יכול להיות שמישהו בעזה מרגיש או יודע שהדיונים בקהיר עשויים להוביל להפסקת אש או לרגיעה, ולכן חמאס מתאמץ מאוד לתת את אקורד הסיום. בפועל זה לא משנה את המציאות של חמשת הימים האחרונים.
הצטרפו לדף הפייסבוק של רוני דניאל
הגיע הזמן להפסיק עם הפינצטה ולהוציא את הפטיש הכבד, כי לפי הדיווחים על מה שקורה בקהיר לא נראה שלחמאס קשה, להיפך, יש להם עוד דרישות במשא ומתן. הארגון רוצה לשפר את תנאיו ולהביא עוד אמצעי לחימה באמצעותם יוכל לירות.
בתנאים האלה ישראל לא יכולה להיכנס להפסקת אש, ואם היא כן תיכנס זו תהיה שגיאה קשה. הגיע הרגע בו צריך לשנות את דרך הפעולה - לעבור מהכירורגי והמדויק למשהו אחר, הרבה יותר קשוח ואלים עד שבצד השני יבינו.
לא להגדיר קו אדום
עוד לא ברור מה קורה בקהיר, לכן נכון לישראל להגדיר לעצמה עוד בטרם אנחנו יודעם מה הוחלט שם למה היא כן מוכנה ומהו הקו האדום. אם למשל הדרישה של חמאס היא להסיר את הסגר הימי, המשמעות היא שהארגונים השונים יוכלו להכניס לעזה מה שהם רוצים. במצב כזה לא רק תל אביב תהיה בטווח אלא הרבה מעבר לזה.
לא נכון לישראל להסכים להפסקת אש במצב כזה. נדמה לי שעד עכשיו חמאס לא ממש נפגע ובחמאס צריך לפגוע קשה, אולי בדרך שונה מפגיעה מדויקת בנקודה כזאת ואחרת.
הפגיעות האלו משמעותיות, אבל עדיין לא מביאות את חמאס להבנה שהמצב שהיה לא יכול לחזור. אי אפשר להמשיך ככה עוד יום או עוד שבוע, צריך לעבור לפעולה רחבה ואגרסיבית יותר.