ראש הממשלה בנימין נתניהו, שטוען בחודשים האחרונים שלא ידע דבר על תוכניות המתקפה הרצחנית של חמאס, תיאר כבר באפריל 2017 את התכנון המדויק. "חמאס הכין תוכנית אופרטיבית של התקפה משולבת רבת זרועות, הכוללת אלפי טילים על ערי ישראל, פשיטות של קומנדו ימי, מצנחי רחיפה וחדירה מעשרות מנהרות, שחלקן חצה כבר לתוך שטחנו", פירט רה"מ בוועדה למבקר המדינה על מחדלי מבצע "צוק איתן".

"חמאס אימן כוחות מיוחדים שהם אימנו להם עם מעבר של כוחות עד סדר גודל של גדוד דרך המקומות הללו על מנת לחטוף, להרוג, גם ביישובים, גם במוצבים", אמר נתניהו. "הם העריכו שהם יוכלו, אם הם יפתיעו אותנו, להוציא את הדבר הזה לפועל".

עוד סיפר ראש הממשלה כי מנהיגי חמאס תכננו את המתקפה הרצחנית כבר בתחילת העשור הקודם. "בכל רגע נתון הם היו יכולים להפעיל את התוכנית הזאת אבל בניגוד למה שחושבים, איננו שולטים בהחלטות של היריב, לכל היותר אנחנו יכולים להשפיע על יכולותיו לבצע את הכוונות הללו", הוא טען.

"30 אלף מחבלים נערכים כל הזמן לחדור אלינו ולתקוף אותנו"

ראש הממשלה הבהיר שהוא לא שוגה באשליות לגבי חמאס ושארגון הטרור הרצחני לא ינטוש את תוכניתו. "כשחשבתי שהחדירה של אלף לוחמים או למעלה מכך, התפיסה של יישוב, התפיסה של חטופים, תהיה מכה מורלית, הגדרתי את זה", הוסיף נתניהו. "השתדלנו להימנע מהמלחמה בכל דרך. אנחנו עומדים מול אויב מאוד קשה ואכזר. להימנע מהסלמה מול אויב כזה זה לא דבר של מה בכך. יש שם 30 אלף איש שרוצים בהשמדתנו ונערכים כל הזמן ובונים את הכלים להרוג אותנו, לחדור אלינו, לתקוף אותנו. אנשים שמחויבים להכחדת ישראל, זו הדוקטרינה שלהם, בשביל זה הם קיימים".

בנימין נתניהו בשנת 2017
בנימין נתניהו בשנת 2017

באותה ועדה, שהתקיימה לפני שש שנים, ראש הממשלה התפאר וטען כי "חמאס מורתע ונמנע כמעט לחלוטין מירי לשטחנו. מעת לעת יורים סוררים והוא פועל נגדם, מתוך אותה הרתעה שאנחנו צריכים כל הזמן לדאוג לחדש אותה, לתדלק אותה. אחת הסיבות לכך שהוא מורתע היא משום שיש לי מדיניות, שאני לא מוכן לקבל טפטופים ויש תמיד תגובה נחרצת וחזקה, בדרך כלל מהירה מאוד אל מול כל טפטוף כזה".

במהלך הדיון, פנתה לנתניהו חה"כ לשעבר זהבה גלאון: "התשובות שאתה נותן כאן לדברים החמורים ביותר שנכתבו בדוח המבקר, לעובדה שלא התקיים דיון מהי האסטרטגיה של המדינה מול עזה. אנחנו נמצאים במצב שתושבי הדרום אחת לשנתיים בערך חווים מלחמה. אנשים שילמו על זה מחיר כבד, ואתה מספר לנו כאן איזה בתים נפלאים ועל הדשאים הפורחים". על כך השיב לה רה"מ: "כל הדרישות שלהם, דחינו אותן על הסף. נתנו להם מכות איומות, עד כדי כך שהדרג הצבאי של חמאס התחנן לדרג המדיני שהיה בחוץ לארץ, ואמר, 'אנחנו מחליטים להפסיק את זה כי אנחנו לא יכולים יותר'".

