על רקע המחסור בלוחמים: בצבא בחנו אפשרות לגייס ילדי עובדים זרים | פרסום ראשון

בעיצומה של המלחמה ועל רקע המחסור בלוחמים, בצה"ל בחנו אפשרות לגייס ילדי עובדים זרים - כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי N12. בצבא מסרו בתגובה כי "צה"ל פועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני".

בנוסף, ל-N12 נודע כי בחודשים הראשונים למלחמה היו מגעים מתקדמים לפיילוט בין הצבא, רשות האוכלוסין וההגירה ועיריית תל אביב, לגיוס 100 ילדים של עובדים זרים, שהיה אמור לצאת לדרך לפני שנה - אך הוא נתקע לאחר עזיבתו של מנכ"ל הרשות.

לפי נתונים של רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לתחילת השנה, ישנם 3,752 ילדים של עובדים זרים בגילאי 15-25, שמקום מושבם הוא ישראל. כ-3,200 מהם מחזיקים בתעודת תושב ארעי. לפי חוק שירות ביטחון, ניתן בפועל לגייס אזרחים זרים שמקום מושבם הקבוע הוא ישראל - כלומר פוטנציאל גיוס של סדר גודל של חטיבה.

ואולם, הצבא עד כה נמנע מלעשות כן, בשל חשש מהתערבות רשויות הגיוס בסמכויות של משרד הפנים, בכל הנוגע למי שהם נחשבים כתושבים ארעיים. מכיוון ששירות צבאי מקל על העמידה בתנאים להתאזרחות, עמדת הצבא הייתה עד לאחרונה כי אין מקום שהצבא יגייס תושבים ארעיים.

בעקבות מספר פניות של משרד עורכי דין ורשה וייצן לראש אכ"א, שמייצג קבוצה של ילדים של עובדים זרים שמעוניינים להתגייס, בהן הדגיש כי החוק הקיים מאפשר לגייס אותם גם ללא עמדת משרד הפנים, ולנוכח המלחמה והצורך הדחוף של הצבא להגדיל את היקף כוח האדם בטווח הזמן המיידי - נענה המשרד באוקטובר האחרון.

התשובה נמסרה מלשכת הרמטכ"ל, ולפיה "הנושא הועבר לבחינת גורמי המקצוע הרלוונטיים והוא מצוי בבחינה אשר דורשת העמקה". כאמור בצבא מסרו ל-N12 בנוגע לכך כי "צה"ל פועל בהתאם להנחיות הדרג המדיני". משר הביטחון ישראל כ"ץ נמסר: "הנושא לא הוצג או הובא בפני שר הביטחון. לכשיבוא - נתייחס בהתאם".

"יש כ-3,000 ילדים בגיל גיוס שיכולים להרכיב שלושה גדודים מלאים, להקל על המילואימניקים ולתרום תרומה משמעותית לצה"ל ולמדינת ישראל", אמר עו"ד תומר ורשה. "זה צורך לאומי. חוק שירות הביטחון מאפשר את זה ואין שום מניעה חוקית. אני פונה לשר הביטחון לקבל החלטה חיובית בנושא הזה, ולהקל גם על המילואימניקים וגם לקשור את הנערים האלה לצורך הלאומי של מדינת ישראל".

הפיילוט שכמעט יצא לדרך

גם בראשית המלחמה היו מאמצים לגייס את אוכלוסיית הילדים הזרים: ילדים שגדלו בישראל, רבים מהם אף נולדו בה ויודעים עברית – שזו לעתים שפתם היחידה. בנוסף, המדינה אינה יכולה לגרש אותם בפועל.

במחצית הראשונה של 2024, על רקע המלחמה והמחסור בלוחמים, וכשלצבא יש מחסור של 12,000 חיילים (למעלה ממחצית מהם לוחמים), ברשות האוכלוסין וההגירה הובילו פיילוט בשיתוף עיריית תל אביב והצבא לגיוס 100 ילדים של עובדים זרים תושבי העיר.

