אלון אהל שוחרר מבית החולים: "כל האהבה הזאת הגיעה אליי גם 50 מטר מתחת לאדמה בעזה"

שורד השבי אלון אהל שוחרר היום (שישי) מבית החולים בילינסון בפתח תקווה, וחזר לראשונה לביתו ביישוב לבון שבמועצה האזורית משגב אחרי יותר משנתיים בשבי חמאס בעזה. אנשים עמדו בצידי הדרך באזור המועצה וקיבלו את פניו עם דגלים, שלטים וקריאות שמחה. שורד השבי עמרי מירן פרסם מסר ראשון מאז חזרתו הביתה: "ראיתי אתכם עומדים שבוע אחר שבוע בכיכר, בצמתים, בכל הארץ, ועל כך עם ישראל - תודה ענקית".

בסרטון קצר שצילם לפני צאתו מבית החולים, אמר אלון לצד הוריו קובי ועידית: "תודה רבה לכל עם ישראל שתמך במשפחה שלי ועשה הכול כדי להוציא אותי הביתה. עכשיו אני חוזר לבית שלי בצפון, להתחיל תהליך של שיקום ובנייה עצמית כדי שאוכל להמשיך בחיים שלי ולכבוש את כל המטרות שלי, את כל הדברים שאני רוצה לעשות בחיים. חשוב לי לומר לכם תודה רבה שעמדתם לצד ההורים שלי ועשיתם הכול כדי להחזיר אותי. זה לא מובן מאליו עבורי וזה מדהים".

אהל אמר לקהל שקיבל אותו: "וואו, זה מטורף. התרגשות גדולה, ממש, ממש. אני רוצה להגיד לכולכם תודה עצומה, ענקית, על התמיכה במשפחה. זה כל כך לא מובן מאליו. לא שמעתי הרבה אבל כשיצאתי סיפרו לי דברים מדהימים על איך שתמכתם במשפחה שלי. כי זה לא פשוט, סיטואציה לא פשוטה. ואנחנו חזקים, ומפה אנחנו מתקדמים, מסתכלים רק למעלה. תודה רבה לכם. תודה עצומה לכם, שליוויתם והייתם כל רגע ורגע עם המשפחה שלי. חשוב לי להגיד שכל האהבה הזאת הגיעה אליי גם 50 מטר מתחת לאדמה בעזה. הרגשתי את זה כל רגע ורגע, זה היה פשוט מטורף. כיף גדול, כיף לחזור. מפה מסתכלים רק קדימה. כולם ביחד, אחדות".

משפחת אהל ערכה היום בביתה ארוחת שישי ראשונה בהרכב מלא, גם עם האחים רונן וענבר, והאם עידית הודתה לציבור הישראלי על ההצטרפות למאבק לשחרור בנה: "תודה על כל התמיכה במהלך השנתיים האחרונות. אנחנו כל כך שמחים לקבל את אלוני שלנו בחזרה, ומכירים תודה לעם ישראל". אביו קובי אמר: "אנחנו יוצאים למסע חדש - הפעם למסע טוב של חזרה לחיים, לעשייה שמחברת ומאחדת בין כולנו. מפה אנחנו רואים רק טוב".

אריה זלמנוביץ נטמן בניר עוז: "קשה עד אין קץ לחשוב על הסוף המשפיל, האכזרי והבלתי נתפס שלא הגיע לך"

היום גם הובא למנוחות אריה (זלמן) זלמנוביץ, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, שנחטף באירועי 7 באוקטובר ונרצח בשבי בגיל 85. כיאה לאיש האדמה שהיה, דאגה משפחתו מבעוד מועד לשמור את הקש מעונת הקציר עבור הלוויתו, שנערכה כמעט שנתיים אחרי המועד המשוער שבו נהרג.

זלמנוביץ נולד ב-1938 בחיפה, בן יחיד להוריו צבי וארמינה. אימו נפטרה כאשר היה בן 6. עם הזמן נישא אביו בשנית לפאניה, שלפי דברי זלמן הייתה ההפך מהדימוי של אם חורגת: "היא גידלה אותי כאילו הייתי בנה לכל דבר ועניין", סיפר בריאיון שנערך עימו. בגיל 13, סיפר, ההורים הרשו לו ללכת לתנועת "השומר הצעיר", שבמסגרתה נפגש עם שלמה מרגלית, עודד ליפשיץ ועמירם קופר - כאשר השניים האחרונים נחטפו גם הם ונרצחו בשבי.

