גורמי מודיעין בישראל הצליחו להשיג בשנת 2018 מסמכים סודיים מתוך מחשבו של בכיר בחמאס, שהעידו על קרן השקעות שמנהל ארגון הטרור ומשמשת למימון פעולותיו - כך עולה היום (שבת) מתחקיר של ה"ניו יורק טיימס". רה"מ נתניהו לשאלת חדשות 12: "לא מכיר את התחקיר, נחכה לאחרי המלחמה. תהיה חקירה יסודית והאמת תתברר".
לפי הדיווח בעיתון האמריקני, במסמכים שנגנבו מתוך מחשבו של הבכיר עלה כי שוויה של קרן ההשקעות הגיע בשיאו לחצי מיליארד דולר. חמאס החזיק בבעלותו שני גורדי שחקים באיחוד האמירויות, נכסים באלג'יריה, חברת נדל"ן הנסחרת בבורסה הטורקית ואף חברה לכרייה, בניית כבישים וגידול תרנגולות בסודאן. המסמכים, שנבדקו על ידי ה"ניו יורק טיימס", היו יכולים להיות הדרך של ישראל "לחנוק" את דרכי המימון של חמאס - ולסכל את תוכניותיו.
לטענתם, הסוכנים שהשיגו את המסמכים שיתפו את תוכנם עם הדרג המדיני בישראל, וגם עם הממשל האמריקני - אך דבר לא נעשה בנידון. אף חברה ששמה צויין במסמכים לא עמדה בפני סנקציות ישראליות או אמריקניות ולא הופעל לחץ על טורקיה, ששימשה כ"מרכז הרשת הפיננסית", לסגור אותה.
בעיתון הדגישו שבישראל ובארה"ב לא הציבו את הסוגיה הפיננסית בסדר העדיפויות, ובכך לא עצרו את המיליונים שזרמו מהחברות לחמאס, ושימשו להתחמשות וככל הנראה לתכנון מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר. "כולם מדברים על כישלון המודיעין ב-7 באוקטובר", אמר לעיתון אודי לוי, לשעבר ראש אגף הלוחמה הכלכלית במוסד. "זה הכסף. הכסף אפשר את זה".
חרף הנתונים הברורים שעלו מהמסמכים, בצמרת הישראלית והאמריקנית העדיפו להתמקד בסנקציות על איראן - ולא ישראל או ארה"ב התעניינה ב"סוגיה החמאסית". בישראל, כך על פי הדיווח, דבקו בקונספציה "הידועה" - חמאס מעוניין בשלטון ברצועה ולא בלחימה. לוי הסביר בתחקיר כי העביר לנתניהו בשנת 2015 תדרוך על התיק הפיננסי של חמאס, אך לדבריו "לא היה לו כל כך אכפת מזה".
ראש המוסד באותה תקופה, יוסי כהן, הודיע על סגירת צוות "הרפון" של סוכני המוסד, שהתקמד בשיבוש הכסף שזרם לארגוני הטרור, בהם חמאס. לפי הדיווח, סוכני המוסד היו כל כך מתוסכלים "מחוסר המעש", שהם העלו כמה מסמכים לפייסבוק, בתקווה שחברות ומשקיעים ימצאו אותם ויפסיקו קשרים עסקיים עם חברות המקושרות לחמאס.
לאחר גילוי האוצר המודיעיני בשנת 2018, הרשת הפיננסית של חמאס רק המשיכה להתעצם. כך, מניות של החברה הטורקית, ששמה צוין במסמכים, החלו להיסחר על ידי בנקים באירופה וארה"ב. כנסיית "ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים" השקיעה בחברה הטורקית עשרות אלפי דולרים לפני שהוטלו עליה סנקציות. ראש הממשלה נתניהו, שכבר הודיע שיענה על השאלות הקשות לאחר המלחמה, סירב לענות לשאלות של ה"טיימס" על תיק ההשקעות שנחשף או על מקורות המימון של חמאס.
כוח המשימה "הרפון"
לפי הדיווח בעיתון, סוכני המוסד עקבו במשך שנים אחרי "תיק ההשקעות הסודי" של חמאס. אומנם, ארגוני טרור כמו אל קאעידה או דאעש השתמשו בחברות קש להלבנת כספים, אבל כאן ראו הסוכנים משהו אחר. שאפתני יותר - רשת בין-לאומית של עסקים אמיתיים שמקבלים רווחים אמיתיים.
על הנייר, החברות לא נראו קשורות, אבל בקהילת המודיעין הישראלית קישרו גורמים בחמאס כבעלי המניות וחברי הדירקטוריון באותן חברות. לאחר פירוק הצוות על ידי ראש המוסד כהן בשנת 2016, צוות מודיעיני חדש המשיך לעסוק במרדף אחר הכסף של חמאס, אך לו לא הייתה גישה לדרג המדיני הבכיר. עד אז, אמרו חברי הצוות ל"טיימס", כי הם העריכו שחמאס לוקח כ-10 עד 15 מיליון דולר מרווחי החברות ולאחר מכן נודע להם על סמך מקורות כי בארגון הטרור קיבלו כבר יותר מ-75 מיליון דולר מרווחי הנכסים בתיק ההשקעות. לפי הדיווח, במודיעין בישראל העריכו שהכסף בסופו של דבר הגיע לעזה - שם הוא שימש לשיקום התשתית הצבאית של חמאס.
לדברי חמישה גורמי ביטחון ישראלים שצוטטו בתחקיר, בישראל מעריכים שהכסף לא רק סייע לחמאס להתכונן למתקפת הפתע ב-7 באוקטובר - אלא גם נתן לראשי חמאס את הביטחון שיוכלו להשתקם ביום שאחרי.