מחדל המיירטים: המלאי הדליל, הדיונים שבוטלו והתקציבים שנבלמו | תחקיר

עד ממש לאחרונה הייתה סוגיה ביטחונית אחת שעליה לא מדברים. ממש כמו מפעל הטקסטיל בדימונה, המיירטים. אבל במלחמה הזאת זה השתנה. ולא בגלל האיום המרכזי של הטילים הבליסטיים או הפגיעות הישירות, אלא דווקא בגלל איום קטן בהרבה, אבל מוחשי מאוד, המצרר.

אם התרגלנו שכמעט כל טיל שמשוגר לכאן מיורט על ידי הפיתוחים האדירים של התעשיות הביטחוניות שלנו, הרי שכמעט כל טיל מתפזר ששוגר הסתיים בעשרות מוקדי פגיעה. מה קורה? ניסו להבין כמעט בכל מקלט ציבורי. אז ניסינו להבין איך נערכנו בעורף הגנתית למלחמה עם איראן וחזרנו עם תשובות מטרידות.

ב-2017 נכנס לשימוש טיל היירוט הישראלי הטוב ביותר, חץ 3, שמיוצר בתעשייה האווירית שלנו בשיתוף עם האמריקנים ופוגע בטילים ארוכי טווח מחוץ לאטמוספרה. כבר אז המיקוד היה ברור. המעצמה שמנסה לפתח טיל גרעיני ומאיימת שתשגר לישראל מאות ואלפי טילים בליסטיים כדי להשמידה.

8 במאי 2018. בלחץ של רה"מ נתניהו, נשיא ארה"ב טראמפ יוצא מהסכם הגרעין עם איראן. היה מצופה שרה"מ ייערך מבעוד מועד לרגע שבו איראן תוכל להתחיל להאיץ במהירות את פרויקט הגרעין ואת זה של הטילים המדויקים שלה. איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, אמר בעבר כי "מה שישראל לא עשתה זה להיערך ברצינות לאופציה צבאית, וישראל אכן לא הייתה מוכנה לכך".

לפני שנה וחצי שידרנו כאן תחקיר שהראה כיצד נתניהו לא תקצב באותן שנים תוכנית תקיפה צבאית באיראן. היום ניתן לספר שהוא גם לא נערך בהגנה והותיר את מלאי המיירטים ארוכי הטווח דליל מאוד. זאת, למרות שהיה צפוי שתקיפה ישראלית משמעותית של צה"ל או בתוכנית חלופית של המוסד תגרור מתקפת טילים מסיבית על ישראל.

"כשהממשלה החדשה נכנסת לתפקידה, אנחנו מגלים, די בהפתעה, שרמת המוכנות של המערכת הצבאית לאפשרות שנצטרך לתקוף באיראן הייתה רמת מוכנות מאוד נמוכה", אמר חולתא. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר בעבר שכשנכנס לתפקיד, הקצה לשם כך תקציב. "נכנסנו, הקצנו את הכסף, זימנתי אליי את מנכ"ל רפאל, את מנכ"ל התעשייה האווירית, את ראש המוסד, את הרמטכ"ל, ויצאנו לדרך", הוא אמר.

בנט אכן תקצב בכשישה מיליארד שקלים היערכות למערכה באיראן, אבל גם זה תקציב חלקי מאוד וכולו לחימושים התקפיים. לתגובת הנגד האיראנית הוא לא נערך. אין כל הגדלת ייצור של מערך החץ.

ד', ביכר במערכת הביטחון, אמר כי "כשנתניהו חזר, הממשלה המשיכה את ההיערכות למתקפה באיראן. אבל על המיירטים בכלל לא היו דיונים, בטח לא כסף".

"אפס עגול" בטבלת התקציב

במקביל לנתניהו, הרצי הלוי נכנס לתפקיד הרמטכ"ל. אנחנו חושפים כאן שבצבא ניסו לקיים דיון נקודתי עם רה"מ על סוגיה מטרידה – מחסור בחימושים, בדגש על כמות מיירטים נמוכה מאוד. הדיון נקבע אצל נתניהו, אבל בוטל חמש פעמים, במשך חודשים, בדרך כלל שעות בודדות לפני שאמור היה להתקיים.

