ירדן ושירי ביבס, כבר תשע שנים יחד, גידלו את שני ילדיהם הג'ינג'ים בניר עוז, הקיבוץ שבו שירי גדלה. ב-7 באוקטובר נחטפה המשפחה כולה מביתם לעזה: שירי, בת 32 ושני הילדים, אריאל בן ארבע וכפיר בן תשעה חודשים נלקחו יחד. ירדן, בן 34, נחטף בנפרד.
"עברו כל כך הרבה ימים - לא דמיינתי בחלום הכי גרוע שלי שאני עדיין אשב מולכם ואתחנן", מספרת יפעת זיילר, בת דודה של שירי ביבס. "כמה זה נורא שמשפחה שלמה ותינוק בשבי. מחכים לתשובות מאנשים שאמורים לתת לנו את התשובות - והן לא מגיעות. חזרו 38 ילדים ושניים לא חזרו".
בעסקת החטופים האחרונה שירי והילדים לא חזרו, חמאס טען בטרור פסיכולוגי שנהרגו, וצה"ל גם היום עדיין לא יודע לאשר או להכחיש את המידע. לפני שבועיים חמאס פרסם סרטון אכזרי מהשבי של ירדן ובו הוא מתאר שאשתו וילדיו לא שרדו.
המשפחה מספרת ששמעה על מצבו של ירדן מחטופים ששוחררו. "הוא ירד לפחות 15 קילו, שמענו בעיקר שהמצב הנפשי שלו היה לא טוב, עוד טרם פרסום הסרטון. אחד מהם אמר שהוא היה בדיכאון, לא ישן בכלל, לא ביום, לא בלילה", משתפת אחותו של ירדן, עפרי ביבס. "היו שם שתי חטופות שהבינו שירדן צריך תמיכה וממש לקחו אותו תחת חסותן".
"באיזשהו שלב הוא גם קיבל איזשהם כדורי הרגעה וזה קצת אפשר לו קצת לישון, וגם כשהן השתחררו הן ביקשו ממי שנשאר איתו 'תשימו לב, תדברו איתו, תעזרו לו'", היא מוסיפה. "ממש דאגו שלא יישאר לבד גם אחרי שהן השתחררו".
החיים בצל חוסר אונים ואי ודאות
משפחת ביבס המורחבת חסרת אונים, מסתובבת בבית של שירי, ירדן, כפיר ואריאל בניר עוז. מלקטת חפצים שנשארו, מנסה למצוא היגיון בסיפור הכואב. "הוצאנו מפה ציור אחד שלו, כנראה מהגן ולמטה הוא ביקש מהגננת שתכתוב 'אני רוצה להיות גיבור, לעוף ולהציל אנשים מתוך בור' - שזה מאוד מצמרר שהוא אמר דבר כזה", אומר יוסי שניידר, בן דוד של שירי ביבס. "ירו פה ללא הרף וזה לא עניין אותם שיש פה בכי של ילדים וקולות של ילדים, הם פשוט היו חדורי מטרה להיכנס לכאן ופשוט להוציא אותם מכאן", אומר ג'ימי מילר, בן דוד של שירי ביבס.
עשרה בתים משם נמצא הבית של ההורים של שירי, יוסי סילברמן, בן 67 ומרגיט סילברמן, בת 63 שהייתה חולת פרקינסון, שניהם נרצחו. אחרי שבועיים צה"ל מצא את הגופות שלהם איפשהו ליד הגדר. "לקחו זוג נפלא, אוהב אחד את השני. אנשים טובים", מספר אחיה של מרגיט, בצלאל שניידר, בעודו מצביע על הבית שנשרף עד היסוד. "לאחותי היה לב זהב", הוא מוסיף בכאב.
"אנשים מאוד עדינים, מאוד נעימים, אני לא רואה אותם מתנגדים ואני מנסה לחשוב למה דווקא הם", אומר יוסי שניידר, בן דוד של שירי ביבס. "אני ניסיתי כל היום להתקשר אליה, לא הייתה תשובה", נזכרת הילדה מילר, דודתה. "פתאום בארבע וחצי אחר הצוהריים מישהו עונה לי לטלפון ואומר לי, 'מות, מות, מות' אז אמרתי 'מי זה, מי מדבר, מי אתה?' - 'מות' וסגר את הטלפון. איזה ערבי לקח את הטלפון והוא אמר לי מה הוא עשה, מות. מוות".
להחזיר אותם, עכשיו
אלי ביבס, אביו של ירדן, נפגש השבוע עם ראש הממשלה נתניהו. "הייתה שיחה מאוד טובה, עניינית, הרגש עבד שם, אני מאמין שהם באמת רוצים לעשות הכול, אבל אנחנו מבינים שיש גם את הצד השני שמקשה", הוא מתמצת את עיקרי השיחה בין השניים. "גם ביקשתי מאוד לנסות להוציא כמה שיותר מהר את ירדן, אני מאוד פוחד שהוא יעשה לעצמו משהו".
"אנחנו צריכים להיזהר לא לצעוק חזק מדי, לא להישמע שאנחנו נגד תמרון צבאי", אומרת יפעת זיילר, בת דודה של שירי ביבס. "גל הירש שאומר שמחאה זה לא דבר נכון. חשוב לנו באמת לא להפוך את זה לאיזו מלחמה פוליטית, אבל הם היחידים שיכולים לתת לנו תשובה, למה הם לא מפסיקים, למה לא חותרים לעסקה, למה חזרו להילחם? יש לנו תינוק שם, תינוק!".
המשפחות של שירי וירדן, ביבס וסילברמן התקבצו יחד לטקס הענקת ספר תורה בקיבוץ ניר עוז ומשם לכיכר החטופים. קהילת יהודים בארצות הברית רצתה לחזק אותם ותרמה להם ספר תורה ששרד מימי השואה. "למשפחת ביבס יש מקום מיוחד מאוד בליבנו", אומרת שירה הושנעדר, שתרמה את ספר התורה. "מאז 7 באוקטובר, כשראינו אותם בטלוויזיה, הבחנו בשני הבנים הג'ינג'ים ולנו יש שני בנים ג'ינג'ים, והם חדרו לליבנו ולנשמותינו, ולא יכולנו להוציא אותם משם ואנחנו מתפללים עבורם כל יום".
"למה אחרי יותר מחודשיים אף אחד לא יכול להגיד לנו איפה הם?", משמיעה יפעת זיילר את זעקת המשפחה. "נמאס לי מהקרקס הזה, בא לי להשתבלל בחזרה בחיים הנורא פשוטים ונורא משעממים שלי, לא רוצה שיכירו אותי, לא רוצה כלום, רוצה אותם בבית, מחובקים. גם לנו מגיע להתחבק, אני אומרת את זה כל הזמן וזו התחושה שמלווה אותי. מה עוד אפשר להגיד?"