בישראל חוששים ממיס-קלקולציה מול איראן, ומבהירים: לא ניקח סיכונים
על רקע התרגילים שקיימה טהראן בטילים בליסטיים, בישראל העבירו מסר לאמריקנים: לא ניקח סיכון שתרגיל יהפוך לאירוע בהפתעה • כמה גורמים שהתלכדו הובילו לחשש מהתלקחות מחודשת בזירה האיראנית: המשבר הכלכלי, הזעם של העם - והרצון להשיב את הכבוד שנפגע במבצע "עם כלביא" • במערכת הביטחון מעריכים: אם לא יהיה הסכם גרעין טוב - נאלץ לפעול שוב באיראן

על רקע החשש מעימות נוסף בין ישראל לאיראן והאפשרות להסלמה נוספת, במערכת הביטחון ממשיכים לעקוב בדריכות אחרי התרגילים שביצעה טהראן ביממה האחרונה, כך פרסמנו אתמול (שני) ב"מהדורה המרכזית". החשש הוא כי חבית הנפץ עלולה להתלקח בשל מיס-קלקולציה, ובישראל העבירו מסר בימים האחרונים לארה"ב: לא ניקח שום סיכון שתרגיל של איראן יהפוך לאירוע בהפתעה.

למה זה חשוב
-
בימים האחרונים גובר החשש בישראל כי פניה של איראן לעוד סבב. המהלומה הקשה שחטפה הרפובליקה האיסלאמית במהלך מבצע "עם כלביא" הותירה אותה חבולה - אך גם נחושה לנקום.
-
הסכנה המרכזית מבחינת מערכת הביטחון - חשש ממצב של מיסקלקולציה. מצב שבו אף אחד מהצדדים לא מעוניין בהסלמה, אך בשל פרשנות לא נכונה של הצד השני - המצב יוסלם לכדי מערכה נוספת.
-
אתמול פורסמו באיראן תיעודים מניסויי שיגור טילים בכמה מוקדים ברחבי המדינה, זאת לצד השמעת מסרים פומביים תקיפים. בטהראן הבהירו כי תוכנית הטילים אינה נתונה למשא ומתן, וניסו להראות מצג של מוכנות מבצעית גבוהה לכל תרחיש.
-
ביום ראשון דיווח כתב חדשות 12 ברק רביד באתר אקסיוס כי ישראל עדכנה את ממשל טראמפ במהלך סוף השבוע על דאגתה מכך שתרגיל שמבצעים בימים האחרונים כוחות הטילים של משמרות המהפכה האיראניים עלול להיות הכנה למתקפה נגד ישראל.

למה המצב נפיץ דווקא עכשיו
-
המשבר הכלכלי ומשבר האנרגיה והמים באיראן דוחק את משטר האיתוללות לפינה. ההנהגה בטהראן רוצה להפנות את הזעם של העם החוצה - לעבר "האויב הגדול" ישראל.
-
באיראן חבולים מהמהלומות שהנחיתה עליה ישראל, הכבוד של מי שנתפסה כמעצמה אזורית נפגע, וטהראן התגלתה כלא יותר מאשר "נמר של נייר". האיראנים מעוניינים להחזיר את הכבוד שלהם שנפגע במהלך המלחמה.
-
ברקע נמצא הניסיון של איראן להשתקם מבחינה צבאית. במוקד נמצא מערך ההגנה האווירי ומערך הטילים הבליסטיים, אותו הגדיר ראש הממשלה נתניהו כ"איום קיומי" עבור ישראל.

ישראל במסר לארה"ב: לא ניקח סיכון
-
בעוד שבוע צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להמריא לארה"ב ולהיפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באחוזתו שבמאר א-לאגו. השניים ידונו בשורה של סוגיות, בין היתר הם צפויים לשוחח באריכות על איראן.
-
בישראל מעוניינים להביא להסכם גרעין טוב - שיכלול התייחסות נרחבת גם לנושא הטילים הבליסטי. החשש הוא ממצב שלא יצליחו לרתום את האמריקנים לקשור בין שתי הסוגיות הללו.

-
הנחת העבודה: בכל מצב צריך שארה"ב תהיה שותפה לעמדה הישראלית - בין אם המצב יתדרדר לסבב נוסף או שהאמריקניים יצליחו להביא את טהראן לחתום על הסכם גרעין טוב.
- במערכת הביטחון מעריכים: אם לא יהיה הסכם גרעין טוב, ייתכן ובעתיד נאלץ לפעול שוב מול טהראן - ולהביא אותה להסכם טוב עבור ישראל.
-
נתניהו התייחס אתמול במהלך הפסגה המשולשת עם נשיא קפריסין וראש ממשלת יוון לאיראן, ושיגר איום: "אנחנו יודעים שאיראן מקיימת תרגילים בתקופה האחרונה. אנחנו עוקבים אחרי זה, ואנחנו עושים את ההיערכות הנדרשת. אבל אני רוצה להעביר כאן מסר בצורה ברורה לאיראן - כל פעולה נגד ישראל תיענה בתגובה חריפה מאוד".
כל פעולה של איראן נגד ישראל תיענה בתגובה חריפה מאוד
ראש הממשלה נתניהו

ניסויי הטילים באיראן - וההכחשה
-
אתמול בוצעו במספר אזורים ברפובליקה האיסלאמית ניסויי טילים, תוך השמעת איומים פומביים תקיפים נגד ישראל.
-
לפי הדיווחים באיראן, ניסויי השיגור בוצעו במקביל בכמה אזורים במדינה, ובהם ח'ורמאבאד, מהבאד, אספהאן, טהראן ומשהאד. כלי התקשורת פרסמו סרטונים ותמונות מהתרגיל, שבהם נראים שובלי שיגור בשמי המדינה, במסגרת הצגת היכולות הצבאיות והמסר ההרתעתי.
-
עם זאת, התקשורת באיראן ציטטה "גורמים יודעי דבר" שהכחישו כי בוצעו אתמול ניסויי שיגור טילים וטענו כי התמונות שהופצו מוקדם יותר היום היו "מטוסים בגובה רב".

התמונה המלאה
-
מקורות ישראלים אמרו כי המודיעין הישראלי מתחיל לזהות סימנים של התעצמות מחודשת של יכולות הטילים של איראן, עם מוטיבציה גבוהה יותר מזו שהייתה לאיראנים בכל נקודה אחרת מאז מלחמת 12 הימים ביוני.
-
לדברי המקורות, בסיום המלחמה נותרו בידי איראן כ-1,500 טילים מתוך 3,000 שהיו לה קודם לכן, וכ-200 משגרים מתוך 400.
-
האיראנים החלו לנקוט צעדים לשיקום כוחות הטילים שלהם, אך טרם חזרו לרמה שבה היו לפני המלחמה, כך אמרו המקורות הישראלים.
-
עוד ציינו המקורות כי הן אמ"ן והן המוסד אינם סבורים שקצב צעדי השיקום האיראניים יוצר דחיפות לפעולה צבאית.