נ', בכיר במערכת הביטחון: "הרצי ביקש להכפיל את כמות מיירטי החץ בתעשייה האווירית פי שניים עוד באותה שנה, עם תוכנית להגדלה פי ארבעה עד סוף 2024. זה עולה הרבה כסף שהממשלה צריכה לאשר, אבל הדיון הזה לא התקיים מעולם".

מה שכן התקיים זה דיון נרחב לסיכום תקציב הביטחון והדרישה של צה"ל להגדילו מול התנגדות האוצר. הרצי הציג טבלה. בסעיף המיירטים, בדגש על חץ 3, הוא דרש 1.2 מיליארד שקלים. נתניהו הגיע לישיבה עם טבלה משלו. אנחנו חושפים שאצלו, בסעיף הגדלת כמות המיירטים, הופיע בטבלה אפס עגול.

י', בכיר במערכת הביטחון: "אני חושב שנתניהו אז, לפני 7 באוקטובר, לא באמת רצה לתקוף צבאית את איראן. מי שמכיר אותו יודע שהוא כמעט בפרנויה מהסכנה של מתקפת טילים. אם היה באמת רוצה ללכת על זה, אין מצב שהיה משאיר אותנו עם כזאת הגנה".

נתניהו גורר רגליים ובצבא בינתיים מכינים את התוכנית הרב-שנתית עם מיקוד בהיערכות למערכה הרחבה באיראן. בדיון המסכם שמים דגש על ההתמודדות עם הטילים הבליסטיים, תוכנית מודיעינית לאיתור מפעלי הייצור ומיקומי המשגרים וחימושים לתקיפת האתרים האלה, לצד הכפלה מיידית של קצב הייצור של חץ 3.

ארבעה ימים לאחר מכן הגיע 7 באוקטובר. המיקוד עובר למלחמה בחמאס ולירי מלבנון, אבל חצי שנה לאחר מכן איראן חוזרת לתודעה ובגדול.

המצוקה בזמן המלחמה

באפריל 2024 נפל דבר. האיראנים בפעם הראשונה יורים ישירות לישראל, זה מה שכונה לילה כטב"מים. 185 כאלה שוגרו לישראל, לצד 36 טילי שיוט וכ-120 טילים בליסטיים. האיראנים הוכיחו רצינות, ואצלנו יודעים שיש להם אלפי טילים בליסטיים בארסנל ומנגד הרבה פחות מיירטים ייעודיים בדיוק לזה. למוחרת, אתם בטח מניחים, כונס דיון חירום ואושרו פסי הייצור נוספים לחץ 3. אז זהו שלא. אפילו לא התקיימה ישיבה בנושא.

חצי שנה לאחר מכן, מתקפה איראנית נוספת. התירוץ: חיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס עיסמאיל הנייה בטהראן. הפעם, משוגרים לפה יותר מ-200 טילים בליסטיים. מיירטי חץ 3 הולכים ואוזלים, ואין לכך מענה. קצב הייצור לא גדל, כאילו לא קרה דבר. לא ניתן לחשוף מספרים, אבל כמות המיירטים שיוצרו אז בחודש מגוחכת.

ישועה חלקית מגיעה דווקא מגרמניה בנובמבר 2024. התעשייה האווירית משיקה פס ייצור שני לחץ 3 בגלל הסכם ליצוא טילי חץ עם הממשלה הגרמנית. ההסכם נחתם עוד לפני 7 באוקטובר. חלק מהייצור בפס מיועד גם לישראל, אך המספרים של המיירטים עדיין מאוד נמוכים.

ביום האחרון לשנת 2024, הוועדה המיוחדת לבחינת תקציב הביטחון בראשות פרופ' יעקב נגל מגישה את המלצותיה לרה"מ. המטרה היא להגדיר את התוספת התקציבית העצומה שנדרשת לצורכי הביטחון כבר שנה לתוך מלחמה רב-זירתית, וגם להגדיר סדרי עדיפויות, מה חשוב יותר ומה פחות. בין המסקנות, הגדלה דרמטית של ייצור חץ 3.

