ניצן אלון על החטופים שנהרגו בשבי: "כל אחד מהם חרוט בלבי"

אלוף במיל' ניצן אלון, שהיה במהלך המלחמה ראש מנהלת השבויים והנעדרים, התייחס הערב (רביעי) בריאיון למהדורה המוקדמת לעסקה שהביאה את מרבית החטופים, ולמאמץ המודיעיני המורכב במהלך המלחמה. העיד על החטופים שנחטפו בחיים ונהרגו בשבי: "כל אחד מהם חרוט בלבי".

20 חטופים הגיעו בחיים בפעימה אחת, והרוב המוחלט של החטופים החללים הושבו לישראל, ונשאר שם אחד. האמנת שזה יסתיים ככה?

"האמנו שצריך למצות את כל האפשרויות. אני גם האמנתי שאפשר להחזיר את כל החטופים החיים ואת מרבית החללים. אנחנו עשינו כל מאמץ, לגבי החטוף החלל שנשאר, רן גואילי, אסור לוותר לעצמנו ואסור לוותר לארגוני הטרור על ההבאה שלו חזרה לקבר ישראל".

בסוף השחרור הזה התאפשר בזכות ההתערבות של טראמפ. אפשר היה להשיג את זה קודם?

"השחרור הזה התאפשר, כמו גם עסקאות קודמות שנעשו, בזכות הרבה מאוד מרכיבים. בראש בראשונה המאמצים והלחץ שצה"ל הפעיל על חמאס, על רצועת עזה. בהסכם הזה, באמת, היה כאן מרכיב נוסף שהיה חיוני של לחץ מדיני מהכיוון של טראמפ וג'ארד קושנר, שנוצר בתיאום עם מדינות ערביות, מוסלמיות אחרות. זה לא נתן לחמאס להתחמק מהצורך להסכים להסכם הזה ולהתקדם קדימה".

"השילוב בין זה לבין הלחץ שבו חמאס היה נתון כתוצאה מהמאמצים וכתוצאה מהלחימה במשך השנתיים האחרונות, אפשר את ההסכם האחרון, כולל החזרת 20 החטופים החיים, וכמעט כל החטופים החללים".

נכחת בדיונים רבים. האם הרגשת, כאיש מקצוע, שחלק מהשיקולים היו פוליטיים?

"זו שאלה מאוד סובייקטיבית. אני הרגשתי שיש מאמץ רב ורצון רב להחזיר את החטופים. האם היה אפשר בתנאים אחרים, בתנאים מסוימים, להחזיר ולהקדים הסכמים קודמים? בהחלט ייתכן שכן. אין לזה תשובה חד-משמעית. זו תהיה השטחה או תשובה לא מלאה, אם נגיד תשובות של כן ולא".

"אנחנו הצענו מספר פעמים הצעות, כולל הסכמים כוללים בשלבים יותר מוקדמים. בסוף לממשלה ולראש הממשלה יש את הסמכות הלגיטימית לקבל את ההחלטות, ולראות את כל מטרות המלחמה".

אם הרגשת שגם השיקול הפוליטי הוא שיקול?

"אני חושב שכמו כמעט בכל החלטה, יש שילוב של תפיסות עולם וראייה אסטרטגית יחד עם שיקולים פוליטיים ושיקולים אחרים. בסוף ההחלטות שמתקבלות הם איזשהו שקלול וערבוב של כל המרכיבים האלה ביחד".

הרצי הלוי אמר בתחילת המלחמה, הרמטכ"ל לשעבר, שהייתה לנו תמונת מצב על החטופים בימים הראשונים, יותר ממה שהייתה לחמאס עצמו. עד כמה באמת היה לנו מידע רחב לגבי מיקומם או מצבם של החטופים?

"המשימה שלנו הייתה לייצר את אותה תמונה. אנחנו התחלנו את 7 באוקטובר בכאוס כמעט מוחלט, עם אלפי נעדרים ומנותקי קשר, שהיו אחרי המחדל והמשבר הזה. לאט לאט בנינו את התמונה הזאת. די מהר, אחרי שבועיים, שלושה, היינו קרובים למספרים האמיתיים של החטופים. היה לנו אחיזה טובה בחלק גדול מהאיתורים שבהם הם מוחזקו. אף פעם זה לא היה מושלם ולא הייתה תמונת מודיעין ואין תמונת מודיעין מושלמת, והיינו צריכים לקבל החלטות ולפעול, כולל הלחימה מאוד עצימה של צה"ל בתקופה הזאת, גם בתנאי אי הוודאות הזו".

כשאתה בוחן את זה לאחור תמונת המודיעין הייתה טובה ומספקת?

"לא, תמונת המודיעין אף פעם לא מספקת. מספקת זה לדעת בכל רגע נתון איפה כל חטוף, מי מחזיק בו, מה התנאים שבו הם מוחזקים, מה מצבו. זו תמונה אידיאלית שבטח כשעובדים מול ארגון טרור, שהוא ארגון חשאי, שעושה כל מאמץ לסכל את המאמצים שלנו לדעת, מסתיר ועושה הונאות שונות אי אפשר להגיע לתמונה מלאה. אני חושב שיחסית לתנאים שהיו, יחסית לקשיים, נעשו פה מבצעי מודיעין יעודיים ונעשו כאן מאמצים כבירים על ידי אלפי אנשים, נעשו מבצעים בשטח כדי להשלים את תמונת המודיעין הזאת. היה לנו תמונה שבה יכולנו לקבל החלטות, הרבה פעמים בתנאי ודאות קשים".

"לצערנו ולכאבנו, בחלק מהפעמים, אי-הוודאות הזאת או התנאים הקשים האלה ותמונת מודיעין לא שלמה הביאה גם לחטופים שנפגעו. היינו צריכים לאזן ולנהל סיכונים בין אופן הפעולה של כוחות צה"ל לבין הסיכונים בפגיעה בחטופים. את זה עשינו בשיח מאוד הדוק עם הכוחות בשטח, עם אלוף פיקוד הדרום".

עד כמה זה מלווה אותך, אותם חטופים שנרצחו בשבי?

"כל אחד ואחד חרוט בליבי ועל כל אחד כואב לי. הפקנו לקחים מהדברים האלה, אני באופן אישי גם. שיפרנו את אופן הפעולה שלנו כדי שנמנע מפגיעה בחטופים, ניסינו להשלים את תמונת המודיעין, עשינו מאמצים מבצעיים ומודיעיניים אדירים כדי להגיע לזה. עדיין, זה במידה רבה טיבה של מלחמה - הקושי הזה, הטעויות והכאב שיישאר איתי".

אתה חוזר למגזר העסקי לתחום של אנרגיה מתחדשת.

"כן, השתחררתי לפני שש שנים, והיה לי את הזכות לעבוד מנהלים מעולים ועם חברות מהטובות במשק, עם חברת מטריקס ועם חברת אנלייט. זה היה בית ספר מצוין במעבר מהעולם הביטחוני והצבא לעולם העסקי. עוד לפני המלחמה, כבר עלה הרעיון להקים קרן בתחום האנרגיה ותחום האקלים.

"הקמנו את הקרן, עשינו כבר מספר השקעות. 7 באוקטובר טרף את כל הקלפים. אני נשאבתי לתוך העיסוק האינטנסיבי, שלא הותיר רגע פנאי, בוודאי בשנה הראשונה של המלחמה, אבל עכשיו אנחנו חוזרים".