"הדרג הרביעי" של חיל האוויר: המפעל בקריית גת שמתחזק את מטוסי הקרב והמל"טים

במפעל חברת תאת (TAT) ישראל בקריית גת פועלים בשבועות האחרונים במתכונת חירום כדי לתת מענה למערך התחזוקה של חיל האוויר במלחמה עם איראן. החברה מתמקדת בתיקון מכלולי מערכות קירור קריטיות למטוסים ולסביבתם, ועובדת בימים אלה תוך הגדלת היקף הפעילות ועבודה טכנית ישירה בבסיסים.

יוסי בועזיזה, מנהל מגזר אביזרים וייצור ליבות במפעל, לא נגע ב-F16 בערך שמונה שנים. גם הוא לא ממש בטוח כמה בדיוק. פעם הוא חי ונשם מטוסי קרב - בהתחלה כמכונאי בכיר בחיל האוויר, ולאחר השחרור במסגרת עבודתו בתאת ישראל. מאז שהתקדם לתפקידי ניהול הפסיק "להפשיל שרוולים", כפי שהוא עצמו מנסח זאת. אבל עכשיו הזמנים אחרים. הוא שולף את הטלפון כדי להראות סרטון שבו הוא בפוזה מוכרת מפעם. הוא רוכן בו מעל כנף של F16 כדי לבדוק את אחד המכלולים שלו. הסרטון צולם יום קודם. בועזיזה הגאה מוסיף שהוא, למיטב ידיעתו, אחד האזרחים היחידים שמורשה לעסוק באופרציה העדינה הזו.

לאור המצב הוא גם יושב בסדנאות הייצור. תפסנו אותו ברגע של הפוגה (ושנייה לפני ששוב הופעלה אזעקה) בסככה בצדי המפעל בקריית גת. בחברה מספרים שהמתחם הזה לא היה בשימוש עד תחילת המבצע וכעת בועזיזה מסדר בו את ארגזי העץ שהגיעו מהטייסות אתמול. כל ארגז מכיל מכלול מטוס שהיה השבוע באיראן.

יום אחרי הביקור המחודש בבסיס נדמה שהוא עדיין נרגש: "בדרך לשם יש שלב שאתה עוצר כדי לתת זכות קדימה למטוסים. פשוט ישבתי ברכב וראיתי אותם יוצאים אחד אחרי השני, כמו רכבת". בועזיזה מספר שמאז תחילת המערכה הנוכחית היה שותף כבר לשלוש גיחות כאלו. כך היה עוד קודם - ב"עם כלביא".

"פירקנו מכלול של מטוסים שרק נחתו מהסבבים", מספר בועזיזה. "כרגע אי אפשר להגיד איזה מטוסים. הצוותים שם מאוד-מאוד דרוכים. אין זמן ליותר מדי דברים מיותרים. אתה בא, עושה ממש את העבודה שלך, לוחץ ידיים לחבר'ה ויוצא לדרך. בדרך כלל כשאנחנו שם, אנחנו עושים סיורים לראות עבודות אחרות, עכשיו באים נקודתית, עושים את המבצע שלנו וחוזרים".

היום הוא שוב במפעל, שוב מנהל. "אנחנו עושים עכשיו הרבה יותר שעות נוספות, באים לפה בימי שישי ועובדים במידת הצורך, אם צריך גם ביום שבת. בסבבים קודמים גם עבדנו שבתות", מוסיף בועזיזה חובש הכיפה. "80% מהעובדים היום עושים את כל השעות הנוספות במלואן ועובדים בדרך כלל במשמרות כפולות. גם הקדמנו גיוס כוח אדם. אפילו הבאנו צוות ישן - שני עובדים שיצאו לפנסיה לפני שנתיים באו לעזור לנו עם מכלולים ישנים יותר. הם גם מורידים מהנטל וגם מלמדים את הצעירים.

"העבודה אצלנו מתחלקת לשניים: הרכבות ובדיקות. פעם היינו עושים את זה בטור: מרכיבים ואז בודקים. עכשיו אין זמן - עושים את ההרכבות, ואז חלק מהחבר'ה הולכים לבדוק את הדלקים והשמנים. הכול במקביל".

עובדים מול בואינג ולוקהיד מרטין - אבל חיל האוויר הוא הלקוח המועדף

מערך התחזוקה של חיל האוויר מורכב משלושה דרגים. הצוותים הטכניים בכל הטייסות מיומנים בטיפול במטוסים שלהם עד לרמת הבורג. אבל כשיש צורך בטיפול נקודתי במכלול מסוים פועלות בכל בסיס סדנאות רוחביות שמתמחות באותם מכלולים ועובדות מול טייסות אותו בסיס. וכשיש צורך בטיפול מדוקדק עוד יותר יש לחיל יחידה כלל-ארצית הנותנת מענה לכך. חברות תאת ישראל פועלת, יחד עם חברות אזרחיות נוספות, כמעין דרג רביעי לחיל - שמעדיף במקרים של חלקים מסוימים לקבל שירות דווקא מהחברות האלו.