"אחרי הוועדה שלי, הרבה אמרו, 'לא, מה פתאום? אנחנו חושבים שיש יותר מדי מיירטי חץ, למה המלצתם להגדיל?", אומר פרופ' נגל. "ההמלצה שלנו בכמה טילי חץ להגדיל, היא הייתה פשרה. אנחנו חשבנו שאולי צריך יותר". לדבריו, עם ההמלצות לא עשו שום דבר. "לקח כמעט שנה ושלושה חודשים לבוא וליישם חלק מההחלטה שלנו, אפילו לא את כולה", אומר נגל.

נ', בכיר במערכת הביטחון: "זה פשוט מטורף. האיראנים יורים עלינו פעמיים מאות טילים וזה לא מזיז כלום. אחרי ועדת נגל כבר יודעים שעומדים לצאת למתקפה באיראן ועדיין זה לא מזיז שום דבר. ברור לכולם שאין מספיק חץ 3".

תא"ל (במיל') ראם עמינח, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון בעבר, אמר כי "כשהממשלה נערכה, היא אמרה 'תוך כדי המלחמה נסתדר'. אבל תוך כדי המלחמה אתה יכול להסתדר כשמדובר בימם. אתה מוציא למילואימניק צו 8 והוא מגיע, אתה לא יכול להוציא צו 8 לחץ 3. אם יש על המדף, יש. אם אין על המדף, אתה יכול לבדוק אם יש על המדף של מישהו אחר, ואם הוא מסכים למכור לך".

13 ביוני 2025. ישראל יוצאת למתקפה שמביאה לא מעט הישגים, בהם גם פגיעה של ממש במערך הטילים הבליסטיים באיראן. האיראנים, כצפוי, מגיבים בירי מסיבי, כ-530 טילים משוגרים לכאן. בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי אל מול ארסנל הטילים שאיראן עדיין מחזיקה, ישראל נמצאת במצוקת מיירטים, תוך כדי מלחמה. ארה"ב שולחת ספינות מלחמה נוספות עם מיירטים עליהן כדי לסייע.

י', בכיר מדיני: "יש לנו מזל גדול שטראמפ סיים את האירוע אחרי 12 ימים, כי מצב המיירטים היה לא פשוט. בתעשייה האווירית שוכבת תוכנית כבר שנים להגדיל את פסי הייצור לחץ 3 פי שמונה, והממשלה לא עושה עם זה כלום. זו פשוט הפקרה של העורף". לדברי תא"ל (במיל') עמינח, "מערכת הביטחון מקבלת תקציב נמוך מדי וממשלת ישראל לוקחת סיכונים גדולים מדי על ביטחון מדינת ישראל".

המלחמה נגמרת, מלאי המיירטים הייעודיים, כאמור, על פי פרסומים זרים, דליל מאוד, אבל ועדת השרים להצטיידות, זו שאמונה על אישור תוספות תקציביות למערכת הביטחון, בשלה. רה"מ והשרים כ"ץ, סער, סמוטריץ', דיכטר וגמליאל לא מאשרים גם עכשיו עוד פסי ייצור לחץ 3. מאשרים שם תקציב מוגבל לרכישת ציוד לחידוש חלקי של המלאי. זהו.

"באוצר לא מבינים את האירוע"

לדברי פרופ' נגל, "אדם בכיר מאוד מראשי משרד האוצר, הוא אומר, 'אני לא מצליח להבין את ההחלטות האלה ואת ההמלצות ועדת נגל להצטייד במיירטים. מה פתאום מצטיידים במיירטים? למה צריך עוד חץ? למה צריך עוד כיפת ברזל? אין לנו אויבים, המלחמה נגמרה, אף אחד לא יירה עלינו טילים בליסטיים או טילים אחרים בתקופה הקרובה. אני ממליץ לא להצטייד במיירטים'".

ל', בכיר מדיני: "באוצר פשוט לא מבינים את האירוע, לא משחררים כסף. חייבים עוד פסי ייצור וצריך גם לרכוש חומרי גלם קריטיים שקשה להשיג. באגף התקציבים אומרים: 'תקציב הביטחון מוצא'".