עוד המשיך נתניהו וטען כי "מחבלי חמאס אמרו שהם 'לא יכולים יותר עם המג'נונים האלה, היהודים האלה', עם המכות איומות שהם חטפו, אז הם הפסיקו, והם לא קיבלו שום דבר. לא קיבלו שדה תעופה ולא קיבלו נמל. הייתה להם רשימה מכאן עד הגלות, כן? הם לא קיבלו כלום. לא קיבלו כלום ואנחנו פשוט הלמנו בהם ועצרנו את זה ומאז הם יודעים שאם הם יורים, הם נזהרים מאוד לא לירות אגב, הם לא יורים".

"נוכל להכות בהם ולהשיג רגיעה או לכבוש את השטח"

כבר אז, נתניהו פרס את הדילמה באשר לתוכנית האסטרטגית הישראלית לגבי הרצועה, שתהפוך בשבועות הקרובים למעשית לחלוטין. "יש לנו אפשרות לתת מכות הרבה יותר קשות ממה שנתנו ולהשיג עוד פעם את המרווח שכנראה מושג באמצעות הנחתת המכות הללו של זמני רגיעה. יש אפשרות של כיבוש, בסוף אלה שתי ההחלטות".

צומת שער הנגב (צילום: זיו קורן, פולאריס אימג׳ס)
צומת שער הנגב, 7 באוקטובר 2023 | צילום: זיו קורן, פולאריס אימג׳ס

"החולשה הגדולה של הכיבוש היא לא רק המחיר שנשלם, גם במחיר חיילינו, וגם במחיר האזרחים שלהם, הבעיה הגדולה ביותר בכיבוש היא למי תמסור, מי ינהל את זה, או שלא תמסור", אמר נתניהו. ח"כ אחר הוסיף: "או שתגיע להכרעה ותצא החוצה". ראש הממשלה השיב: "האפשרות הזאת קיימת".

בדיון הזה עלה גם המתח בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. "האחריות שלי היא לא על מנהרות, לא על ניירות, האחריות שלי היא לא על מצגות. אנחנו עמוסים בניירות, אנחנו עמוסים במצגות. בישיבות אני מגביל אותם בדרך כלל לחמישה שקפים. ואם לא, אני לא נותן להם, פשוט לא נותן. משום שאני אומר, אוקיי, מה אנחנו עושים? עזוב אותי מה מדברים ואיך מכסת"חים, ואיך אמרתי ולא אמרתי, בואו נראה מה אנחנו עושים כדי להבטיח את ביטחון המדינה", טען נתניהו.

לאה גולדין לנתניהו: "הפכת אותנו לאויב העם"

חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר שאלה בדיון את רה"מ: "בפעם הבאה שניכנס לעימות, צה"ל שוב יידרש לקבוע את האסטרטגיה בעצמו או שהממשלה הולכת לקבוע את האסטרטגיה?". נתניהו השיב לה: "צה"ל לא נדרש לקבוע את האסטרטגיה. אני לא מקבל את הטיעון הזה, משום שהדבר הבסיסי של ההחלטות שהתקבלו ב'צוק איתן', עד שהם הרימו ידיים וזעקו 'די, איננו יכולים עוד', ממש ככה, 'אנחנו מרימים את הידיים מול הישראלים', ככה זה היה". שפיר ענתה לו: "זה טיעון מבקר המדינה".

קיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת 7 באוקטובר (צילום: חיים גולדברג, Flash90)
קיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת ה-7 באוקטובר | צילום: חיים גולדברג, Flash90

גם התבטאויות קשות ונוקבות של משפחות חטופים היו כבר אז. "הפכת אותנו לאויב העם", אמרה לאה גולדין, אימו של סגן הדר גולדין ז"ל, שגופתו מוחזקת בידי מחבלי חמאס עוד מ"צוק איתן". "הפכת את הבעיה של השבת הבנים מהקרב לבעיה של משפחות והפכת אותנו לאויב העם". רה"מ טען בפניה: "לא, אני לא".