שעות של צילומים שמעולם לא פורסמו: "לא זוכרת את עצמי מצטמררת ככה"
"עובדה" חוזרת בעונה חדשה עם תיעוד שלא נראה מעולם של שישה חטופים שצולמו במשך שעות רבות במנהרות, ובהמשך נרצחו על ידי המחבלים ששמרו עליהם. אומנם המחבלים הם אלו שמחזיקים במצלמה, אבל יש בתיעוד רגעים שאי אפשר לביים. בריאיון התייחסה העיתונאית לפרויקט - ולדברים שנשאה בכנס החירום של העיתונאים השבוע: "אני באמת מפחדת שהמקום הזה משנה את פניו"

הצילומים האבודים מן המנהרות נחשפים לראשונה. באוגוסט 2024 אותרו גופותיהם של החטופים כרמל גת, עדן ירושלמי, הירש גולדברג-פולין, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי ורס"ר אורי דנינו ז"ל במהלך פעילות כוחות במרחב רפיח והושבו לישראל. גופותיהם אותרו במנהרה בעומק 20 מטר במרחב רפיח, והם נרצחו ימים בודדים לפני שאותרו. תחקיר צה"ל העלה כי ייתכן שהחוטפים חששו מפעילות כוחות הצבא, ובצבא הודו כי לא ידעו על מיקומם המדויק של החטופים.
הערב (חמישי) אילנה דיין מביאה ב"עובדה" תיעוד בלעדי שלא נראה מעולם, צילומים של ששת החטופים שצולמו בידי מחבלי חמאס במשך שעות במנהרות. ועדיין, למרות שאת המצלמה מחזיקים מחבלי חמאס, אי אפשר לביים את הנדיבות, החברות והאהבה שנרקמה בין הצעירים (פרק פתיחת העונה, אחרי החדשות, ערוץ 12).
"אספר על הרגע הראשון שבו ראיתי את החומרים שאנחנו מביאים, זו אינפורמציה שהגיעה אליי לפני כמה חודשים", סיפרה דיין בריאיון לנסלי ברדה. "ידעתי שיש הארד-דיסק שצה"ל תפס בלב הרצועה. שעות צילומים של ששת החטופים האלה, מחבלי חמאס מצלמים אותם כביכול ביום-יום שלהם. שמעתי על זה מזמן, ידעתי שיש דבר כזה, לקח הרבה זמן עד שהחומר הגיע לידינו".
דיין הסבירה כי החומרים הגיעו למערכת לפני כמה ימים, והתייחסה לתחושות שליוו את העבודה על הסרט. "ישבנו בחדר עריכה, ואני לא זוכרת את עצמי מצטמררת ומתרגשת ככה. רק כשחזרתי בלילה הביתה הבנתי שאני מרגישה זכות ענקית לשדר את הסיפור הזה על ששת הצעירים המופלאים האלה", אמרה. "אפשר לראות בסרטונים את החברות, הנדיבות, האחווה והעזרה. בכל הזמן מחבל מחזיק את המצלמה, זו הסיטואציה".
זה מבוים או שרואים פיסות אותנטיות?
"הרבה דברים נעשים כי זה מה שהמחבל רוצה, אבל הכוח בחומרים האלה זה קודם כל האמת שמבצבצת בין השורות, בדברים שאלכס אומר או בשתיקה של הירש. יש רגעים שאת מבינה משהו על המצב שלהם, על הכוחות האדירים שנדרשו מהם כדי לשרוד. זה מתחבר להחמצה הענקית, ההורים ראו אותם חיים וחשים תחושת פספוס. הכל התנקז לרגעים הבלתי נתפסים האלה של אותם חומרי וידאו".
יש רמז ליחסים שביניהם בסרטונים או לגבורה שלהם?
"רואים את החיבור ביניהם, ההורים מדברים על הניסיון להיות ברגע שאיש לא יודע מה קרה שם ברגעים האחרונים. הם אינם, גם הרוצחים שירו בהם בדם קר חוסלו אחר כך. המצב שלהם בסוף היה שונה מהצילומים, וגם המצב האמיתי שלהם שונה ממה שרואים בצילומים כי חלק גדול מזה מבוים. זה סיפור משמעותי, אנחנו זוכרים את הלילה הזה בין שבת לראשון שהם חולצו והזעם שהתפרץ ברחובות. הם לא היו רק סמל, אני חיה ונושמת אותם עכשיו, הם נכנסים לנו לנשמה, ללב ולחלומות".
בריאיון התייחסה דיין גם לדברים שנשאה מוקדם יותר השבוע בכנס החירום של ארגון העיתונאיות והעיתונאים בעקבות הפעילות נגד התקשורת של הממשלה. "בפעם הראשונה בחיים שלי אני מפחדת על המקום הזה, על עתידו וערכיו", אמרה על הבמה. דיין הודתה בריאיון כי התלבטה אם להשתמש במילה "פוחדת" ואמרה: "אני לא רוצה שהפחד ישתק או יכתיב את מה שאני עושה, אבל זו האמת. אני באמת פוחדת שהמקום הזה משנה את פניו".
דיין הבהירה כי המתקפה על התקשורת זה חלק מתהליך גדול "שהמכנה המשותף זה ניסיון לרסק את המוסדות הכי חיוניים, קריטיים וקדושים לדמוקרטיה, ושבלעדיהם אי אפשר לרסן את השלטון". דיין הדגישה כי מדובר באחריות של כל האזרחים, ללא קשר להשתייכות כזו או אחרת: "אמרתי לעצמי 'רק להמשיך', אנחנו חייבות להמשיך בתוך הניסיון לנרמל את הטרלול. אנחנו צריכות להגיד לאנשים מה קרה בוועדות, מה קורה בין הנשיא לרה"מ, בחקירות, בחדר הסגור, בקבינט. אנחנו צריכים לספר הכל, גם על מה שקרה במנהרות בזמן שטורפדו עסקות ונעשו טעויות. בסוף צריכים לספר לאנשים מה שקורה בעולם סביבם, בלי זה הם לא יוכלו לגבש את דעתם ולבחור את הבחירות. התפקיד שלנו זה לספר את האמת".