רה"מ לא מתערב. "בסוף זה רק רה"מ, הוא צריך לראות את כל התמונה והוא עושה איזון בין צורכי הביטחון וצורכי הכלכלה", אומר נגל. "במדינת ישראל אתה תמיד תוכל לשאול את השאלה איפה רה"מ. מי שרוצה לשים מקלות בגלגלים יכול תמיד לשים מקלות בגלגלים".

לפי ל', אחד האנשים הללו הוא שר האוצר: "סמוטריץ' אומר בישיבות, 'ממילא לא נוכל להתמודד עם כל התק"ק (טילי הקרקע-קרקע) הזה. יש להם הרבה יותר טילים מאשר לנו מיירטים, והדרך היחידה זה לתקוף אותם, לא להשקיע בהגנה".

תא"ל (במיל') אילן ביטון, ראש מערך ההגנה האווירית בעבר, אמר כי "היו כאלה שדגלו בזה שהגנה זה דבר יקר, כי אתה אומר להשקיע בטיל יקר שמיירט חימוש טיפש, הרי זה לא כלכלי". לדבריו, "אפשר לוותר על ההגנה ולהתבסס על התקפה, על הרתעה, הכרעה. זה מצוין, עד שזה לא עובד".

"האוצר משחק עם מערכת הביטחון"

חודש אחרי המלחמה שבה נהרגו 31 אזרחים ואלפים נפצעו, שר הביטחון עסוק מאוד בענייני התעשייה האווירית, זו שמייצרת את החץ. אבל לא באישור תוספת תקציבים או בהגדלת פסי הייצור, אלא בכלל בפוליטיקה קטנה. סכסוך פוליטי על מינוי מקורבים בין השר כ"ץ לשר דודי אמסלם הביא לכך שלתעשייה האווירית לא מונה יו"ר במשך שנה וחצי. בעבר חשפנו כאן שבמשך חודשים לא מונו דירקטורים חיצוניים, לכן בשיא המלחמה לא ניתן היה לאשר עסקאות בחץ.

בתחילת דצמבר 2025 ישראל חותמת על עסקה נוספת, גדולה יותר, לייצור חץ 3 לגרמניה. זה אומנם מזרים כסף לתעשייה האווירית, אבל בשלב הזה, כשברור כבר שמלחמה נוספת עם איראן בפתח, חייבים להגדיל במהירות את מלאי המיירטים. זה לא קורה, הממשלה לא באירוע, כשממול, בטהראן, מאיצים את קצב ייצור הטילים. "בין עם כלביא לשאגת הארי, האיראנים הצליחו לייצר יותר טילים ולפחות פי 10 ממה שאנחנו הצלחנו לייצר חץ 3", אומר עמינח.

22 בדצמבר, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם סבור שהמחסור העצום במיירטי חץ 3 הוא סכנה אסטרטגית. לאחר שכל הניסיונות להעיר את מקבלי ההחלטות במשך חודשים עלו בתוהו, בגיבוי החשב הכללי במשרד האוצר, הוא לוקח סיכון עצום וכותב בעצמו לתעשיות הביטחוניות כתב התחייבות, ערבות אישית: תפתחו מיד שני פסי ייצור נוספים ותיערכו לפתיחת עוד שלושה פסים בעוד חצי שנה. בלי תקציב, בלי אישור ממשלה, אני ערב לכם.

"מובאת בפניכם הנחייתי להאצת קצב ייצור חץ 3", כתב ברעם. "לאור הדחיפות הביטחונית אבקש מהתעשיות לפעול מיד לטובת האצה. משרד הביטחון יפעל להעמדת מקורות תקציביים מספקים לצורך מימוש נושא זה". פרופ' נגל אומר כי "למנכ"ל משרד הביטחון מגיע כל הכבוד על היוזמה, אבל הוא לוקח פה הימור גדול. אם הוא הוציא מכתב כזה, את ההזמנה הזאת הוא יצטרך לשלם".

