"יושבים על הקרקע ולא תוקפים": כך נראה כישלון חיל האוויר ב-7.10 | בלעדי

המתחקר של אוגדת עזה, תא"ל אורן סולומון, בחן בשנה האחרונה את תפקוד הצבא ב-7 באוקטובר - והתחקיר שלו חושף כישלונות קשים של חיל האוויר. מעדויות שנאספו ששידרנו אתמול (שבת) ב"חדשות סוף השבוע", עולה תמונה של שרשרת החלטות שגויות - ומה שנראה כשליטה מרכזית נוקשה מידי וחוסר יכולת להבין את מצב הדברים בזמן אמת.

הכישלון במודיעין: 50 שיחות שלא הובילו לשום דבר

"חיל האוויר מקבל בלילה מודיעין. לא מתקיים שום תהליך הערכת מצב", מסביר סולומון, מתחקר אוגדת עזה, על האירועים שקרו בלילה שלפני 7 באוקטובר. "כולם מקבלים את הטלפון האדום, אומרים 'כן, כן, כן, הבנו', סוגרים את הטלפון. ובעצם מבצעים אפס תהליכים מבצעיים שקשורים למודיעין שהוא קיבל". במהלך אותו לילה עולות אינדיקציות להיערכות בחמאס, אך בחיל האוויר לא מקבלים את הסימנים המעידים השונים.

סולומון מתאר כישלון חריף: "02:30 לפנות בוקר בתא התרעה יושבת קצינה צעירה. מגיעות אינדיקציות מודיעיניות מצד חמאס, היא מבקשת לקבל חומרים והבנה טובה יותר מאמ"ן, מ-8200, ואומרים לה, 'לא, את לא יכולה, אתם לא רשאים, אנחנו נראה, אנחנו נבדוק'".

אותה קצינה קיימה כ-50 שיחות כדי לברר את המידע, אבל באמ"ן לא העבירו לה את החומרים. "עם המידע לא קורה כלום והוא בדיוק הפער שלא אפשר לחיל האוויר גם את ההבנה שמשהו מתרחש", אומר סולומון.

בשעה 04:00 לפנות בוקר הרמטכ"ל הרצי הלוי ביצע הערכת מצב וכמעט שביטל לחלוטין את האפשרות שחמאס יתקוף מהאוויר. הקביעה הזאת נעשתה ללא התייעצות עם מפקד חיל האוויר, שכלל לא זומן לדיון. "ב-7 באוקטובר מדינת ישראל חוטפת עשרות כטב"מים ורחפנים שמתפוצצים לנו על המוצבים, על כלים ועל כל מגדלי התצפית. הם מעוורים למעלה מ-80 אחוזים מהאמצעים על המגדלים שמושמדים. שישה מצנחי רחיפה עם מחבלים עליהם שמתחילים מסע הרג", מתאר סולומון.

כמעט 3 שעות על הקרקע: "חרב דמוקלס" במקום תקיפת המכשול

בשעה 06:43 בבוקר אוגדת עזה מכריזה "פרש פלשת", וחיל האוויר, על פי הפקודה, תוקף מטרות תת-קרקעיות - שם איש לא נמצא. לחיל האוויר לא הייתה תמונת המצב לפיה אלפי מחבלים חדרו מהגדר. עם זאת, 24 דקות בלבד לאחר תחילת המתקפה חיל האוויר קיבל מידע קונקרטי על שתי חדירות המוניות מהמכשול העילי.

בשעה 06:53 קצין אג"ם תורן של אוגדת עזה סיפר למטה השליטה של חיל האוויר על "מספר פשיטות במקביל". "יש לנו בקו דיווח 51 ובקו דיווח 221 לכיוון כרם שלום וגם לכיוון נתיב העשרה", הוא הוסיף ושאל - "אנחנו במדיניות אש מרחיבה, בסדר?". הקצין במטה השליטה ענה - "100 אחוז". למרות השיחה, בחיל האוויר לא תוקפים באזור המכשול ובפיקוד הדרום לא מבקשים זאת מהם.

סולומון תיאר את הכישלון המרכזי: "במקום שהמטוסים האלה יעלו מיד ויתקפו את אותם מחבלים על המכשול בצירי הכניסה והחדירה, מה המטוסים עושים? מתכננים. כמעט שלוש שעות שהם יושבים על הקרקע ולא תוקפים".