גיבוש הפיילוט היה בשלבים הסופיים, ואף הייתה בידי הרשות רשימה שמית של המועמדים לגיוס - אך ברגע האחרון הפיילוט לא יצא לפועל בעקבות עזיבתו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו את תפקידו בנובמבר 2024.

גורם שמעורה בפרטים מסר: "גיוס הילדים האלה הוא סיטואציה של win win . זה גם נכון לילדים וגם לצבא. אלה ילדים שאי אפשר להוציא אותם מהמדינה, ולצבא חסרים חיילים. אלה ילדים שנולדו במדינת ישראל, גדלו פה, למדו בבי"ס ישראלי, דוברי עברית שפת אם, ולא מכירים תרבות אחרת. אלה חבר'ה ברמה גבוהה שמאוד רוצים להשתלב כי הם לא מכירים משהו אחר".

"זה שאלה ילדים שגם לא מגרשים וגם לא מגייסים אותם - יוצר ואקום", הוסיף הגורם. "ובסוף, הילדים האלה נפלטים לפשע במקום להתגייס ולתרום למדינה. הצבא אישר לגייס אותם, אבל מ"מ רשות האוכלוסין וההגירה החדש לא מאשר את זה".

גם בעיריית תל אביב אישרו לנו שפיילוט כזה היה אמור לצאת לדרך בסוף השנה שעברה ונתקע לאחר עזיבתו של סיסו את התפקיד. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר ל-N12 בתגובה: "נושא הגיוס הוא בתחום האחריות של הצבא, יש לפנות אליהם למענה".

נועם סורמידה בן ה-19, שנולד וגדל בישראל לאם מהפיליפינים, הוא אחד מאותם הנערים שמעוניינים להתגייס - אך בשל מעמדו כתושב ארעי הצבא לא גייס אותו. "נולדתי בארץ וגדלתי ברמת גן, עברית זו השפה היחידה שאני יודע", שיתף בשיחה עם N12. "אני רוצה להתגייס לחיל השריון, לעשות שירות קרבי ולתרום למדינה שגדלתי בה".

עוד הוסיף: "יש מלא חיילים שמקריבים את עצמם ותורמים למדינה - למה שלא אתרום גם? נולדתי פה ואני רוצה גם לתרום. זה מעליב שאני לא יכול להתגייס, כל החברים שלי בצבא - ואני מרגיש לא שייך". כרגע נועם אינו עובד, מעביר את זמנו בעיקר בתחביבים - ומתכנן ללמוד אימון גופני במכון וינגייט.

אשלי קסאו לב בת ה-19, שמתגוררת בבת ים, נולדה גם היא בישראל לאם מהפיליפינים. היא מקווה להתגייס לצבא: "כל תפקיד שיתנו לי - אני אקח. הכי הייתי רוצה להיות מ"כית טירונים או מדריכת חי"ר".

היא הסבירה ל-N12 שהמלחמה נתנה לה עוד יותר מוטיבציה להתגייס: "את רואה את המצב של המדינה - הרבה רוצים להשתמט ולא לתרום. אני רואה שחסר הרבה כוח אדם בכל מיני תפקידים, והייתי רוצה לתת את חלקי למדינה. נולדתי פה וגדלתי פה כמו כולם. גם בבית ספר, אם זה להתנדב במקומות ולעזור לאנשים - אני לא רואה את עצמי שונה מכל אחד אחר".

קולה של אשלי נשבר כשהיא אמרה את המילים הללו. היא אמרה בבכי: "זה מבאס, כי מגיל קטן לא נתנו לי להרגיש את השוני הזה. התייחסו אליי בכבוד, כאילו שאני לא שונה מאחרים - ולא ראו בי כמישהי זרה. הצבא לא רואה אותי בתור מישהי שיכולה לתרום, כאילו אני לא בן אדם - אבל אני לא אוותר, אני מאמינה שאצליח".