"הדרך היחידה למנוע מאיראן גרעין - היא באמצעות לחץ והסכם" | פרויקט איראן

כאשר ישראל וארצות הברית יצאו למבצע עם כלביא בחודש יוני האחרון, הייתה תקווה גדולה לשינוי שיביא להסכם גרעין מול המשטר האיראני. למרות זאת, כיום שוררת חוסר ודאות, ישנם חילופי איומים ואיתותים צבאיים בין ארה"ב וישראל לאיראן - ממש כפי שהיה לפני המבצע ההיסטורי. בתוך המורכבות שנוצרה, דבר אחד ברור - איראן לא נטשה את תוכנית הגרעין שלה.

במהלך המלחמה, איראן איבדה חלק גדול מאוד ממאגר הטילים שלה, שאותו היא מנסה למלא מחדש על מנת להיערך לסבב לחימה נוסף. לטענת האיראנים, למדענים שלהם יש את הידע, והם נחושים לבנות מפעלי טילים בעוצמה גדולה יותר, כך אמר הנשיא האיראני פזשכיאן.

גם במהלך מבצע "עם כלביא" איראן השתמשה בטילים מתקדמים. לכן, יש "מקום להרגעה", מכיוון ולא יהיו מעורבים ככל הנראה טילים היפר-סונים, אלא טילים מתמרנים מסוגים אחרים, ברמה אחת מעל. דבר נוסף שמנסה איראן לעשות בימים אלו ומורגש היטב באגף המודיעין הוא שיקום של חיזבאללה, שם נרשמת התקדמות במהלך התקופה האחרונה. 

מצבה של תוכנית הגרעין וכוונות המשטר עדיין לא ברורות לחלוטין. מצד אחד, התוכנית הגרעינית ספגה מכה קשה במיוחד - אך לא חוסלה. מצד שני, עדיין לא ניתן לדעת בוודאות אילו חלקים שלה שרדו, והאם הם בכלל ברי-שיקום, מכיוון והאיראנים בעצמם עדיין לא חזרו להעשרת אורניום, לפחות כרגע.

3 "נקודות אור" עבור איראן, ששרדו את מבצע "עם כלביא"

1. חומר גרעיני מועשר - כ-400 ק"ג של אורניום מועשר לרמה גבוהה שעומדת על 60%, אשר שרדו והוסתרו במקומות שמורים.
2. צנטריפוגות - מערכות צנטריפוגות מתקדמות שנותרו באחסון ובעקבות זאת לא נפגעו.
3. ידע - למרות חיסולם של 14 מדעני גרעין מובילים, לאיראן יש כמות גדולה של מדענים שיוכלו לפתח יכולות גרעיניות - במידה ויוחלט לעשות זאת.

לפחות כלפי חוץ: המשטר מפגין קשיחות מול המערב

למרות המכות הקשות שספג, המשטר האיראני ממשיך להפנות חיצים כלפי המערב וישראל בנושא מו"מ אפשרי על המשך תוכנית הגרעין ובמספר מקרים הודיע ח'מנאי ש"התנאים לא השתנו. איראן לא מוכנה לשתף פעולה או לשאת ולתת עם המשטר הציוני המקולל".

האיראנים יחפשו את הנקמה שלהם, זאת למרות שכלי התקשורת במדינה לא מדובר על התבוסה הקשה שספג המשטר האיראני במלחמה. למרות זאת, גם האזרחים הרגישו היטב את העוצמה של המכות שספגו במשך 12 הימים. 

באופן אבסורדי, קולם של אלו שטענו לפני מבצע "עם כלביא" שלאיראן יש צורך בנשק גרעיני נשמע חזק יותר בטענה שאם בפרוץ המבצע היה בידי האיראנים נשק כזה - המדינה כלל לא הייתה מותקפת.

בעקבות אותם קולות קיצוניים במשטר האיראני, מתנהל ויכוח סוער בימים אלו במדינה האם לבטל את פסק ההלכה של המנהיג העליון - שמונע פצצה גרעינית - וללכת בכל הכוח על מהלך שיביא את איראן למדינה בעלת נשק גרעיני. עצם הוויכוח, מלבד הבעיה הדתית שנוצרה סביב קריאת התיגר על ההחלטה של המנהיג, יוצר גם חשש באיראן שישראל תחליט לתקוף פעם נוספת בטהראן, עם או בלי ארה"ב. 

סרטוני תעמולה בעברית ואיומים: "נירה 2,000 טילים ביום"

האיראנים נוקטים בגישה ניצית של איומים, הצהרות ואפילו סרטוני תעמולה בעברית, מתוך איראן לישראל. אמירות כמו ירי של אלפי טילים ביום אמנם נזרקות לאוויר על ידי אנשי המשטר, אך הן מופרכות ומוגזמות לכל הפחות. לאיראן לפחות כרגע אין את היכולת לייצר טילים בהיקף תעשייתי שכזה, וגם לא משגרים על מנת להפוך את הטילים לאיום ממשי. למרות שאיראן כן משקמת את יכולתיה לירות לעבר ישראל, גם בישראל משפרים באופן משמעותי את יכולות ההגנה על העורף.

הדבר היחיד שיוכל למנוע סבב נוסף: הסכם שלא נראה באופק

לכל הצדדים ברור שסבב נוסף הוא עניין של "מתי" ולא של "אם". הדבר היחיד שיוכל למנוע המשך של חילופי מהלומות כזה או אחר ומבצע נוסף - הוא הגעה להסכם מול המשטר האיראני, דבר שכרגע לא נראה באופק. 

סימה שיין, לשעבר בכירה במוסד, טוענת ש"הדרך הכי טובה למנוע מאיראן נשק גרעיני הוא הסכם מחייב. הסכם כזה, יצטרך להיחתם לא מתוך רצון טוב של המשטר האיראני - אלא מתוך לחץ שיופעל עליו, מתוך הפיקוח שיהיה עליו ומתוך חשש אמיתי שישראל או מדינה מערבית אחרת עשויה לתקוף אותה. אם הדבר הזה לא יקרה והמשטר יישאר על כנו ללא מסגרת הסכמית - זה רק עניין של זמן עד שיצליח לחדש את יכולותיו, מה שיחייב פעולה ישראלית נוספת".