במשך שעות רוב מטוסי חיל האוויר החן על הקרקע, והטייסים נערכו לתקיפה בודדת של חמ"לי שגרה בעומק הרצועה - מבצע שנקרא "חרב דמוקלס", שנעשה על פי דרישה שהגיעה מפיקוד הדרום.

"ב-7:10 ניתנת פקודה להפעלת 'חרב דמוקלס', עשרות מטוסים ישבו על הקרקע וחיכו לסיום התכנון. רק ב-10:30 המטוסים תקפו. כמעט שלוש שעות יקרות מפז", אומר סולומון. מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד מפציר בחיל האוויר "תתקפו במכשול", אבל בפיקוד הדרום מתעקשים להמשיך עם תוכנית "חרב דמוקלס" בעומק הרצועה. בחיל האוויר לא מפעילים חשיבה עצמאית והמכשול לא מותקף.

"בשעה 9:45 לערך נכנס קצין המודיעין הקודם של האוגדה, אלוף משנה י'. הוא פותח את הדלת ורואה שם את קצין האש של פיקוד הדרום, את קצין המודיעין של פיקוד הדרום, שניהם בשיחת ועידה עם רח"ט מבצעים ואומרים לו, 'רח"ט המבצעים, חרב דמוקלס מוכנה לפקודתך'. והוא צועק להם, 'על מה אתם מדברים? מה חרב דמוקלס? תתקפו את המחבלים על המכשול'. בשעה 10:30 לערך חיל האוויר תוקף עם כל סד"כ הקרב הזמין שהיה לו, 19 חימושים, מטרות עומק, חמ"לי שגרה", מתאר סולומון.

חיל האוויר לא תקף את צירי החדירה, מהם פרצו אלפי מחבלים לישראל וחלקם חזרו לרצועה - לעיתים אף הספיקו לעשות שלושה סבבי חדירה לשטח ישראל. במקום זאת הותקפו המטרות של "חרב דמוקלס" בעומק הרצועה, לא פחות מ-20 מטוסים השתתפו במבצע המיותר הזה. ומה שאר המטוסים הזמינים עשו באותן שעות? השתתפו במבצע "רשות תמ"ס", שנועד לפגוע במאגרי הרקטות של חמאס, לבקשת הפיקוד, והגנו על שמי המדינה והנכסים האסטרטגיים בהוראת הרמטכ"ל.

קצת לפני השעה 10:00 בבוקר מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, נותן פקודה חדשה: "להתמקד במכשול". אלא שגם הפקודה הזאת מתממשת רק ב-12 בצוהריים. אלוף משנה י', קצין התקיפה האווירית של פיקוד הדרום אומר: "הבנו רק ב-10:00 שצריך לתקוף במכשול, מאוחר מידי. כישלון".

בכנס למידה שהתקיים בבסיס פלמחים כשנה לאחר המחדל, מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר טען: "נכשלנו אך לא התרשלנו. לא היינו מספיק אפקטיביים כי לא היינו ערוכים לתרחיש הזה. לא ערערנו על הקביעה שחמאס מורתע. טעות. לא היינו מוכנים למתקפה כוללת ומלחמה בהפתעה, השריר התנוון לנו".

אלוף בר הודה גם: "כישלון בהגנת שמי המדינה. לא ידענו שהבקאים משויכים לתוכנית מבצעית קונקרטית של חמאס וההיערכות שלנו לאיום הכטב"מים הייתה מאוחרת מידי, צריך להודות בזה". השבוע הוא קיבל הערה פיקודית מהרמטכ"ל על הסוגיה הזו - כישלון ההתמודדות של החיל מול הכלים האוויריים של חמאס.

זעקת הטייסים: "השליטה המרכזית הורגת אותנו"

באותו כנס בבסיס פלמחים הטייסים והנווטים שהיו באוויר ב-7 באוקטובר הביעו את התסכול העמוק שלהם. הטייס י' אמר: "אני חושב שפספסנו מאות מטרות כי השליטה ריכוזית מידי". אל"מ א' הוסיף: "השליטה המרכזית הורגת אותנו. הפקודות הורגות אותנו". הטייס ר': "לא היה ירי בלי אישור, לא הייתה יוזמה וחתירה למגע. מי שיוזם ננזף. פיתחנו חששות מטעויות קטנות, שהובילו אותנו לשגיאות גדולות". מפקד שלדג, סגן-אלוף ב', הוסיף: "העמידה במשימה זה לא רק למלא פקודות, צריך הרבה יותר קבלת החלטות עצמאית".

הדילמה הבלתי אפשרית: חטיפת התצפיתניות

הטייסים נאלצו להתמודד גם עם סיטואציות של קבלת החלטות בלתי אפשרית. הטייס נ', שנלחם מעל מוצב נחל עוז, מתאר את הרגעים הדרמטיים: "יש דיווחים על זה שיש ניסיונות חטיפה, אבל בשלב הזה אין לך שום דרך לדעת להפריד מי זה מי, מה זה מה. אני רואה רכב, אני אומר, 'סיכוי לא רע שפה יש חטופים, בוא נחשוב מה לעשות'. אנחנו בעצם יורים ליד הרכב ועוד פעם האנשים נעלמים".

בדיעבד נ' הבין שזה היה הרכב של התצפיתניות. באותם רגעים נועה מרציאנו ונעמה לוי הוכנסו אל תוך ג'יפ צבאי שמתחיל לצאת מהמוצב ולדהור לכיוון עזה. המחבלים, עם מדים בעצמם, משתלטים על רכבים צה"ליים במוצב. היכולת להבחין מנקודת הראי של הטייס מי חייל ומי מחבל ואם זו חטיפה לא ממש אפשרית. כמה דקות לאחר מכן התצפיתניות כבר בלב עזה.

דילמה נוספת התרחשה במקביל עם הטייס ג', שלא הצליח לאתר את הטנק במסיבת הנובה שדווח לו עליו, אך הבחין בשיירת טנדרים לבנים. הוא יכול היה להשמיד אותה עם החימוש שלו, אבל מגובה תא הטייס הוא לא הצליח לקבוע אם מדובר במחבלים או לא.

הוא שלח נ"צ כדי לקבל אינדיקציה שאלה אנשי חמאס, כפי שהוא חושד, אבל איש לא אימת לו. בבור חיל האוויר לא עדכנו את הטייסים על המסיבה וגם לא סיפרו להם על רכבי הטויוטה הלבנים שתועדו תחילה בשדרות ולאחר מכן בכל רחבי עוטף עזה, עם מחבלי נוח'בה עליהם. והשיירה הזאת, שסיימה את הטבח בנובה, עשתה כעת את דרכה לקיבוץ בארי, שם הצטרפה למסע הרצח שהחל מוקדם יותר.

התקדים בג'נין - שהיה צריך ללמוד ממנו

ארבעה חודשים לפני 7 באוקטובר, סמוך לג'נין, התרחש מקרה שהיה צריך ללמד את חיל האוויר על חשיבות החשיבה העצמאית. הטייס נ' התמודד עם סיטואציה שבה מבצע מעצרים הסתבך, כלי פנתר עלה על מטען והושבת, החיילים נפצעו - והמחבלים החמושים החלו להתקרב אליו.

הטייס ביקש לבצע ירי הרחקה - חריג מאוד ביהודה ושומרון לפני 7 באוקטובר. מפקד פיקוד המרכז דאז, אלוף יהודה פוקס, לא אישר את הירי. אז, הטייס נ' סחרב פקודה ויורה על דעת עצמו. לאחר מכן המקרה מתוחקר וסירובו מתקבל כהחלטה נכונה.

חודשים לאחר מכן, במתקפת ה-7 באוקטובר, הטייסים מצאו את עצמם נאלצים לקבל החלטות לבד במציאות כאוטית, כשהתוכנית המבצעית לא תואמת את המתרחש בשטח וכשהשליטה הריכוזית נמצאת בכאוס. אם היו פועלים בהתאם לשיקול הדעת וההיגיון שלהם, יש להניח כי חלק מהאירועים באותו יום היו עשויים להיגמר עם תוצאה שונה.

מדובר צה"ל נמסר: "תחקירי צה"ל ל-7 באוקטובר מצאו כי חיל האוויר עמד בכל הכוננויות שהוגדרו לו, וביצע את כל פקודות התקיפה שניתנו לו, ממצאים אלה תוקפו בוועדת האלוף תורג'מן. כל אלה לא מורידים מכישלון צה"ל בהגנה על תושבי ישראל".

בדובר צה"ל הוסיפו: "בדצמבר 2024 נערך בחיל האוויר כנס בסיווג גבוה מאוד שבו ניתנה למשרתי החייל הבמה להשמיע ביקורת פנימית טרם סיכום התחקיר, כחלק מהתרבות הארגונית של חיל האוויר. צר לנו כי מי מהיושבים בו החליט לבצע עבירה חמורה ולהוציא מתוכו ציטוטים".