סוריה של א-שרע: אויבת חדשה או בעלת ברית? "מצלמת חדשות 12" יצאה לבדוק
שנה עברה מאז משטרו הרצחני של אסד נפל, ואת מקומו תפס מוחמד אל ג'ולאני • בישראל המדממת שאחרי 7 באוקטובר נוקטים בחשדנות כלפי השריף החדש של סוריה, שנוקט כלפי חוץ בעמדה פייסנית • יצאנו לבדוק כיצד זה נראה מבפנים: האם ישראל וסוריה בדרך לשלום היסטורי או למלחמה נוספת, והאם א-שרע הוא המנהיג שיעשה את השינוי או שמא "ג'יהאדיסט בחליפה"
השבוע הסורים חגגו: בדמשק, בחומס, בחלב, בטרטוס אפילו בלבנון ועד ברלין הרחוקה. החגיגות האלה ציינו שנה שלמה שחלפה מאז חזינו לראשונה בתמונות ההיסטוריות שהציגו את המשטר של בשאר אל-אסד, ששלט ביד רמה במדינה כמעט 25 שנים. מאז עלה לשלטון מנהיג חדש שמחובק מהמפרץ ועד הבית הלבן.
לאחר שנה של אחמד א-שרע, או אבו מוחמד אל-ג'ולאני כנשיא סוריה, מצלמות "חדשות סוף השבוע" נכנסו לדמשק, לתוך מחנות הפליטים הפלסטינים והשכונות ההרוסות, כדי לנסות ולהבין אם ישראל וסוריה אכן בדרך לשלום היסטורי - או למלחמה נוספת. האם א-שארא הוא המנהיג שיעשה את השינוי, או ג'יהאדיסט בחליפה, ומה חושבים תושבי סוריה על כניסה אפשרית של מדינתם להסכמי אברהם.


ישראל ב-8 בדצמבר קמה לסוריה חדשה. מבחינתה, מגיע לכאן ג'יהאדיסט לשעבר, בכיר באל-קאעידה, לשלוט במדינה שבה אמצעי לחימה עם יכולת נזק אסטרטגי לישראל. אז דבר ראשון שעליו מחליטים בישראל, זה לנטרל את האיום האסטרטגי מהנשק של משטר אסד, ועושים את זה בהשמדה מוחלטת. הדבר השני שעליו מחליטים, זה למנוע חזית נוספת ברמת הגולן של גורמי ג'יהאד שיפעלו כנגד ישראל, ולכן צה"ל יוצר רצועת ביטחון וכיבוש של שטח בתוך רמת הגולן הסורי.
מרגע שא-שרע עלה לשלטון, הוא פעל בכל כוחו להסרת הסנקציות הכלכליות החונקות את ארצו. ואכן, בחודש שעבר אלו בוטלו בידי ארצות הברית ומועצת הביטחון של האו"ם. עבור רסאן, מורה לאנגלית בן 40 שנולד וגדל בדמשק, 8 בדצמבר היה יום מלא תקווה ופחד, הוא מצד אחד שמח על נפילת המשטר הרצחני ששלט במדינה במשך עשורים רבים, ומנגד חשש מתגובת-נגד איסלאמיסטית.



חלק מהתמונות שמגיעות אלינו מסוריה נראות כאילו צולמו ברפיח או בג'באליה. אבל הם צולמו פחות מעשרה קילומטרים ממרכז העיר. אזורים שלמים עומדים חרבים, הרוסים ושוממים בדמשק של השארה.
המצב בסוריה קשה: כמעט ואין מים, שעה של חשמל ביום, המערכת הציבורית לא חזרה לעבוד, המערכות הן עדיין חלולות, משרדי הממשלה חלולים, וזה מטריד אותם. כלומר, היה גל ציפייה נורא גבוה בהתחלה, ככל שהזמן חולף ולא רואים שיפור משמעותי בחיי האזרח הפשוט, אז מתחילה ביקורת פנימית כלפי א-שרע.
אנחנו שומעים מגורמים שבאים והולכים אצל הנשיא א-שרע כי למשטר אין משילות אפילו באזורים שבשליטתו. אין צבא קוהרנטי אלא, לדבריהם, מדובר בקונפדרציה של מיליציות שביניהן תיאום רופף. הם טוענים שהמצב הזה יביא לכאוס אם לא תהיה הזרמת כספים ליצירת מקומות עבודה ותיאום ביטחוני ישראלי טוב יותר, שייתן מראית עין של יציבות. דברים אלו מסבירים את הציוץ של טראמפ משבוע שעבר כשהפציר בישראל שלא לעשות דבר שיפריע לנשיא הסורי. גם מכאן עולה שוב השאלה - האם א-שרע אכן יתמתן, או שהחשש יתאמת וסוריה תהיה למדינת שריעה.
