השישה: הצילומים האבודים מרפיח נחשפים | "עובדה"

במשך למעלה מ-70 יום פעלו המצלמות בעומק האדמה. כל רגע כמעט מבוים על ידי מחבלי חמאס. אבל הם לא מצליחים לחבל בתוצאה: עדות מצולמת היסטורית למה שקרה כאן. רגעים בלתי נתפסים שנכנסים עמוק ללב. זה לא עוד סרטון שבי, זה מכתב בווידאו שהגיע באיחור נוראי. זה כתב אישום חי ובוער שנכתב במראה פניהם של הירש גולדברג-פולין, כרמל גת, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי ואלכס לובנוב. השישה שהחזיקו מעמד 328 ימים. וכמה מעט אנחנו יודעים על גודל ההחמצה, וכמה חשוב שנדע מה בדיוק קרה שם.

"אלה היו סרטונים מבוימים לחלוטין שחמאס הכריח אותם להצטלם", מספרת מיכל לובנוב, אלמנתו של אלכס. ואכן, בסרטונים נראים החטופים נדרשים לשחק למצלמה. גם החטיפים לא במקרה מונחים על המזרן שלהם. "אבל הדינמיקה שלהם, זה משהו שאת לא יכולה לביים".

והדינמיקה הזו משתקפת ברגעים רבים שנקלטו בעדשת המצלמה, אגב משחק קלפים, הדלקת נרות, ציון שנה אזרחית חדשה ואפילו תספורת שנכפית עליהם. שמות ומבטי חיבה. דאגה אמיתית. וכמוהם גם הרעב משתקף, הפגיעות הפיזיות והעינויים הפסיכולוגיים.

באחד התיעודים נראים השישה צועדים בזה אחר זה במנהרת מעבר. לא ברור אם זהו היום שבו המצלמה נדלקת לראשונה על ששת החטופים, אבל הם חוברים להיות קבוצה אחת סמוך ליום ה-52 למלחמה. מכאן ואילך יעברו בין מנהרות באזור רפיח. בכל חצי מילה מתחבא סיפור על מה שכבר עברו שם.

עדן ירושלמי, שנחטפה שבוע לפני יום הולדת 24, ומשפחתה מתארת אותה כצעירה רבת כישורים וחלומות כמי שרק רצתה לטרוף את העולם, הייתה עד עכשיו לבד לגמרי. כרמל גת, בת קיבוץ עם רוח חופשית שעבדה בין היתר עם מתמודדי נפש ובעיקר נגעה באנשים, נפרדה זה עתה מעלמה ונעם אור הצעירים שנחטפו איתה מבארי.

הירש גולדברג-פולין, שעלה מקליפורניה בגיל 7, שירת בשריון ואהב לטייל, ומוזיקה, ואת הפועל ירושלים, שרד את הרימון שקטע את ידו במיגונית. אלכס לובנוב, השף מאשקלון שהספיק להכיר רק בן אחד שלו, טום, שכן קאי נולד כבר יהיה בשבי, היה בטוח שמשחררים אותו הביתה באותו שבוע.

אורי דנינו, נגד תקשוב שהיה בדרכו לגדוד ב-7.10 כשזעקות העזרה של עומר ושל מיה ואיתי מחזירות אותו לנובה והוא מציל את חייהם ונחטף - פצוע עם כדור בגב. ואלמוג, ששירת בגבעתי, היה סטודנט להנדסה אזרחית וראה את אהבת חייו שחר גינדי נרצחת לידו בנובה, מנסה להסתיר את העקבות שכבר השאיר השבי. אביו, יגאל סרוסי מספר על העינויים הקשים שעבר בנו, ועל עשרה ימים שבהם נאזק למיטה, ללא אוכל ומים.

והעקבות האלה ניכרים גם על האחרים, כמו גם ההווה, שמוסיף להיות אכזרי. באחד התיעודים, בו הם מסדרים את החדר שלהם לכאורה, נשמע אלכס אומר "אני רגיל עם השרשראות שאני ככה... אני עדיין לא הולך עם הרגליים".

