"תחקיר התחקירים" של צה"ל: "לא ננקטה פעולה משמעותית אחת בשעות הקריטיות"

"תחקיר התחקירים" נחשף: צה"ל חשף הערב (שני) את התחקיר המקיף שביצע צוות הבדיקה החיצוני בראשותו של אלוף (במיל') סמי תורג'מן בחודשים האחרונים. בתום עבודה מאומצת של חודשים רבים, הוצג לראשונה התחקיר המקיף שנועד לתת מענה לשאלה - מה הוביל לטבח 7 באוקטובר. 

• לקריאת "תחקיר התחקירים" המלא של צה"ל

צוות התחקיר זיהה שישה גורמים עיקריים שהובילו לטבח, הוא הצביע על האגפים השונים בצבא שתרמו למחדל - והדגיש: "הטבח יכול היה להימנע". התחקיר שם זרקור על "הלילה שלפני", והדגיש את החוסר בגורם שיכול היה לתכלל את כל הסימנים המעידים: "לא ננקטה פעולה משמעותית אחת בשעות הקריטיות". 

לצד הגורמים שכשלו, בולטים מי שבאומץ ליבו מנע אסון גדול בהרבה: מפקדי צה"ל שהסתערו לשדה הקרב, התצפיתניות שהמשיכו לתפקד בקור רוח וכיתות הכוננות שהדפו את המחבלים בגופם. 

כפי שפרסמנו אתמול ב-N12: במסגרת התחקיר לא התקבלו מסקנות אישיות נגד אף מפקד בצה"ל. הרמטכ"ל אייל זמיר התייחס לממצאי התחקיר: "השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר". הוא הדגיש את הצורך בוועדת חקירה מערכתית רחבה - אך לא ציין כי מדובר דווקא בוועדת חקירה ממלכתית.

למה זה חשוב

• ב-7 באוקטובר נרצחו מספר היהודים הגבוה ביותר מאז השואה: 1,179 ישראלים וזרים נרצחו בדם קר על ידי מחבלי חמאס וארגוני הטרור ברצועה. 251 אנשים, נשים וילדים נחטפו לעזה. ישראל נכנסה מאז אותו יום למלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה.
• צה"ל כשל באותה "שבת שחורה" להגן על אזרחי מדינת ישראל. תחקור הטבח, ההבנה של המניעים שהובילו לו והיישום של המסקנות שנגזרות ממנו מהווים נדבך קריטי בהבטחה: "לעולם לא עוד". 
• אחרי שהרמטכ"ל אייל זמיר נכנס לתפקידו הוא החליט למנות צוות בדיקה חיצונית שייבחן את כל תחקירי 7 באוקטובר שצה"ל גיבש בתקופת קודמו רב אלוף הרצי הלוי.

 פעילות הוועדה:

•  לראשונה, התחקירים נבחנו באופן מערכתי: צוות התחקיר לא בחן כל קרב לגופו, כפי שעשו תחקירי צה"ל עד כה - אלא בחן באופן מערכתי ואינטגרטיבי את התפקוד של צה"ל.
• צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים.
• הצוות הפיץ "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים על מנת לאתר קולות שלא שולבו בתחקירים, ובחן כל פניה שהתקבלה במסגרת זו באופן מעמיק ויסודי. הוא ראיין כ-80 בעלי תפקידים רלוונטיים לאירועי 7 באוקטובר.
• הוועדה "צבעה" כל תחקיר בצבע שמסמל את איכותו: ירוק - תחקיר טוב, כתום - דרושות השלמות, אדום - גרוע, שחור - לא התקיים כלל. ממסקנות הוועדה עולה כי רוב התחקירים בצה"ל הוגדרו טובים. דווקא מיעוט התחקירים שנצבעו אדום שייך לקבוצת תחקירי המטכ"ל, שבדקו את התנהלות הפיקוד ב-7 באוקטובר.

6 הגורמים שהובילו לטבח 7 באוקטובר

בתחקיר נמצאו 6 גורמים עיקריים שהובילו למחדל הגדול:

• כישלון תפיסתי: בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.

• כישלון מודיעיני: בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי-מתן הידיעה.

• היעדר עיסוק בתוכנית "חומת יריחו".

• תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.

• פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.

• תהליך קבלת החלטות לקוי והפעלת כוח לא מתאימים ערב 7 באוקטובר 2023. 

חמאס זיהה: עם ישראל לא מאוחד

• ניתן היה למנוע את המחדל: צוות המומחים קבע כי ההפתעה ב-7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק. בליל 7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית.
• המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.
• במהלך השנה שקדמה לטבח התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. למרות ההתראות: הצבא לא נקט בפעולות מתחייבות לשיפור הכוננות. 

העיוורון של צה"ל בליל המתקפה

• חוסר בתמונת מצב: בתחקיר מציינים כי על אף סימנים חריגים בלילה, לא איתר הצוות אף גורם מקצועי בקרב המפקדים שגיבש תמונת מצב באופן יסודי ומקצועי. 
• לא נערך דיון על העלאת הכוננות: אף גורם בצה"ל לא גיבש תמונת מודיעין, ולא נערך דיון בשאלה - האם נכון להעלות את מדרג ההתרעה. 
• מעל לכול מודגש בתחקיר: "בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות".

