% בלבד שמתייחסים אליה באופן חיובי מאוד. 
• כ־20% מהמאמרים המזכירים יהודים נושאים תכנים אנטישמיים מובהקים. בין היתר - שלילת עצם קיומו של "העם היהודי", השוואות לנאצים וטענות על שליטה יהודית בכלכלה העולמית ובאליטות האמריקניות.
• גם בכתבות שבהן לא מוזכרים יהודים, הציונות מוצגת כמעט תמיד כתנועה קולוניאלית וכמקור לסבל הפלסטיני.
• לא נמצא שינוי מובהק בשיעור האנטישמיות לפני ואחרי 7 באוקטובר 2023.

היחס לטבח 7 באוקטובר

לפני הטבח

• היחס לשבת השחורה נבחן לפי 3 תקופות לצורך השוואה: התקופה שלפני 7.10, התקופה מהטבח ועד הפסקת האש הראשונה ב-30 בנובמבר - והתקופה שאחרי הפסקת האש הראשונה
• ברוב המוחלט של טורי הדעה שנבחנו חמאס הוצג כגוף שלילי ולא לגיטימי, המזוהה עם "האחים המוסלמים" ועם איראן.
• בתקופה שלפני השבעה באוקטובר 62% מהמאמרים בנושא חמאס היו "מאד שליליים", 21% שליליים, ועוד 5% "די שליליים". 82% מהמאמרים התייחסו לחמאס כאל "לא לגיטימי".

אחרי הטבח

• בשבועות הראשונים שאחרי 7.10 נרשמה התמתנות זמנית ביחס כלפי חמאס: בתקופה זו לא אותרו מאמרים שהוגדרו כ"שליליים מאוד", ורק 22% מהמאמרים הוגדרו "שליליים".
• 67% מהמאמרים בתקופה זו הוגדרו "ניטרליים" ביחס לחמאס, וכן ביחס ללגיטימיות שלו. היו אפילו כ-11% שהוגדרו "די חיוביים".
• נדגיש - מאמרים חיוביים כלפי חמאס נדירים, וברובם מסתתרים מאחורי קריאות לאחדות לאומית תחת אש"ף ולא כהבעת תמיכה ישירה בארגון.

אחרי הפסקת האש

• ככל שנקף הזמן, הטון של הטורים חזר להשמיע ביקורת חריפה ולהוקיע את ארגון הטרור ולהתייחס אליו כלא לגיטימי.
• 47.5% מהמאמרים סווגו כ"שליליים מאוד", 19:5% סווגו כ"שליליים" ועוד 12% כ"די שליליים".
• 19% מהמאמרים סווגו כניטראליים. בתוך כך, ב-76% מהמאמרים החמאס מוצג כבלתי לגיטימי.

גינו או תמכו בטבח?

• כ־67% מהמאמרים שהתייחסו ל-7 באוקטובר כאירוע שלילי, ו-39% אף התייחסו אליו כ"שלילי מאוד". ברבע מהמאמרים (25%) היחס היה ניטרלי, ורק בכ-7% היחס חיובי.
• עיקר הביקורת לא התייחסה למעשי הרצח עצמם, אלא לכך שהמתקפה "סיפקה לישראל תירוץ" להרחבת הפעולות הצבאיות ועל כך שמי שישאו בהשלכות הקשות של מעשיי חמאס יהיו הפלסטינים.
• היחס השלילי לאירועי 7 באוקטובר החריף לאחר הפסקת האש הראשונה. 

היום שאחרי: ברשות בכלל רוצים הסכם?

• המחקר בדק גם את היחס במאמרים כלפי הסכם אפשרי עם ישראל: ב- 62% מהמאמרים היחס היה שלילי, וב-44% מתוכם היה "שלילי מאוד".
• הכותבים נטו להציג את ישראל כישות קולוניאלית, שלא ניתן להגיע עימה להסכם אמיתי.
• בכשליש מהמאמרים (30%) היחס כלפי האופציה להשיג הסדר עם ישראל היה חיובי. ב-7.5% היחס היה ניטרלי.

השורה התחתונה

לחמאס אין מונופול על האנטישמיות. בחסות "התקשורת" מופץ שיח רעיל ברשות הפלסטינית. כזה שמעודד אנטישמיות ואת שלילת זכותה של ישראל להתקיים, ובכך מדרבן לטרור. נזכיר כי בעבר הרחוק נעשו דיונים עם האמריקנים לגבי הפסקת ההסתה בתקשורת של הרשות הפלסטינית, אך למרות דרישות חוזרות ונשנות, זה נמשך ביתר שאת.

"העיתון שנבדק הוא למעשה כלי דוברות של הרשות", מבהירים עורכי המחקר, יעקב כץ, שלומי ברזניק ואלי קנאי, ממרכז המידע של המכון למדיניות העם היהודי. "הוא משמר קו עוין כלפי ישראל והציונות, ואף נגוע באנטישמיות בוטה. הביקורת החריפה כלפי חמאס נובעת משלילת האסלאם הפוליטי כחלק ממאבקי הכוח על השליטה בעם הפלסטיני".