תשעה ימים לאחר מכן, ברעם התייצב בכנס "כלכליסט" ותקף שם בחריפות את מקבלי ההחלטות, בדגש על משרד האוצר. "האיראנים מצויים במאמץ בניין כוח מואץ, תחת תחושה עמוקה של דחיפות למערך בליסטי חדש ומשודרג, גם כמות וגם איכות", אמר ברעם.

ברעם הוסיף: "מיירט חץ, מישהו צריך לייצר את זה, ומישהו צריך לשלם את זה. זאת השקעה תקציבית גדולה, אבל היא תניב בסופו של דבר דיווידנד ביטחוני בלתי רגיל בזמן חירום. האוצר משחק עם מערכת הביטחון, מאט תהליכי רכש חיוניים ביותר, ואז מתפלאים למה הדברים לא קורים. ולכן אני מזהיר, השיטה הזאת לא השתנתה באופן מהותי ממה שהיה נהוג לפני 7 באוקטובר, ואני חושש שאנחנו נמצאים בקונספציה כלכלית עמוקה ושחזרנו מהר מדי ל-6 באוקטובר".

ל', בכיר מדיני, אומר כי "ישראל כ"ץ השתולל על ברעם אחרי הכנס הזה, צרח עליו, אמר לו, 'אתה לא תגיד שאין מספיק כסף, יש לך מספיק'. הוא אמר לו, 'אתה לא מתראיין יותר ולא מדבר בכנסים'. ובאמת מאז ברעם לא הופיע". כ"ץ מכחיש.

כלכלת חימושים

מכת הפתיחה המרשימה של ישראל בשאגת הארי והפגיעה לאורך זמן יחד עם ארה"ב בתעשיות הביטחוניות ואתרי השיגור לא הצליחו למנוע מהאיראנים להמשיך ולירות לכאן, ולהותיר לעצמם מלאי גדול של טילים לשימוש. מנגד, כמות גדולה מאוד של מיירטי חץ 3 של ישראל נורתה, וההיערכות מתבססת על מלאי מיירטים בגבהים נמוכים יותר שעברו התאמות להתמודדות במערכה עם איראן. לדברי עמינח, "העלות של מיירט חץ 3 היום הוא 18 מיליון שקל. מיירט של כיפת ברזל – חצי מיליון שקל. זאת אומרת, העלות היא פי 36".

הביטוי המוחשי ביותר שהורגש בשטח לשימוש המדוד בחץ 3 היה בעקבות שיגור טילי המצרר. רק חץ 3 או מקבילו האמריקני יכולים לפגוע בו מחוץ לאטמוספרה, לפני שהוא מפזר את הפצצות. שאר המיירטים לא אפקטיביים, ואת התוצאה הרגישו כולם.

הפגיעה ברחוב לואי מרשל הייתה די נדירה. 650 טילים נורו לישראל במלחמה הזאת, 16 בלבד חדרו את מעטפת ההגנה האווירית עם טיל בליסטי שנשא ראש קרב בודד. לעומת זאת, רוב טילי המצרר חדרו. 61 טילי מצרר התפזרו, כל אחד, בעשרות מוקדים. ההחלטה שלא ליירט אותם הייתה מכוונת, מתוך כוונה שלא לבזבז עליהם את טילי חץ 3 שיש לנו. וממילא, אין טעם לשגר לעברם מיירטים בגבהים נמוכים יותר כי הפצצות נפתחות הרבה קודם. כך נראית כלכלת חימושים.

אל מול הטענה שההשקעה כספית כל כך גבוהה במיירטים מיותרת, שתי המערכות מול איראן המחישו לנו מהי העלות האלטרנטיבית. "עלות המיירט זולה יותר מהעלות של שיקום הנזקים, אם זה לא יורט, ואני בכלל לא מדבר על חיי אדם", אומר ביטון.

טיל חץ 3 עלה עד לא מזמן 15 מיליון שקלים. אבל כמה זה עולה לנו אם לא מיירטים? טיל בליסטי שנפל בבת ים בעם כלביא פגע פגיעה ישירה במבנה וגרם נזק לעוד 60 בתים. פגיעות הדף. הנזק – 300 מיליון. ומה הנזק של טיל בליסטי אחד שפגע במכון ויצמן? שני מיליארד שקלים.

