"כשל רב שנים של הדרג המדיני": אנגלמן בביקורת חריפה נגד הממשלה – שלא התכוננה לאתגרים הביטחוניים כראוי

דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) קובע כי במשך שנים, הדרג המדיני לא מימש את אחריותו ולא וידא כי המדינה ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים. המבקר כותב כי הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון לאומי סדורה ועדכנית. הדוח מציין כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינה לפני כ-8 שנים, אך לא דאג לסיים את המלאכה ולא הביא את התפיסה המעודכנת לאישור. בכך, כותב המבקר מתניהו אנגלמן, נתניהו "לא מימש את אחריותו בנושא".

אנגלמן מדגיש כי מטרת הדוח היא להעלות סוגיות הנוגעות לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לבין אירועי 7 באוקטובר – אך הדוח לא בא להחליף את הביקורת שלו על המחדל עצמו. במקביל, הליקויים שהובילו לטבח ייבחנו כולל הטלת אחריות על בעלי התפקידים ועל הגופים המעורבים.

המבקר מציין כי מאז ימיו של בן גוריון לא אושרה תפיסת ביטחון לאומי עדכנית למדינה. בשל כך, ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי אשר אושרה באופן רשמי ושקיבלה תוקף מחייב. הוא טוען כי מדובר בכשל רב שנים, שבמסגרתו "הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי.

"במצב כזה יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ואת יתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו, לוקה בחסר - ובמקרים מסוימים אינה קיימת", כתב אנגלמן.

בהתייחס לראש הממשלה נתניהו אנגלמן הוסיף כי חרף החשיבות והצורך שהוא עצמו הכיר בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי למדינה, הוא לא הביא לקבלת החלטה מחייבת בנוגע לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים. הוא גם לא גיבש הקצאה של תוספות תקציב לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, מאחר שלא אישר את תפיסת הביטחון העדכנית.

המבקר הטיל אחריות גם על ראשי המל"ל, שלא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון ולהחלטה. בכך, טוען אנגלמן, המטה לביטחון לאומי לא מימש את תפקידו בנושא זה - למרות שלפי החוק זהו אחד מתפקידיו.

לפי המבקר, כתוצאה מכך הצבא נדרש לגבש בעצמו את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו - לפי הבנתו העצמאית את המצב ואת האיומים. למשל, מציין המבקר, במשך שנים שינה הצבא את היקף סדר הכוחות של מערך הטנקים ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח.

כך, לפני חמש שנים, צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סדר כוחות הטנקים – מבלי ששר הביטחון בזמנו, נפתלי בנט, הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני ביטחוני כדי שייבחן את הצורך בה. זאת בניגוד לסיכום בדיון שהיה עם רה"מ נתניהו בנושא זה.

אנגלמן מזהיר כי היעדר תפיסת ביטחון סדורה מגביר את הסיכון "להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות" ו"להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו". מצב שכזה עלול להוביל, לדבריו, למצבים של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי על ידי הדרג המדיני. בנוסף, מצב שכזה מוביל גם להחמצה של תהליכי עומק ושל אירועים אסטרטגיים משמעותיים. בכך, נוצרים עבור המדינה "אזורים מתים", אזורי עיוורון באשר לאיומים שונים, כמו גם הערכת חסר או יתר של איומים ואתגרים ביטחוניים.

המבקר כותב כי בעת הזו יש חשיבות הרת גורל להנהגה של ראש הממשלה וחברי הממשלה, ועליהם לפעול לשיפור המוכנות של המדינה להתמודדות עם האיומים שניצבים לפניה. אנגלמן קובע כי יש לגבש תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב, שתפורסם לציבור בחתימת ראש הממשלה.

"הדרג המדיני והדרג הביטחוני יידרשו לקיים תהליכי חשיבה סדורים, לדון בשאלות יסוד ביטחוניות - כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים - תוך הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ותוך תיאום בין גופי הביטחון.

"בהתבסס על תפיסת ביטחון לאומי סדורה ומאושרת באופן רשמי ייגזרו היקף המשאבים שהמדינה תקצה לתחומי הביטחון, האסטרטגיה הצבאית, יעדי בניין הכוח ועוד. תהליכים אלו עשויים לסייע לשפר את ההיערכות והמוכנות של מדינת ישראל לאתגרים המורכבים שנכונו לה ולהקטין את הסיכון להישנות אירועים כמו אירועי 7.10", כך אנלגמן.