העיר עזה הפכה למרכז העצבים של חמאס, מאז השתלטותו של ארגון  הטרור על רצועת עזה ב-2007. מנהיגיו מנצלים מבני ציבור ותשתיות אזרחיות לבניית תשתית צבאית נגד ישראל, ועושים שימוש ציני בתושבים. מהכוח של הזרוע הצבאית שנפגע במלחמה ועד לאמל"ח שממוקם ליד מרפאות - מבט פנימה.

חמאס מנצל את התשתית האזרחית בעיר עזה, בעיקר בתי מגורים ומבנים ציבוריים, כמו בתי ספר. מיקום הפירים במבנים האלו, שיש להם תשתיות תת-קרקע, נועד להסוות אותם ולהקשות על צה"ל לתקוף אותם, תחת הכסות האזרחית. במהלך המלחמה, היעדים האלו הופכים למטרות צבאיות של צה"ל, שפועל לסיכול התשתיות.

חמאס בצעדה בעיר עזה ב-2018 (צילום: reuters)
חמאס בצעדה בעיר עזה, 2018 | צילום: reuters

העיר עזה - בירת הטרור

"עזה היא כמו בירת חבל עזה ובירת 'חמאסטן' והיא מייצגת את העובדה העצובה שחמאס, ארגון טרור קיצוני, איסלאמי-רדיקאלי, השתלט על רצועת עזה וסילק את הרשות הפלסטינית שהיא תוצר של הסכמי השלום עם אש"ף. הוא כונן שם משטר זוועתי שמחזיק בני ערובה, 2.17 מיליון אנשים בשטח של 365 קמ"ר", אמר ל-N12 אלוף (במיל') עמוס גלעד, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים וכיום ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

"אפילו דאעש מחוויר היום לעומת עזה, הבירה של הישות השטנית הזו. חמאס הפך את העיר עזה למרכז העצבים ולראש הנחש, תוך כדי הישענות על תשתיות אזרחיות", הדגיש אלוף (במיל') גלעד. "לא אתפלא אם מנהיגי חמאס מסתתרים בבונקרים מבוססים מתחת למתקנים רגישים שמשמשים את האוכלוסייה", הוא הוסיף. "זה מה שמאפיין אותם - להשתמש בתשתיות אזרחיות כמעין מגינים".

מנהרות בעזה

"חמאס גורם לזה שעזה היום, בירת 'חמאסטן', היא ישות מאוד ענייה. 50% ומעלה מובטלים והשלטון  לא דואג לרווחת האוכלוסייה חוץ מלרווחתו עצמו", הוא הוסיף. "אותם אפשר למצוא גרים בשכונות יוקרה כמו רימאל, לא תמצאו אותם מצטופפים בעוני כמו יתר האוכלוסייה".

ד"ר הראל חורב, מומחה לפלסטינים במרכז משה דיין של אוניברסיטת ת"א, הצביע על כך שהמפקדות של חמאס "ממוקמות מתחת למתקנים מוֹנעי תקיפה כמו בתי חולים, מרפאות, בתי ספר, מסגדים למרות שהם פחות חסו עליהם, מרכזים של אונר"א ועוד. הם בכוונה מיקמו את המפקדות שלהם מתחת, כדי שישראל לא תוכל לתקוף אותן".

רצועת עזה (צילום: רויטרס)
תקיפות צה"ל ברצועה | צילום: רויטרס

"כשהודיעו להם להתפנות מבתי חולים, זה מלמד שישראל לא הולכת להתחשב בזה ולפגוע במטרות הללו, פועלים לפי החוק הבין-לאומי", הבהיר ד"ר חורב. "צריך להתחשב בתשתיות צבאיות שהן תת-קרקעיות - מטילים ועד מנהרות תקיפה שמחבלים צצים מהן כדי לנסות ולזנב בחיילים".

במקביל, הוא התייחס לכך שחמאס משתמש גם במנהרות נפץ. "הן אמורות ליצור אפקט של פיצוץ תת-קרקעי שפוגע בכוח מלמעלה, זה משהו שחייבים להביא בחשבון כל הזמן".

הזרוע הצבאית – גדודי עז א-דין אל-קסאם, בראשות מוחמד דיף - מורכבת מכמה חטיבות:

  • הזרוע היבשתית – יחידת העילית שנקראת א-נוח'בה, מבצעת תקיפות בשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות – אך מתאמנת גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה.
  • הקומנדו הימי – מבצע פעולות נגד כלי שיט ישראליים ונמלים, תוך שימוש במגוון רחב של כלי נשק.
  • הזרוע האווירית – מפתחת את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים – על בסיס ידע שנרכש באיראן ובסוריה. הם בעלי יכולת טיסה למרחקים ארוכים ומסוגלים להגיע מצפון לגוש דן.
  • הזרוע האזרחית – מכונה "דעווה" ופועלת לרווחת הציבור – במתן צדקה, בהפעלת מרפאות, בחלוקת מזון, בהקמת גנים בתי ספר וכן מגייסת תומכים רבים.
  • מספר הפעילים על פי ההערכות - 20 אלף פעילים פוליטיים, כ-25 אלף פעילים בזרוע הצבאית. ההערכה – מאות אלפים תומכים בתנועה.
  • אמצעי הלחימה - הערכות: עשרות אלפי רקטות לטווח הקצר והבינוני, וכן אלפים לטווח הארוך.
  • מקור המימון העיקרי - אגודות "צדקה", גבייה פנימית ותרומות חוץ – מקטר ומאיראן.

"הכוח של חמאס נפגע וכנראה לא מעט", ציין ד“ר חורב. "הם הפעילו את הכוחות הטובים ביותר שלהם ביום שבת האחרון ולא עובדים במתודה הסובייטית שאפיינה את הערבים בעבר - הם עובדים במתודה איראנית ששולחת את הכוחות הטובים ביותר קדימה. הם הפסידו חד-משמעית מול הלוחמים שלנו שהוכיחו את עצמם בצורה אדירה, נפגעו להם תשתיות ונוצרו פערים של טילים".