המדינה לבג"ץ: אנשי חיל האוויר שהודחו משירות יוכלו לשוב לתפקיד
הלוחמים שהודחו חתמו על מכתב הקורא להשבת החטופים, גם במחיר של סיום המלחמה • בתגובה לבג"ץ הובהר שכשעצימות המלחמה ירדה, ניתן להשיב אותם לשירות • עם זאת, הצבא ביקר את פעילותם: "זה עלול היה ליצור מראית עין של התארגנות צבאית"


פרקליטות המדינה עדכנה השבוע את בג"ץ כי אין מניעה שלוחמי צוות האוויר שחתמו על מכתב הקורא להשבת החטופים גם במחיר הפסקת המלחמה - ישובו לשירות מילואים, עכשיו כשעצימות המלחמה ירדה. בצה"ל הדגישו: "אנשי המילואים שחתמו על המכתב יוחזרו לשירות בהתאם להחלטות מפקדיהם הישירים".
"ככל שיש צורך צבאי בשירותו של מי מהעותרים בשירות מילואים, מפקדי היחידות בחיל האוויר יוכלו לקרוא לו לשירות, והכל בהתאם לפקודות הצבא ובכפוף לצרכים הצבאיים, כל זאת, תוך המשך שמירה על אופיו הא-פוליטי של השירות ביחידה, לכידות היחידות בחיל האוויר והכשירות המבצעית", כתבו בפרקליטות המדינה במענה לעתירה שהגישו הלוחמים. לתגובה צורף גם תצהיר של ראש להק כוח האדם בחיל האוויר.
לפני כארבעה חודשים, מילואימניקים בחיל האוויר הודחו משירות מילואים לאחר שחתמו על המכתב שקורא להשבת החטופים. הם עתרו לבג"ץ באמצעות עו"ד גיורא ארדינסט, ראש המשרד ושותף מייסד, ועו"ד נועם חפץ, ממשרד EBN - ארדינסט, בן נתן, טולידאנו - בדרישה שהצבא ישיב אותם לשירות.

בתשובה שהוגשה לפני כמה ימים לבג"ץ, עדכנה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה כי חל שינוי בנסיבות, ולכן "בהינתן השינוי בתשתית העבודתית העומדת ביסוד העתירה, העתירה דנן אינה אקטואלית עוד ודינה להימחק".
בתגובה הודגש שמפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, קיבל החלטה שלא להפעיל את הסמכות הקיימת של הצבא לקרוא ללוחמים אלה לשירות מילואים, באופן זמני, בעיצומה של המלחמה, "וזאת לפי שיקול דעתו הפיקודי ועל מנת לשמור על לכידות החיל ועל כשירותו המבצעית".
בפרקליטות ביקרו את התנהלות הלוחמים: "משרתי המילואים חתמו על המנשר כקבוצה, ממנו משתמע כי צה"ל מונע משיקולים פוליטיים בפעולותיו, וכל זאת תוך שימוש בזהותם הצבאית, בהיותם לוחמי צוות אוויר. בכך נוצר קושי ומתח רב בשל הערבוב בין המרחב האזרחי והמרחב הצבאי". הם הזהירו כי הקריאה להפסקת הלחימה - תוך כדי שהם עצמם נוטלים חלק בלחימה כנגדה הם מוחים, "עלול היה ליצור מראית עין של התארגנות צבאית, ולפגוע באופיו הא-פוליטי של הצבא, בלכידות המשרתים, ולפגוע באמון הציבור בצה"ל".
בפרקליטות הסבירו: "חיל האוויר נדרש היה להתמקד ביתר שאת ויותר מתמיד, בתכליתו המרכזית - ביצוע כל הפעולות הדרושות לשם הגנת המדינה ולשם השגת יעדיה הביטחוניים לאומיים שלה. לשם כך, היה צורך הכרחי לוודא כי לא תתקיים פגיעה בלכידות בצה"ל ובכשירות המבצעית של היחידות באופן שסיכן את ביטחון המדינה והצלחת המבצע הצבאי".

בעקבות התגובה המקדמית של הפרקליטות, הודיעו הלוחמים כי אין צורך להכריע בעתירה וניתן למחוק אותה. עם זאת, הם הדגישו כי העובדה שהם לא זומנו לשירות המילואים למשך חודשים ארוכים, "ללא כל הליך, ללא מתן זכות שימוע, תוך רמיסת כללי מנהל תקין - היא אקט פוגעני ובלתי חוקי ומבטאת אכיפה בררנית פסולה". הם הסבירו שרק לאחר הגשת העתירה הסכים הצבא להשיב אותם לשירות.
מהלוחמים נמסר: "חזרתו של צה"ל מהצעדים הבלתי חוקיים שנקט נגד אנשי המילואים היא צעד מתחייב וניצחון חשוב של חופש הביטוי במדינה דמוקרטית. צר לנו שנאלצנו להגיע עד לבג"ץ כדי להביא את צה"ל לחזור בו מטעותו. אנו מברכים על התוצאה הסופית ובעיקר על החזרת החטופים וסיום המלחמה, אשר לשמם חתמנו על המנשר".
מדובר צה"ל נמסר: "מפקד חיל האוויר לא הנחה להחזיר את החותמים על המכתב. בנוסף, בחיל האוויר לא נערכו פעולות הדחה או השעיה כלפי משרתי המילואים, וכך גם נאמר בעבר, לרבות בתגובה לבג"ץ".
בדובר צה"ל הוסיפו: "החלטה לזימון לשירות מילואים הייתה ועודנה בכפוף לפקודות ושיקול המפקדים, כאשר הכשירות המבצעית ולכידות היחידה בראש סדרי העדיפויות. אנשי המילואים שחתמו על המכתב יושבו לשירות בהתאם להחלטות מפקדיהם הישירים על פי קריטריונים אלו בלבד, כך שאין שינוי במדיניות".