הכשל של אמ"ן: לא זיהו את האיום

אגף המודיעין, האמון על מתן התרעה מוקדמת וזיהוי של איומים נכשל ב-2 היבטים:

• אי-זיהוי האיום לאורך השנים: באמ"ן לא השכילו לזהות את ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס בשנים שקדמו למלחמה. כמו כן, לא קיימו מחקר צבאי באשר לבניין הכוח של ארגון הטרור. 
• אמ"ן נכשל במתן התרעה: היחידות השונות באגף המודיעין לא הצליחו לתת התרעה למלחמה, עד שהיא כבר החלה. תפיסת איסוף המידע ברצועה לא אפשרה מתן התרעה מוקדמת. 

כתוצאה מכך: בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.

אגף המבצעים התעלם מ"חומת יריחו"

אגף המבצעים לא הכין את צה"ל לתרחיש של מלחמה בהפתעה: 

• התחקיר מצביע על כך שאגף המבצעים לא פיתח את הידע כדי להקים בניין כוח לקראת מלחמת פתע עתידית. 
• בשנים ובחודשים שקדמו לטבח נמצא במוקד המחדל: ההתעלמות ממסקנות מבצע "שומר החומות", היעדר עיסוק בתוכנית "חומת יריחו". גם בליל 7 באוקטובר הערכת המצב, ואי זיהוי ההחלטות הנכונות הובילו ל"שבת השחורה". 

חיל האוויר לא הגן על שמי הארץ, חיל הים נכשל בהגנה על החופים

בתחקיר נמתחה ביקורת על עוד 4 מרכיבים מרכזיים בצבא: פיקוד הדרום, אוגדת עזה, חיל האוויר וחיל הים:

• פיקוד הדרום: הפיקוד שנשא באחריות לביטחון האזרחים כשל. הגורמים: כשל במחקר הצבאי וחוסר התאמה של המענה המבצעי למול האיומים שנשקפו. 
• אוגדת עזה: נכשלה במשימתה לסכל את האיום מרצועת עזה. הגורמים: התעלמה מתוכנית "חומת יריחו", לא העלתה את מדרג ההתרעה בליל השבת השחורה, ולא נקטה יוזמה אל מול האיומים שהתגברו. 

• חיל האוויר: כשל בהגנה על שמי הארץ, בחוסר בהערכת מצב מסודרת ערב הטבח, ובאי הצלחה להתאים את פעילותו למתקפה הרחבה - שחרגה מתרחשי הייחוס שהתכוננו אליהם בחיל. 
• חיל הים: נכשלה בתחילת המלחמה על הגנת חופי ישראל. בחיל לא ביצעו הערכת מצב סדורה בליל 7 באוקטובר. כמו כן, ההיערכות להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים של ישראל הובילה להסטת כוחות, והגדילה את הסיכון. 

עם זאת בתחקיר מודגש כי לטובת חיל האוויר והים צריך לומר: מדרג ההתרעה לא שונה (בשל המחדל של אמ"ן) ובשל כך הכוננות נשארה נמוכה בחילות. 

גבורת המפקדים, התצפיתניות וכיתות הכוננות

צוות התחקיר קבע כי לצד הטר"ש לכל הגורמים בצה"ל שהובילו במחדליהם לטבח הנורא, יש כמה גורמים משמעותיים שצריך לתת להם צל"ש. אילולא אומץ ליבם, ופעולתם ההרואית - התוצאה הייתה עלולה להיות חמורה בהרבה. 

• המפקדים שהסתערו בלי פקודה: רבים ממפקדי צה"ל קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם.
• התצפיתניות שהמשיכו לדווח ולבצע את תפקידם ברמה המקצועית למרות האיום האישי: "עד נשימתן האחרונה". בתחקיר מודגש כי לו היו נעתרים להתרעות שהעלו התצפיתניות ניתן היה להבחין באיום: "המידע שנאסף העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה".
• גבורת כיתות הכוננות: הרבש"צים וכיתות הכוננות היוו גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרב בחלק מהיישובים. 

מסקנות התחקיר

חלק מתפקיד הוועדה היה לגבש מסקנות והמלצות בעקבות התחקיר המקיף, אשר הוגשו לרמטכ"ל אייל זמיר. אלו עיקרי המסקנות: 

• הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.
• להתכונן לאפשרות - מלחמה בכל רגע: הצבת אפשרות של מלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.
• התיקון באמ"ן: המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.
• סמכויות למפקדי השטח: בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו.
• סטנדרט פיקודי: תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים. 

הרמטכ"ל: "נדרשת ועדת חקירה מערכתית רחבה" 

הרמטכ"ל אייל זמיר התייחס לתחקיר: בדבריו ציין את הצורך החיוני בשקיפות אמון הציבור בצה"ל, ביכולת של הצבא להמשיך ללמוד ולתחקר את עצמו, ובצורך בהקמת ועדת חקירה מערכתית רחבה יותר מהצבא. 

• "מביטים לכישלון בעיניים": זמיר הדגיש את חשיבות התחקיר - "אנחנו מתחקרים כישלון עצום שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו".
• שקיפות - תנאי הכרחי: הרמטכ"ל הוסיף - "השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".
• הקמת ועדה חקירה מערכתית: זמיר הדגיש את החשיבות בהקמת ועדת חקירה מערכתית, עם זאת הוא לא ציין כי מדובר דווקא בוועדת חקירה ממלכתית: "כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת".