מאז תחילת המלחמה בעזה נשואות העיניים של מערכת הביטחון גם לגבול לבנון – שם חיזבאללה מותח את העצבים ומתגרה בישראל, יוזם אירועים בקצב גבוה. בתוך עשרה ימים קיבלה המיליציה אחריות ל-12 פעולות נגד ישראל בגבול, ובהן ירי נשק קל ונ"ט לעבר יישובי קו העימות ומוצבי צה"ל. N12 מסבירים בסיוע מומחים איך עלול להתפתח עימות עם חיזבאללה, ואיך נראה הארסנל הרקטי של ארגון הטרור

"אם לישראל יהיה מזל יוצא מגדר הרגיל, מלחמת לבנון השלישית תיראה בעורף הישראלי כמו מלחמת לבנון השנייה - רק גרועה הרבה יותר", טוען ד"ר יגיל הנקין, עמית במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. "לא רק שלחיזבאללה יש כיום הרבה יותר כוח אש מכפי שהיה לו במלחמה הקודמת, אלא שסביר להניח שמלחמה בצפון תהיה מלווה בהתפרעויות ושיבושים עד כדי התקוממות של ממש. ייתכן שנראה גם את מה שמכונה 'אסטרטגיית איחוד הזירות', שנתמכת בין היתר באמצעי לחימה שאיראן הבריחה לישראל בשנתיים האחרונות".

ד"ר אלי כרמון, חוקר במכון למדיניות נגד טרור ומרצה באוניברסיטת רייכמן, מצביע על כך שמאז מלחמת 2006 סיפקה איראן לחיזבאללה ארסנל עצום של 100 אלף עד 150 אלף טילים, שלא נועדו להגן על לבנון "אלא להרתיע את ישראל מלתקוף את תשתית הגרעין האיראנית ולאפשר לחיזבאללה להשתלט על לבנון".

ארסנל הטילים והרקטות של חיזבאללה (צילום: N12)
ארסנל הטילים והרקטות של חיזבאללה | צילום: N12

"חימושו של חיזבאללה במספר אדיר של טילים ומזל"טים ארוכי טווח, יחד עם חיזוק כוחות היבשה שלו עם טנקים ויכולות נ"ט מודרניות, מוכיחים שאיראן רואה בצבא חיזבאללה הכוח היחיד שמסוגל לתקוף את ישראל אם יתעורר הצורך", מסביר ד"ר כרמון. "בעוד איראן רחוקה מגבולות ישראל, עדיין אין לה חיל אוויר יעיל והטילים ארוכי הטווח שלה מתקשים להתמודד עם המערכת הישראלית להגנה מטילים".

לפי דוח מפברואר 2022 של מרכז עלמא הישראלי, מרכז מחקרי-חינוכי לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון, ארסנל הטילים והמרגמות של חיזבאללה כלל אז כ-5,000 טילים לטווח ארוך ובינוני (200 ק"מ או יותר), כ-65 אלף רקטות או טילים קצרי טווח (רקטות עד 45 ק"מ, טילים עד 200 ק"מ) וכ-145 אלף מרגמות (עד 20 ק"מ).

על פי ההערכות, כיום המספר גבוה מעט יותר, וחיזבאללה מחזיק בכמה מאות כלי נשק מוסכמיים (קונבנציונליים) מתקדמים - 70 אלף טילים ורקטות לטווח בינוני וארוך ו-145 אלף מרגמות מכל הסוגים. ארסנל הנשק המוסכמי המתקדם כולל את הטילים המדויקים שכבר נמצאים ברשות הארגון, טילי שיוט (ככל הנראה איראניים) וטילי חוף מתקדמים (יאחונט ו-C-802).

הדוח של מרכז עלמא התייחס גם לסיוע האיראני בשדרוג הטילים שבידי חיזבאללה בסוריה ובלבנון, סוגיה בעלת חשיבות אסטרטגית מבחינת ישראל. הערכת מרכז עלמא מ-2022 היא שבניגוד לדבריו של חסן נסראללה בהופעותיו הטלוויזיוניות, חיזבאללה מתקשה מאוד להתקדם בפרויקט הטילים המדויקים על אדמת לבנון ולהמיר טילים באופן עצמאי.

הרכב הארסנל הרקטי של חיזבאללה (צילום: N12)
הרכב הארסנל הרקטי של חיזבאללה | צילום: N12

טילים מדויקים הם עולם אחר לגמרי, שכן הם מצוידים במערכות ניווט שמסייעות להם לפגוע במטרות בדיוק רב. אחד הטילים העיקריים של חיזבאללה הוא ה-M-600 ("תשרין") שמיוצר בסוריה ומבוסס על טיל הפתח-110 האיראני. הוא בעל גרסאות רבות, מגיע לטווח של 250 קילומטרים, יכול לשאת ראש נפץ של חצי טון וממדי ההרס שלו נמצאים כיום ברדיוס של עשרות מטרים מהמטרה.

"המשמעות היא שאם חיזבאללה ישים על הכוונת את מפקדת צה"ל בתל אביב (הקריה), הטיל יפגע בכל מקום - ממגדלי עזריאלי, שוק שרונה, בית החולים איכילוב ורחוב אבן גבירול", ציין ד"ר כרמון. "הרקטות והטילים של חיזבאללה מפוזרים ברחבי לבנון. הרקטות קצרות הטווח שלה מאוחסנות בעיקר בדרום לבנון, באזור הסמוך לגבול ישראל, כדי למקסם את טווחן".

ההערכה היא שחיזבאללה מחזיק בכמה עשרות טילים מדויקים, בעיקר פתח 110 לטווח בינוני (M600) שהתקבלו ישירות מאיראן, או טילים שהורכבו על אדמת סוריה והועברו ללבנון. לדברי ד"ר כרמון, הטילים מוסתרים בבתים ב-230 כפרים שיעיים, מוכנים להפעלה בן רגע.

שאר הטילים, מתוצרת איראן וסוריה, מפוזרים ברחבי המדינה. ככל שהטווח שלהם ארוך יותר, כך חיזבאללה יכול לאחסנם רחוק יותר מהגבול עם ישראל. זה הופך את ההתמודדות עימם למורכבת הרבה יותר עבור מערכת הביטחון.

טילים ורקטות

לפי דוח מאוגוסט 2021 שפרסם מכון CSIS (Center for Strategic and International Studies) בוושינגטון, הארסנל של חיזבאללה מורכב ברובו מרקטות ארטילריה קרקע-קרקע קטנות, ניידות ובלתי מונחות. למרות שהרקטות הללו חסרות דיוק, מספרם העצום הופך אותם לנשק טרור יעיל.

"חיזבאללה הוא השחקן הלא-מדינתי החמוש ביותר בעולם, מתואר כ'מיליציה מאומנת כמו צבא ומצוידת כמו מדינה'", הדגיש ד"ר כרמון. "זה נכון בעיקר לגבי כוחות הטילים והרקטות שלו, שחיזבאללה מעמיד בכמויות אדירות נגד ישראל".

כטב"מים ורחפנים

ההטסה הראשונה של כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם או מל"ט) בידי חיזבאללה לתוך המרחב האווירי הישראלי למטרות סיור התרחשה בנובמבר 2004, ותפסה את המודיעין הישראלי לא מוכן. מזל"ט מירסד-1 טס מלבנון דרומה לישראל, ריחף מעל נהריה במשך 20 דקות לערך ולאחר מכן חזר ללבנון – לפני שחיל האוויר הספיק ליירטו. אחד הדיווחים באותה תקופה היה שאיראן סיפקה לחיזבאללה שמונה מל"טים כאלה, ובמשך שנתיים כ-30 פעילים לבנונים עברו אימונים בבסיסי משמרות המהפכה של איראן ליד איספהאן כדי להטיס משימות דומות למטוסי מירסד.

טיסת המל"ט השנייה לישראל הייתה פלישה קצרה של כ-28 ק"מ באפריל 2005, גם כן על ידי מזל"ט מירסד-1, שחמקה ממכ"ם ישראלי וחזרה ללבנון שמטוסי קרב ישראליים הספיקו ליירט אותו. מזל"ט מסוג שלישי ביצע משימת התקפה במהלך מלחמת לבנון השנייה. היו אלה שלושה מל"טים קטנים מדגם אבביל, שכל אחד מהם נשא ראש נפץ במשקל 40-50 ק"ג המיועד למטרות אסטרטגיות. הפעם הפילו אותם מטוסי F-16 ישראליים, אחד בפאתי חיפה, אחר בגליל המערבי והשלישי סמוך לצור שבלבנון.

ההופעה הבאה של מזל"ט של חיזבאללה אירעה ב-6 באוקטובר 2012. ד"ר כרמון נזכר כי "זו הייתה גיחה מרהיבה שהפתיעה את ישראל. מזל"ט איראני בשם 'איוב' טס דרומה מלבנון מעל הים התיכון ואל ישראל דרך רצועת עזה, נע מערבה כ-35 קילומטרים לתוך הנגב וחדר לנקודה סמוכה לעיר דימונה, המקום שבו נמצא מתחם הקריה הגרעינית של ישראל. שם הוא הופל מעל יער על ידי כלי טיס ישראליים. ייתכן שהמל"ט יכול היה לשדר תמונות של מרכז המחקר הגרעיני". באפריל 2013 הגיע כלי טיס בלתי מאויש המיוחס לחיזבאללה לחוף ליד העיר חיפה, שם הפיל אותו מטוס קרב ישראלי, והוכיח כי מל"טים אלו עדיין חשופים להתקפות נגד.

