"עזתי דרש מאבו שבאב שאחיינו ישוחרר, הוא נרצח - והאחיין הוצא להורג"

בישראל מעריכים כי יאסר אבו שבאב חוסל היום (חמישי) בעימות פנימי בין חמולות בעזה, הערכה שמתכתבת היטב עם דיווח של העיתונאי העזתי הגולה חמזה אל-מצרי שפירט על אותה התקרית. בינתיים, תומכי חמאס פתחו בחגיגות עם ההודעה על מותו של מנהיג המיליציה שאתגרה את ארגון הטרור.

לפי אותו דיווח, התקרית החלה כאשר מחמוד אבו סנימה (אבו צאפי), הגיע ליאסר אבו שבאב, בליווי חברו אבו וחיד א-דבארי ואדם נוסף - בדרישה לשחרר את אחיינו של מחמוד שמוחזק בידי אבו שבאב. נטען כי הבקשה נדחתה "באופן משפיל", מה שהוביל לעימות שפרץ. לאחר שעזבו את המקום, חזר מחמוד כשהוא נושא נשק - ופתח באש סביבו תוך שפגע בכמה אנשים ובין היתר, הרג את יאסר אבו שבאב.

מיד לאחר מכן, קבוצה המזוהה עם יאסר לקחה את אחיינו של מחמוד והוציאה אותו להורג בשטח. וכך, המשיכו חילופי האש בין הצדדים, והאירוע הסתיים במותם של חמישה מבני משפחת אבו סנימה, בהם מחמוד וחברו אבו וחיד א-דבארי.

מקורות ממשפחת אבו סנימה המשתייכת לשבט תראבין ציינו שהמשפחה מתגוררת במזרח רפיח וסירבה להתפנות, וכן סירבה לשתף פעולה או להצטרף לאבו שבאב. המשפחה הדגישה כי בתקופה האחרונה יאסר נהג להחרים טלפונים של בני המשפחה, לתקוף אותם, ולעכב חלק מהם באירועים שונים, בהתנהגות שתוארה כבריונות.

הניסיון לטפח מיליציות מקומיות כחלופה לחמאס התרסק ברגע שפגש את המציאות שבה שולט ארגון - שהמשמעת הארגונית, אחיזתו המודיענית והלגיטימציה הציבורית שלו חזקים לאין שיעור מכל יריב מקומי. וזאת על אף שאותם גורמים שחומשו פועלים באזור שבו נמצאים כוחות צה"ל.

נזכיר כי אבו שבאב, בן לשבט תראבין הבדואי, שימש בעבר כסוחר סמים וששוחרר מכלא חמאס לאחר 7 באוקטובר, בגין הברחות, גנבות וסחר בסמים. במהלך 2025, הוא הוסב למיליציה בחסות ישראלית שפעלה ברפיח. בחודש שעבר, בריאיון האחרון עם גורם ישראלי, בחודש שעבר למהדורה המרכזית, אמר אבו שבאב שהוא לא מפחד מהנסיגה של צה"ל מרפיח והוסיף: "נילחם עד לחיסול חמאס".

מותו היא עדות לכך ש"פנטזיית החמולות" שטיפחו במערכת הביטחון הישראלית לא מחזיקה מים, ושברצועה הכוח האמיתי עדיין מצוי במקום אחר לגמרי. כבר עם תחילת הפסקת האש לפני כחודש וחצי חמאס החל לפעול בנחישות כדי למגר את כיסי השליטה המקומיים. וכך, הניסיון לייצר "מציאות חדשה" התחלף במראות של הוצאות להורג וסגירת חשבונות לעיני התושבים נגד כל מי שנתפס כמשת"פ.

מיליציית אבו שבאב, שהייתה סמל מיזם החמולות, פועלת אמנם ברפיח, באזור שבו לצה"ל יש שליטה מלאה - אך נתפסה כשותפה לישראל והפכה כעת ליעד המרכזי של המבצע. חמאס פרסם בתקופה האחרונה אזהרות לאנשיה ולתומכיה, שלפיהן יוטל "גזר דין מוות לכל משתף פעולה".

בתחילת חודש יולי בית הדין הצבאי של חמאס בעזה אף הציב אולטימטום של 10 ימים ליאסר אבו שבאב, שבמסגרתו דרש ממנו להסגיר את עצמו לידי הרשויות בגין "בגידה". עכשיו, לאחר שאבו שבאב נהרג, חמאס מצדו ממהר למנף את מותו ולצייר זאת כהישג בסימן הכוח והשליטה שלו. ארגון הטרור הלל את מותו והפיץ טענות על כך שהוא נהרג במארב משותף של פלגי ההתנגדות וכי על רקע מותו נשמעים ברצועה "ירי שמחה ברחובות".

בישראל מגלים כעת שמותו של אבו שבאב הוא לא תקרית נקודתית, אלא תוצר ישיר של מדיניות קצרה רואי. במשך חודשים ארוכים נתנו נשק ולגיטימציה למיליציות חמושות מתוך תקווה לייצר "חלופה אזרחית" לחמאס - מה שלבסוף הסתיים במוקד דמים ובסגירת חשבונות פנימיים. כעת נגלה לנגד עינינו מה שסירבו בישראל לראות קודם: פנטזיית החמולות קורסת מול המציאות - והכוח האמיתי ברצועה עדיין מצוי כולו בידי "בעל הבית", חמאס.