תאת (ראשי תיבות של "תעשיות אביזרי תעופה") הגיעה לעולם זמן לא רב אחרי מלחמת ששת הימים וכמו במקרה של חברות תעשייה ביטחונית אחרות כיוזמה ממשלתית שהפכה לפרטית. אז עמד ברקע אמברגו הנשק הצרפתי נגד ישראל, שאיים לשבש את כשירותו של חיל האוויר. הממשלה החליטה להעביר יותר פעילות ייצור לארץ.

החברה עברה כמה וכמה גלגולים ובעלים עם השנים וגם מוצרים שונים שבאו והלכו. בשנים האחרונות התייצבה סביב הפעילות במתקן בקריית גת, כשבמקביל יש לחברה גם פעילות ענפה בארה"ב. החברה גם משרתת כספקית של חברות מובילות כמו בואינג ולוקהיד מרטין. מוצרי הדגל, של החברה, מתגאה לירון טופז, מנכ"ל השלוחה הישראלית, הוא ליבות הקירור שניתן למצוא על מטוסים ומל"טים - חלק די פשוט שלא שונה בהרבה מגוף קירור של מעבד של מחשב או של רדיאטור של מכונית.

ואחרי כל זה - חיל האוויר הוא עדיין הלקוח המועדף. בימים אלו כמעט היחיד. פעמיים בשבוע, מספר טופז, מגיעים למפעל רכבים שחזרו אחרי "איסופים" בבסיסים כדי לתקן מכלולים תקולים. "בשגרה זה קורה בערך פעם בחודש", הוא מסביר.

במקביל נמשכת כמובן גם פעילות הייצור של החלקים החדשים, אם כי בהיקף צנוע יותר. "הקיבולת שלנו כרגע עלתה בערך ב-30% וזה עוד יותר קשה, כי כוח האדם שלנו קטן יותר. יש לנו הרבה מאוד מגויסים למילואים בחיל האוויר, זה כמעט 10% מהעובדים. גם סמנכ"ל התפעול היה תקוע שבוע בחו"ל. במקום משמרות של תשע שעות אני מביא לרוב עובדים ל-12 שעות. לפעמים יש משמרות כפולות, ובחלק מהמקומות יש לי גם שלוש משמרות".

יוצאים עם קסדות ואפודים לטפל במזגן בסוללה מבצעית

אחד הדברים הייחודיים במפעל הזה הוא שהפעילות שלו מתרחשת גם בגזרת ההתקפה וגם בגזרת ההגנה. ההתמחות שלהם, כבר אמרנו, היא בכל מה שקשור לקירור. במסגרת הזו בשנים האחרונות התחילו לייצר כאן מזגנים למערכות ההגנה האווירית השונות. שני עובדי המחלקה דורון תעשי ודוד דהן יוצאים לסוללה מבצעית שכרגע מושבתת כי פשוט אין לה מזגן תקין.

השניים יוצאים עם קסדות ואפודים לטפל במזגן. מה בדיוק התקלקל? לא ברור. אבל ברור שצריך לצאת מהר. זו ההקפצה השלישית שלהם מהסוג הזה מאז שנכנס לחיינו הארי השואג. המנהל של תעשי ודהן הוא דני מץ, מנהל מגזר מערכות מיזוג האוויר, שמסביר שמדובר במזגן שמבחינה מכנית לא שונה ממה שיש לכל אחד מאיתנו בבית. ובכל זאת כל אחד מחלקי המערכת - המכ"ם, קרון השליטה וגם הסוללה עצמה - זקוקים למזגן כזה כדי לפעול.

"המזגנים שאנחנו מספקים צריכים לעמוד ולעבוד בדרישות מחמירות מאוד מבחינת תנאי סביבה", מסביר מץ. "לעבוד בטמפרטורות מאוד גבוהות, בטמפרטורות נמוכות, וגם בסופות חול ואבק, בגובה, בהרים ובשלג. מבחינת המיגון יש לנו תהליך שנקרא EMI. אנחנו עושים הגנה אלקטרומגנטית שלא תהיה הפרעה מהמזגן, נגיד למכ"ם, והפוך, שלא תהיה הפרעה מהמכ"ם למזגן. השירות שלנו הוא כפול. כשיש תקלה, אז באים באופן חירום לעשות תיקון מהיר, ויש גם תחזוקה מונעת.

"שבוע שעבר היינו צריכים להחליף מאוורר למזגן בגובה של שלושה מטרים, כשאנחנו קשורים עם רתמות", מספר דהן. בימי שגרה אפשר להגיע אל החלק הזה גם בגובה הקרקע. אבל עכשיו, כל המכשור במצב מבצעי ולא ניתן "לקפל" אותו לקרקע, הוא אומר ויוצא בקסדה ובאפוד יחד עם חברו תעשי לשטח.

כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.