ברגע אחר נראים כתמי דם על גופייתו של אלכס. אורי חבוש בכתף, גם אלמוג סוחב פציעה. וכשהמחבל נכנס לחדר, כרמל מנצלת את ההזדמנות לנסות להשיג עזרה עבורו. "הרבה זמן ככה, לא טוב", היא אומרת למחבל. "הוא צריך טיפול", ומבהירה שדרוש טיפול מקצועי, ושהיא, מטפלת בבריאות הנפש, לא תוכל לעשות את זה בעצמה. כשהוא נשאל אם בסרטונים נצפית הבת שלו כפי שהכיר אותה, משיב אשל גת בחיוב.

בינתיים המחבלים דואגים לצלם איך הם מביאים פירות טריים לחבורה, אבל תוך כדי נקלט גם דיאלוג קצר שמקפל בתוכו מצב קבוע של רעב והישרדות. עדן שומרת את הפרי לאחר כך. אורי בעקבותיה. ברגע אחר נראה אורי שוכב, חלש, והחברים דואגים לו, מפצירים בו לשתות.

ברגע אחר שתיעדו מצלמות המחבלים, נראה אלכס מספר את הירש ואורי לקול הוראותיו של המחבל. "תוריד את השפם", הוא מורה לו. ואלכס נזכר בסרט. "יש את 'הפסנתרן', נכון? מהשואה?", הוא אומר לאורי. "אז אני הספר". ואורי משיב: "לא כזה רחוק מהשואה הסיטואציה הזאת, כן?".

ברגע אחר, באחד מימי הצילום, כביכול, המחבל נכנס אליהם, כנראה עם כתבה ששודרה בישראל. "אני רוצה לראות את אבא שלי, אם זה הוא", מפצירה בו כרמל, שנחטפה מבית הוריה ב-7 באוקטובר, ולא ידעה מה עלה בגורל משפחתה. אבל המחבל מגלגל את הבקשה - שהוא עצמו ייצר - ליום אחר.

תיעוד אחר של השישה הוא מערב השנה האזרחית החדשה. כשהם מסיימים לברך זה את זה ולהתחבק בחיבוק קבוצתי, מבקשת עדן להעביר מסר לאחותה הקטנה, שחגגה בדיוק יומולדת. "מזל טוב לאחותי הקטנה, למאי, שתהיי מאושרת ובריאה ואנחנו מאוד מתגעגעים לכל המשפחות שלנו וממש מחכים לחזור הביתה, ובעזרת השם, בקרוב, עוד השנה, מה שנקרא". "זה הדבר שייחלתי לו כל הזמן הזה לקבל", משתפת מאי ירושלמי. "כל כך ייחלתי לקבל איזשהו פתק שימצאו במנהרה שהוא בכתב ידה, ואז לקבל דבר כזה זה משמעותי".

בסרטון נוסף נראים השישה עוזרים להירש לשחק קלפים עם יד אחת. הם מארגנים לו כרית, ואלמוג מסייע לו. "אני יודעת שכולם עזרו להירש, ובמיוחד אורי, תודה לאל, שהיה איתו ממש מההתחלה, כשזה היה ממש גרוע, ואנחנו יודעים שאורי הוא זה שצעק לשובים: 'הוא גוסס' מספרת רייצ'ל גולדברג-פולין, אמו של הירש. "ביום השלישי הירש דימם למוות, וגרם להם לקחת אותו לבית החולים. והם לקחו אותו לבית החולים והם עשו לו ניתוח אמיתי". "קשר דם", חותם אלחנן דנינו, אביו של אורי. "במלוא מובן המילה. מה יש יותר מזה? איזה דם יש יותר מזה?".

ברגע אחר נראה אורי מקדיש ברכה לאמהות. "לראות את הבן שלי שם שר 'אשת חיל' ומקדיש את זה לכל האמהות, את מבינה שהוא זקוק לאימא", משתפת עינב, אימו.

אלכס, אורי, עדן, כרמל, אלמוג והירש נרצחו בידי שוביהם במנהרה בתל סולטאן באוגוסט 2024, כאשר צה"ל פעל באזור. בתקופת השבי שלהם היו הזדמנויות לעסקאות עם חמאס שפוספסו. הם יכולים היו להשתחרר בהן.