יחד עם גרעין המייסדים, הגיע זלמן לקיבוץ ניר עוז שבו הקים עם רות את ביתם ובו נולדו ילדיהם בעז ויואב. זלמנוביץ עבד בגד"ש (גידולי שדה) החל מיומו הראשון בניר עוז, ועד יומו האחרון הייתה נפשו קשורה לגידולי השדה. התמחותו בענף היתה בגידול חיטה בפלחה, והאדמה, הגידולים ואנשי הגד"ש היו עבורו משפחה לכל דבר. בקיבוץ מספרים כי גם כאשר התבגר והתקשה לעלות על הקומביין והטרקטור ולעבוד בשדה, המשיך זלמן להרגיש רצוי, לבש מדי יום את בגדיו החגיגיים הכחולים והגיע על הקלנועית שלו. בשעה קבועה הוא גם הגיע לחדר האוכל והתיישב לארוחת צהריים במקומו הקבוע בשולחן הוותיקים. אחרי הצהריים הוא נהג להתיישב בביתו שהיה קרוי בפיו "חדר", ועסק בקריאה ובאוסף הבולים שלו שנגעו לעבודות חקלאיות מארצות שונות.

בין דברי הפרידה הנוספים שהוקראו היום בהלווייתו: "זלמן, קשה עד אין קץ לחשוב על הסוף המשפיל, האכזרי והבלתי נתפס שכל כך לא הגיע לך. אבל עכשיו אתה חוזר לאדמת ניר עוז שאהבת, והיא החזירה לך אהבה במשך שנים רבות וטובות. אולי יש נחמה מעטה בכך שתחזור לאדמה שהיתה לך אם טובה וחכמה, והחיטה תצמח בה שוב".

עמרי מירן לממשלה: "מניסיוני, אסור שאף משפחה תמשיך לחיות באי-ודאות"

שורד השבי עמרי מירן פרסם היום מסר ראשון, שבוע לאחר חזרתו הביתה. "חזרתי לארץ, לחיים, וגיליתי שכולם מכירים אותי. אני אמנם לא מכיר כל אחת ואחד מכם אבל ראיתי אתכם, קיבלתי הצצות שונות למאבק שניהלתם עבורי ועבור יתר החטופים", אמר מירן. "ראיתי אתכם עומדים שבוע אחר שבוע בכיכר, בצמתים, בכל הארץ, ועל כך עם ישראל - תודה ענקית. תודה רבה, אין לי מילים לתאר עד כמה אני אוהב אתכם, ומעריך אתכם על כך שלא ויתרתם עלינו".

"במהלך השבי, מה שהחזיק אותי היה לדמיין את הדברים הכי פשוטים בחיים ועם בנותיי, לשחק איתן, לטפל בהן, לנשום אותן", הוסיף מירן בסרטון שהוציא לכבוד ההמונים שקיבלו את פניו. "בזכותכם זה הפך למציאות, קיבלתי את אשתי ובנותיי בחזרה, וחזרנו להיות משפחה שלמה". מירן הוסיף: "אני מעוניין להודות תודה ענקית ללוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים וליתר הלוחמים בכוחות הביטחון, למרות הכאב והטרגדיה הנוראית אני גאה בצבא שלנו, בלוחמיו ובמפקדיו".

"אני מתכוון לעשות כל שביכולתי, כדי להשלים את המשימה - עד השבתו של החטוף האחרון", הבהיר מירן. "מניסיוני אסור שאף משפחה תמשיך לחיות באי-ודאות שכזאת. ושוב תודה ענקית, אני בבית החצי זמני שלנו בכרמים חופשי ונושם אוויר עם משפחתי האהובה. מודע לכך שהדרך עוד ארוכה לשיקום, בנייה מחדש והבראה, ויחד עם זאת יודע שיהיה טוב, טוב מאוד".