אם מסתמכים על המכון המלכותי לשירותים מאוחדים בבריטניה, עולה סימן קריאה מהדהד על המצב שנקלענו אליו. שם פורסם דוח ולפיו במהלך המלחמה, ישראל נשארה עם 20% בלבד ממלאי מיירטי החץ שלה.

בתחילת החודש ועדת השרים להצטיידות סוף-סוף התכנסה. לא בשביל להיערך למלחמה הבאה, אלא כדי לאשר בדיעבד את המהלך הפיראטי שעשה מנכ"ל משרד הביטחון ברעם. "אני רוצה למנוע אשליות", מסביר פרופ' נגל. "התקבלה החלטה להגדיל את ההצטיידות בחץ, אבל עד שנקבל את הטילים, יעברו עוד שנתיים".

י', בכיר מדיני, אומר כי "אם לסמוטריץ' היה אכפת מהעורף, מההגנה האווירית פה, עשירית ממה שאכפת לו מהכספים הקואליציוניים שהוא נלחם עליהם, לא הייתה בעיה. אבל זה לא רק הוא. ישראל כ"ץ לא באירוע בכלל ונתניהו לא כינס אפילו דיון אחד בנושא. מלאי המיירטים זה לא עוד סעיף בתקציב, זו סוגיה שמונחת כל הזמן לפני רה"מ ושר הביטחון כי היא שיקול מרכזי בכל יציאה למערכה".

תגובות

תגובת השר סמוטריץ': "שר האוצר דאג למימון מלא לכל דרישות מערכת הביטחון במלחמה, להגנה ולהתקפה, כולל פיתוח מיירטים. יש מי שבמקום להתייעל ולהימנע מבזבוזי ענק שפוגעים בשירותים שצריכים לקבל אזרחי ישראל, מעדיף לצאת בעלילות שווא".

תגובת השר כ"ץ: "עם כניסתו לתפקיד, שר הביטחון קבע את האצת ייצור החץ כיעד מרכזי, הוא קיים למעלה מ-10 ישיבות בנושא והיה גורם משמעותי באישור ההאצה שאושרה לאחרונה רטרואקטיבית בוועדת השרים להצטיידות והחלה בפועל ב-2025. היעדר יו״ר לתעשייה האווירית והרכב הדירקטוריון לא השפיעו על האצת ייצור החץ. השר ומנכ״ל משרדו מתואמים באופן מלא בנושא זה כמו גם בנושאים אחרים".

תגובת משרד הביטחון: "המהלכים שהוביל משרד הביטחון בשנה האחרונה לפתיחת קווי ייצור נוספים למערכת החץ, רכש חומרי גלם קריטיים וגיוס כוח אדם ייחודי, הם שמאפשרים את מלאי מיירטי החץ, וזאת על אף היעדר גיבוי תקציבי מטעם משרד האוצר. חבל שנושא ביטחוני קריטי הופך באמצעות הטעייה מכוונת למפגן של גלגול אחריות".

תגובת משרד האוצר: "העברות הכספים והאישורים התקציביים לאורך המלחמה מוכיחים כיצד משרד האוצר מימן בלי מגבלות את פיתוח המיירטים בהתאם להחלטות הדרג המדיני. מנכ"ל משרד הביטחון הוא שקובע את סדרי העדיפויות בתוך התקציב, הניסיון להתנער מאחריות ולהטיל אותה על האוצר מעלה תהיות על יכולות ניהול תקציב הביטחון בידי אותם אנשים".

תגובת ראש הממשלה: "ראש הממשלה נתניהו הוא זה שהנחה מספר פעמים עוד משנת 2018 לשנות את התעדוף התקציבי ולהאיץ את קצבי הייצור הן של המיירטים והן של נשק התקפי ארוך-טווח. ראש הממשלה צריך היה להתגבר על התנגדות עזה בנושא זה, ואכן קצב הייצור בשנים האחרונות הואץ משמעותית".