תגובת דובר צה"ל: מדובר באירוע טראגי ומצער אשר התרחש בעיצומה של לחימה בתנאי אי וודאות. תמרון צה"ל במרחב, הגם שהיה מדורג וזהיר, השפיע נסיבתית על החלטת המחבלים לרצוח את ששת החטופים.

האירוע הטרגי תוחקר לעומקו והוצג למשפחות, המסקנות המבצעיות הוצגו ליחידות המתמרנות ולקחיו הופקו והשפיעו על תמרון צה"ל בהמשך. במסגרת הפעילות בתל סולטאן לחמו הכוחות בקרבות עזים כחלק משמעותי מהכרעת חטיבת רפיח. נדגיש כי לפני היציאה לפעילות נערך תכנון מבצעי משותף בין פיקוד הדרום לבין מפקדת השבויים והנעדרים, במסגרתו הוערך כי הסבירות להימצאות חטופים במרחב הינה בינונית-נמוכה. למרות הסבירות שהוערכה, הכוחות תודרכו לפעול תחת הנחת עבודה שישנם חטופים במרחב וכך לפעול בזהירות הנדרשת, וביצעו הערכות מצב שוטפות בנושא בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים על בסיס מפקדה ייעודית שהוקמה. עם חילוצו של החטוף פרחאן אל קאדי מהמתחם התת קרקעי, למרות שלא היה בידי צה"ל מודיעין להימצאות חטופים במרחב, ביצעו הכוחות הערכת מצב ייעודית לאפשרות להימצאות חטופים נוספים, זאת לצד עצירת הפעילות למשך 24 שעות.

מפרוץ המלחמה ועד השבת החטופים החללים, נציגי צה״ל ליוו באופן צמוד ורציף את המשפחות ועדכנו אותן בזמן אמת בכל מידע מהימן שעמד לרשותם, בכפוף לסייגים מבצעיים ומודיעיניים. זאת כדי להעניק למשפחות כמה שיותר ודאות בתוך המציאות הקשה שנכפתה עליהן. צה"ל משתתף בצער המשפחות".

תגובת ראש הממשלה נתניהו:

1. אחרי רצח ששת החטופים ז"ל, אמר האלוף ניצן אלון לקבינט: "צה"ל פעל על פי תוכנית המאפשרת מילוט של חמאס עם החטופים, אך ככל הנראה התוכנית השתבשה".

2. ישראל עשתה את כל המאמצים לשמור על שלומם של החטופים, בפרט בניסיונות השחרור.

3. סרטון דובר צה״ל מהמנהרה ברפיח הוקרן בישיבת הקבינט בהוראת ראש הממשלה.

4. כפי שהעידו הבכירים האמריקנים, לא הייתה שום הצעה לעסקה מלבד כניעה מוחלטת לחמאס ויציאת צה"ל מהרצועה, וגם היא לא הייתה מביאה לשחרור כל החטופים.

5. מדיניותו של ראש הממשלה הביאה להחזרתם של כל החטופים זולת רן גואילי ז"ל, שגם אותו ראש הממשלה נחוש להחזיר.

תגובת לשכת יו"ר ש"ס, הרב אריה דרעי: "מדובר בטענות חסרות בסיס. הרב אריה דרעי פעל מן הרגע הראשון, בעקביות ובעוצמה, לקידום כל מתווה שיכול להציל חיי חטופים, ולעיתים אף מול התנגדויות מבית. הוא היה מהגורמים המרכזיים שדחפו לעסקאות שנחתמו ושבזכותן שבו מאות חטופים. כל ההחלטות על ביצוע עסקאות ומועדן התבססו על תמונת מצב מודיעינית מלאה שהוצגה לקבינט, על הערכות מקצועיות של צה"ל ושב"כ ועל עמדת כל גורמי הביטחון, ולא על עמדתו של אדם יחיד כזה או אחר. כל ניסיון לייצר נרטיב אחר הוא עיוות גס של העובדות ופגיעה קשה במשפחות, שאינן זקוקות לעוד כאב".