מנסים להצמיח מחדש את ראש הנחש: לראשונה מאז חיסול סינוואר - הקרב על הנהגת חמאס

לראשונה מאז חיסול סינוואר, בחמאס נערכים לבחירת מנהיג חדש ללשכה המדינית - מהלך שנועד לשדר יציבות פנימית והמשכיות שלטונית, ולהעביר מסר החוצה שלפיו מנגנוני קבלת ההחלטות בארגון הטרור עדיין פועלים בהסכמה רחבה, למרות גל החיסולים שפגע בצמרת.

מקורות בחמאס אמרו לעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי כי הבחירות לראש הלשכה המדינית של הארגון צפויות להתקיים בשבוע הבא או במהלך עשרת הימים הראשונים של חודש ינואר. לפי ההערכות, ייתכן שגם סגן ייבחר באותה התקופה או לחלופין בשלב מאוחר יותר, לאחר ביצוע סידורים פנימיים מסוימים, באופן שיאפשר גם מינוי ולאו דווקא בחירה, בשונה מההליך הצפוי לראש הלשכה המדינית.

מה קורה כיום בהנהגת חמאס?

• כתוצאה מהמלחמה, חמאס לא קיים את הבחירות להנהגת הארגון שאמורות היו להתקיים בשנת 2024, בחלוף ארבע שנים.
• אחרי חיסול איסמאעיל הנייה ב-31 ביולי 2024, חמאס מינה את יחיא סינוואר למחליפו - אלא שהוא חוסל באוקטובר 2024.
• כבר אחרי חיסול הנייה, ארגון הטרור חשש מחיסולים נוספים והחליט להקים מועצת הנהגה שפעלה בדוחא וכוללת חמישה חברים, בהם: ח'ליל אל-חיה, ח'אלד משעל, זאהר ג'בארין ומוחמד דרוויש.
• חמאס יבחר מנהיג חדש ללשכה המדינית בקרוב, אלא שבמקביל מועצת ההנהגה שהוקמה תמשיך לפעול ולייעץ.

המקורות בארגון הטרור ציינו כי "מטרת בחירת ראש ללשכה המדינית היא להשיג יציבות וביטחון פנימי בתוך הארגון ולהעביר מסר ברור לעולם החיצון שלפיו חמאס עדיין מלוכד, מחזיק בסגל הנהגתי שביכולתו לשאת באחריות מלאה ולקבל החלטות בהסכמה רחבה בתוך הלשכה המדינית, כפי שהיה לפני גל החיסולים במהלך המלחמה".

הם הדגישו כי "בחירת ראש ללשכה המדינית לא תביא לסיום תפקידה של מועצת ההנהגה הנוכחית, שהוקמה לאחר חיסוליהם של הנייה וסינוואר. מועצה זו תיחשב למועצה מייעצת שתמשיך לעקוב אחר כלל ענייני חמאס, פנימיים וחיצוניים, ולקיים התייעצויות בנוגע לעתידם עד לתום כהונתה בשנת 2026".
לדבריהם, בשלב זה לא יתקיימו בחירות מלאות ללשכה המדינית. ההערכה היא שבחירות כאלה יתקיימו רק בעוד כשנה".

למה זה חשוב?

• ניסיון של חמאס לשקם את התדמית - לשדר יציבות ארגונית אחרי פגיעה חסרת תקדים בצמרת, ולהפריך את הטענה הישראלית על קריסה הנהגתית.
• מסר כפול פנימה והחוצה - שמירה על לכידות פנימית מול חשש מפילוג, ובמקביל שידור רציפות שלטונית למדינות תומכות וגורמים אזוריים.
• איתות לכך שגל החיסולים לא שיבש את מנגנון קבלת ההחלטות - להראות שההכרעות מתקבלות עדיין במסגרת מוסדית ולא בוואקום מנהיגותי.
• השפעה ישירה על אופי הקו המדיני של חמאס - זהות הנבחר תעיד אם הארגון נוטה להקשחה, לשימור הקו הקיים או לגמישות טקטית מול המתווכות.

ראש בראש

ח'ליל אל-חיה

ח'ליל אל-חיה (65) שידוע בכינוי אבו אוסאמה, נחשב לבעל הסיכויים הגבוהים ביותר בבחירות. הוא שימש כסגנו של יחיא סינוואר בלשכה המדינית של חמאס, אמון כיום על תיק המשא ומתן בארגון הטרור ונחשב לגורם המשפיע בקבלת ההחלטות. במסגרת המו"מ לעסקת חטופים, אל-חיה התעקש על ערבויות אמריקניות לסיום המלחמה, וסירב לפירוז חמאס מנשקו או להגליית הנהגת הארגון מרצועת עזה.

במהלך השנים, אל-חיה שרד כמה ניסיונות חיסול בעזה, וביתו הותקף בידי ישראל במהלך מבצע שומר החומות ב-2021. בשנה זו הוא מונה לסגנו של מנהיג חמאס בעזה סינוואר.

אל-חיה נשוי ואב לשבעה ילדים. לפחות שבעה מקרובי משפחתו, כולל שניים מאחיו, נהרגו בידי ישראל במהלך 2007. אחד מבניו חוסל בתקיפה של חיל האוויר 2008, בזמן שפיקד על חטיבה של הזרוע הצבאית של חמאס ששיגרה רקטות לעבר ישראל.

ח'אלד משעל

משעל בן ה-69 משמש כיום כמנהיג חמאס בחו"ל, וכן כיהן כראש הלשכה המדינית של חמאס במשך יותר מ-20 שנה, בין השנים 2017-1996. ישראל ניסתה להתנקש בעבר במשעל – אך ללא הצלחה.

בספטמבר 1997 ניסה "המוסד" לחסל אותו באמצעות הרעלה בירדן, אך הניסיון התגלה והמשתתפים במבצע החיסול נתפסו. כדי לשחרר אותם, הסכימה ישראל לתת למשעל סם שנוגד את הרעל, וכך הוא ניצל. האירוע הוביל לתקרית דיפלומטית חריפה בין ירדן לישראל.

בנאום שנשא בתחילת דצמבר בכנס "המחויבות לירושלים" באיסטנבול, הוא אמר: "יש להגן על פרויקט ההתנגדות ועל נשקה. זהו זכותו של עמנו להגן על עצמו. ההתנגדות ונשקה הם כבוד האומה ועוצמתה". הוא המשיך כי "איזו עוצמה יש לעם שלנו, לענייננו, לאומתנו, בלי מדינות התנגדות? איזו עוצמה בלי נשק? איזו מדינה בעולם שומרת על עצמאותה, על גבולותיה ועל האינטרסים שלה בלי כוח".