"כולם מפחדים, אין אלטרנטיבה": חמאס מחיה את מנגנוני השלטון והשליטה ברצועה

שעות ספורות בלבד לאחר הכרזת הפסקת האש ב-10 באוקטובר נראתה בעזה תמונה שלא האמינו שתיראה כל כך מהר: חמאס שב לנהל את הרצועה כמעט במלואה - ביטחונית, אזרחית וכלכלית. הרחובות התמלאו באנשי מנגנוני הביטחון של ארגון הטרור, העיריות שבו לפעול, ובמשרדים הממשלתיים נפתחו מחדש דלתות שהיו סגורות במשך חודשים ארוכים של לחימה.

עוד לפני שהספיק האבק ברצועה לשקוע, חמאס כבר חזר לגבות את החשבון. "השליטה של חמאס ברצועה לא מתבטאת רק בנוכחות הביטחונית, אלא גם באחיזה הישירה בחלוקת הסיוע", כך אמרה אמש (שני) א', תושבת עזה, בשיחה עם N12. "המנגנונים שלהם הם אלו שמחלקים את האוכל והמים לאנשים".

א' סיפרה כי אין מנגנון הקובע מי זכאי לקבל סיוע, ואין פיקוח וחלוקה הוגנת. לדבריה, ארגון הטרור הטיל מיסוי חדש בסך כ-3,000 שקל על בעלי הקרקעות שעליהן הוקמו אוהלי העקורים. "הם גובים כסף אפילו על אדמה שמישהו רק מקים עליה אוהל", תיארה את המצוקה של העזתים שעזבו את בתיהם.

א' הצביעה על כך שגם המסחר במטבעות והמיסים על סוחרים הפכו למקור הכנסה קבוע: "כל מי שעובד, קונה או מוכר - משלם להם משהו. הם לא מחמיצים שקל. יש היום סיוע זמין, אבל ניצול של סוחרים, כי המחירים עדיין גבוהים, גם אם לא כמו קודם. המזון עדיין לא נגיש לעניים".

אנשים פה רוצים לראות את האמירויות והסעודים מנהלים, לא את חמאס

א', תושבת עזה

במהלך השיחה עם N12 ציינה א' כי המים זורמים שוב, אבל כשזה מגיע למערכת הבריאות, התמונה קשה. "אין תרופות, אין חיסונים לילדים, אין מערכת בריאות. הכול קורס", אמרה. א' סיפרה שהרחובות מלאים בהריסות ובאשפה, כשהחורף כבר מעבר לפינה. "התקיפות נעצרו וזה נותן תחושת ביטחון, אבל האנשים מיואשים. כולם רוצים לעזוב", היא הודתה.

כשנשאלה בשיחה עם N12 שוב על חמאס, היא לא היססה ואמרה בקול רועד: "כולם מפחדים מחמאס, אבל אין אלטרנטיבה. הם היחידים שמנהלים את העניינים. התושבים כועסים על מצרים, על טורקיה ועל קטאר שתומכות בהם. ישראל צריכה לתת יותר כוח לאמירויות, בעיקר. אנשים פה רוצים לראות את האמירויות והסעודים מנהלים, לא את חמאס".

מ', תושב אחר מהרצועה ששוחח עם N12, תיאר מציאות קודרת לא פחות: "חמאס מהדק את שליטתו הביטחונית, הורג מתנגדים ברחובות, בלי תיעוד מצולם. עד עכשיו לא הופיעה שום אופוזיציה חזקה נגד חמאס. יש גביית מיסים, הרג ועינויים בבתי החולים, המחירים גבוהים וחמאס לא מתכוון לוותר על הנשק או לעזוב את עזה".

המנגנונים מתפרסים מחדש ברחובות

לאחר נסיגת צה"ל חזרו מנגנוני הביטחון של חמאס לפעול במלוא העוצמה. שוטרים במדים נראים בכל מחוז, יחידות המודיעין התארגנו מחדש והמעצרים חזרו להיות דבר שבשגרה. אומנם ארגון הטרור מציג זאת כהשבת הסדר הציבורי, אך ברצועה מדווחים על מעצרים פוליטיים וחקירות של פעילים אזרחיים. מטרת-העל של חמאס: לייצב את הרחוב ולשדר שהשליטה חזרה לידיים המוכרות.

מיסוי וכלכלה: גבייה, פיקוח וניצול

במקביל החזיר חמאס את מנגנוני הגבייה. תושבים מדווחים על מיסים חדשים בסך אלפי שקלים. משרד הכלכלה, הכפוף לארגון הטרור, הודיע על "פיקוח מחירים", אך בפועל מדובר בכלי לשליטה בשוק. סוחרים שנתפסים "מפקיעים מחירים" - נעצרים, בעוד חמאס ממשיך להטיל מיסים ולהגביר את התלות בו.

סיוע הומניטרי: שליטה דרך אוכל ומים

חלוקת הסיוע לתושבים הפכה לכלי שליטה מרכזי בידי ארגון הטרור, שהתעקש על ביטול קרן הסיוע האמריקנית, וזו חדלה מלפעול. בפועל, חמאס מנהל את מערך הסיוע באמצעות המנגנונים בשטח - מה שמאפשר לו לקבוע מי יקבל ומי יישאר עם מחסור.

המסגדים כשער חזרה לשלטון

משרד ההקדשים של חמאס החל גם בשיקום מסגדים שנהרסו במהלך הלחימה והקים מתחמי תפילה זמניים. במקביל, חודשה הפעילות של שיעורי קוראן והטפות דתיות שמהווים ככלי לגיוס תמיכה לארגון הטרור ולשיקום סמכות רוחנית שנפגעה.

המערכת האזרחית והמשפטית

בתי המשפט חזרו לפעול בהדרגה מקץ כשנתיים של שיתוק. בעיריות נפתחו מחדש משרדי קבלה לציבור, החלו לגבות ארנונה ולהפעיל שירותי ניקיון. משרד העבודות הציבוריות של חמאס מנהל מיפוי נזקים, מפנה הריסות ומפקח על חלוקת סיוע, אך גם הוא פועל תחת מנגנון הפיקוח של חמאס.

הפסקת האש אומנם סימנה את סיום הלחימה, אבל לא את סוף השליטה של חמאס. ארגון הטרור השיב לעצמו את כל מנגנוני הכוח: גובה מיסים, עוצר מתנגדים, שולט בסיוע ומכתיב את סדר היום. בעזה אולי שוררת רגיעה יחסית, אבל היא מנוהלת מלמעלה. חמאס לא נעלם ואינו מתכוון ללכת לשום מקום, אלא משתקם בשקט.