תיעוד מיוחד: פעילות צה"ל בקו הצהוב

ההרס מסביב עצום. כך נראית עכשיו העיירה בית חאנון בצפון הרצועה. אין בית אחד עומד. צה"ל הולך ומשלים את טיהור השטח הגדול הזה - בית חנון, ג'באליה ובית לאהיה. אבל מה אומר טיהור השטח? תיעוד מבפנים

כשהכוחות מזהים איום או חוששים מאיום שיכול להתפתח, יורים ירי מרגמות כדי להגן על עצמם. כמו ברפיח, גם מתחת לבית חאנון מעריכים בצבא שנצורים עוד כמה עשרות מחבלים. המנהרות הולכות ונהרסות, ואחרוני המחבלים עולים על פני הקרקע. הצבא ממשיך לקדוח ולחפש מנהרות. אלו שנמצאות מפוצצות או נאטמות בבטון.

במבט מזרחה, אפשר לראות את בתי העיר שדרות, רק שישה קילומטרים בקו אווירי. צה"ל משטח את הקרקע ומקים מוצבים, על מנת לאפשר לתושבים לחזור לגור בעוטף. בג'באליה, דרומית לבית חאנון, מוקם גם כן קו מוצבים חדש. עשרות מוצבים שנפרסים לאורך הקו הצהוב. כמעט מדי יום מתקרבים מחבלים אל הקו, בודקים את ערנות הצבא, ולרוב הם מחוסלים.

מוקדם יותר היום, זיהו כוחות צה"ל שני מחבלים שנשאו חפצים חשודים והתקרבו לכוחות צה"ל, הפועלים בצפון הרצועה, באופן שהיווה עליהם איום מיידי. לאחר הזיהוי, חיל האוויר בהכוונת הכוחות בשטח תקף את שני המחבלים במטרה להסיר את האיום. אחד מהמחבלים חוסל.

כל מה שנמצא בתוך תחום הקו הצהוב משוטח. זה יאפשר שליטה ביטחונית טובה יותר, ויכולת לאתר מחבלים שמתקרבים. במחנה הפליטים של ג'באליה, שצהל לא יושב בו כיוון שהוא נמצא מעבר לקו הצהוב, כבר יש ניסיונות התבססות של חמאס.

החטיבה הצפונית של עזה סוללת דרכים חדשות, בין בתי ג'באליה ובית חאנון ההרוסות, וכך נחשפים בין היתר משגרי רקטות חלודים. כפי שזה נראה, הצבא מתכוון להישאר במקומות אלו עוד זמן רב.

לפי הערכות בפיקוד הדרום, שני שלישים מטיהור השטח הושלם. מבט על ההרס העצום מעלה את השאלה אם חמאס למד את הלקח. אולי צריך לשאול גם אם אנחנו למדנו את הלקח. והלקח המרכזי הוא שצה"ל לא יכול יותר לשבת על הגבול, הוא צריך לשבת בקו קדמי, לחצוץ בין המחבלים לבין האזרחים.

ככה נראית אולי הכרעה, היא נבנית לאט, אין תמונת ניצחון אחת. ההישגים נאספים: החזרת החטופים, הרס תשתיות חמאס, והחזקת השטח בתוך הרצועה. חסר רק השלב הבא - הסכם מדיני. כאן עדיין לא התקבלו החלטות. האמריקנים לוחצים, אבל אסור לישראל להתפשר יותר על האינטרסים הביטחוניים שלה, אחרת נחזור שוב לאחור.