ביום שבת השחור מיכאל בן ה-9 חייג למגן דוד אדום לאחר שאימו סמדר נרצחה בידי מחבלי חמאס בביתם שבקיבוץ כפר עזה. לינור אלעזרה, מוקדנית מד"א שענתה לו, הבינה שהוא ואחותו עמליה, בת ה-6, מצויים בסכנת חיים וסייעה להם להסתתר מהמרצחים. 14 שעות האחים התחבאו בארון. אחותם אביגיל בת ה-3 נחטפה לעזה, וגופתו של אביהם רועי נמצאה לאחר ימים ארוכים.

"מיכאל מאוד מהר ידע להסביר לי שירו בהורים שלו, שהם לא עונים לו ושהם מדממים מכל מקום", שחזרה לינור. "הוא סיפר לי בדיוק, לפרטי פרטים איפה הוריו מדממים וכמה והבנו שלצערי אין מה לעשות. ניסיתי להבין איך אני מגנה עליו. לאיזה מקום קטן אני יכולה להכניס אותו עד שיגיע הצבא ויצליח לחלץ אותו ואת עמליה".

לינור, מוקדנית מד"א
מוקדנית מד"א לינור אלעזרה

לינור סיפרה שבתור התחלה ביקשה ממיכאל לנעול את דלת הבית כדי שיהיה למחבלים קצת יותר קשה להיכנס. לאחר מכן המוקדנית ביקשה מבן ה-9 לסגור את דלת הממ"ד, להחזיק לאחותו הקטנה חזק את היד ולנסות להיכנס מתחת למיטה. "הוא ניסה להסביר שהוא לא יכול לעשות את זה, כנראה שבאמת לא הייתה להם אפשרות להיכנס מתחת למיטה ולכן ניסינו למצוא פתרון אחר", הוסיפה לינור.

"מיכאל היה ממוקד, הוא לא בכה לרגע והיה חזק ונחוש. הוא ידע שאם הוא לא יעזור לאחותו כרגע ולא ישמור עליה, אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילו, לצערי לא בזמן הקרוב", סיפרה מוקדנית מד"א. "הוא היה סופר נחוש וידע בדיוק מה לעשות והקשיב בדיוק להנחיות שלי. הוא ידע להסביר לי שהוא לא יכול לסגור את הדלת של הממ" ד כי הוא מאוד קטן והדלת מאוד כבדה. הוא היה צמא למישהו שיסייע לו. שאלתי אותו אם יש לו ארון בממ"ד, וביקשתי ממנו להחזיק לאחותו את היד ולהיכנס איתה לארון".

הילדים שלינור דיברה איתם
מיכאל, עמליה ואביגיל

עוד סיפרה לינור כי "מיכאל כל הזמן בדק שאחותו הקטנה איתו ואמר לה 'בואי' ו'נלך' ו'נעשה', והוא פשוט היה ילד גיבור. מלא בתעצומות נפש. הקטנצ'יק הגיבור הזה חייג 101 פעם אחר פעם בלי להפסיק עד שהוא התעייף או שנגמרה לו הסוללה, אני משערת. אחרי כמה זמן ראיתי שאין שיחות חוזרות ממנו, נכנסתי הרבה פעמים לאירוע שלו וחיפשתי איזושהי דרך שנוכל לסייע לו. ניסיתי להיעזר במוקד הארצי שלנו וניסינו לדבר עם אוגדת עזה ולהסביר להם שיש שם ילד קטן עם אחותו בתוך הארון, ושההורים לצערי לא בין החיים בתוך בית".

"הייתה לנו קצת הפוגה מהעבודה והחלטתי לכתוב את מה שקרה באותו יום שבת. פרסמתי את זה בפייסבוק, חשבתי שמאוד חשוב שכולם ידעו מה הילדים האלה עברו וכמה היום הזה היה נורא לכולנו, לכל עם ישראל", אמרה לינור. "התחלתי לקבל כל מיני קישורים לכתבה שעלתה שהילדים האלה בחיים. הפכתי כל פינה כדי להצליח להגיע אליהם". עוד סיפרה המוקדנית כי לא הספיקה לדבר עדיין עם הילדים. "כשהייתי אצל המשפחה הם היו במקום אחר, עם קצת יותר ילדים ושלוות נפש. מקווה שייצא לנו להיפגש".