האירועים עם חיזבאללה בגבול לבנון (צילום: Amir Levy/GettyImages)
בימים האחרונים גברו תקריות הירי מצד חיזבאללה. טנקים בגבול לבנון | צילום: Amir Levy/GettyImages

במהלך משא ומתן מתוח עם לבנון על הגבול הימי בפברואר 2022, יירט צה"ל שלושה מל"טים לא חמושים ששוגרו בידי חיזבאללה לעבר שדה הגז כריש בים התיכון. כלי הטיס של חיזבאללה היה מסוג Hudhud-1, תוצרת איראן, או לחלופין מל"ט המבוסס עליו ומיוצר על ידי חיזבאללה בלבנון. "ידוע שחיזבאללה יכול לייצר כטב"מים באופן עצמאי על אדמת לבנון ולרשותו ארסנל של לפחות 2,000 מל"טים", טוען ד"ר כרמון. 

בתצוגת התכלית של חיזבאללה בסוף מאי 2023 הוצגו רחפנים "כבדים" בעלי שמונה מנועים (אוקטוקופטרים), מיצרן לא ידוע, שהיו מצוידים בתחמושת אווירית מאולתרת (IADM). "מל"טים כאלו משמשים לעיתים קרובות כדי לרחף מעל עמדות אויב ויכולים להפיל את התחמושת בדיוק יוצא דופן", מסביר ד"ר כרמון.

לדבריו, המל"ט השני שהוצג היה ככל הנראה Rased או Rased-1, עותק איראני של מזל"ט סקייווקר הסיני. נראה שהמל"ט לא חמוש, מה שמצביע על כך שהוא משרת ככל הנראה תפקיד מעקב, אם כי הדגם יכול לשמש גם למטרות לחימה.

בנוסף, חיזבאללה חשף שני רובי נ"ט ידניים מדגמים לא ידועים. כלי נשק נגד מזל"טים הפכו יותר ויותר קריטיים, ככל שמל"טים קטנים התרבו בלוחמה המודרנית. "הם יכולים לשבש תעופה של מל"טים קטנים יותר, שמערכות הגנה אווירית מסורתיות לא יכולות לזהות, ולנטרל אותם מבלי לגרום לנזק פיזי, מה שמאפשר מודיעין שניתן לשחזר", אומר ד"ר כרמון.

טילי חוף ים והכוח הימי

"חיזבאללה פיתח בזירה הימית שלוש יכולות: פגיעה באסדה המוגדרת כמטרה סטטית גדולה מאוד, פגיעה בכלי שיט, ופשיטה על חופי ישראל", מסביר ד"ר כרמון. על פי ההערכות, היחידה הימית של חיזבאללה מונה מאות חיילים מתוך צבא של עשרות אלפים בסדיר. בתוך היחידה הימית יש כוח מובחר מאוד, חוד החנית של 'כוח רדואן', המוגדרים כלוחמי קומנדו ימי. ההערכה היא שמדובר בעשרות לוחמים.

המטרה של היחידה הימית היא לאפשר לחיזבאללה לפעול בעזרת כוחות קומנדו ואמצעי לחימה ייעודיים והיא הוקמה בסיוע ובהדרכה של האיראנים וחומשה על ידם באמצעי לחימה, ידע מקצועי וטכני ואימונים באיראן ובלבנון.

בשנת 2016 נרשמה תקרית חריגה ביומני המבצעים של חיל הים. לאחר תחקור מעמיק ובחינה של נתונים מודיעיניים, התברר כי צוללנים מהכוח המובחר של חיזבאללה הגיעו לפחות במקרה אחד למרחב הגבול הימי וחצו לצד הישראלי כדי לבחון את הטכנולוגיה הישראלית מתחת למים. במקרה אחר באותה שנה, נפל לידיהם מצוף שהציב חיל הים בגבול ונסחף לצד הלבנוני.

"יש לחיזבאללה עשרות סירות מהירות. הוא עושה שימוש גם בסירות דיג כהסוואה לאיסוף מודיעין", אומר ד"ר כרמון. "לפי הערכה ישראלית יש ברשותם 'צוללות ננס' להעברת לוחמי קומנדו ורכבי תובלה קטנים, שיאפשרו פשיטה על חיפה או אזור בצת למשל. ניסיון השתלטות על דבורה ופגיעה באסדת כריש גם הן אפשרויות שנמצאות בתוך המשוואה".

על רקע מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס נגד ישראל ב-7 אוקטובר 2023 ובהתחשב בארסנל הצבאי העצום שבידי חיזבאללה, הדרג המדיני ומערכת הביטחון נערכים לאפשרות של פתיחת חזית שנייה נגד ישראל, בגבול לבנון. כעת, נשאלת השאלה האם המיליציה החמושה תחליט להצטרף למאבק בחזית משותפת עם חמאס.

תודה לד"ר אלי כרמון על הסיוע בהכנת הכתבה