יומיים עברו מאז שצוות המוסד חזר מקטאר בעקבות "מבוי סתום" במשא ומתן – ובאוויר נותרו שאלות רבות באשר לתמונת המצב הביטחונית בימים שלאחר שחרור החטופים הראשונים. ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו התייחס לנושא אמש (ראשון) במשדר חדשות 12, הסביר על "הקלף החזק" שקיבל חמאס כתוצאה מההפוגה הזמנית ותהה האם הממשלה תוכל לשלם את המחיר הגבוה שיידרש עבור שחרור החיילים המוחזקים בשבי.

הפגנה למען שחרור החטופים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
"התקשורת, משפחות החטופים והציבור דחפו את הממשלה" | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"בימים הראשונים, כשישבנו כאן באולפן, אמרתי ששחרור חטופים לא נמצא במקום אפילו ה-5 בסדר העדיפויות", הזכיר פרדו. "התקשורת, משפחות החטופים והציבור דחפו את הממשלה והביאו את הנושא לראש הרשימה". עוד הבהיר כי "היה ברור מהרגע הראשון שאת הקבוצה הראשונה של החטופים יהיה ניתן להביא במחיר שונה לחלוטין, מאשר את קבוצת הליבה. ועל כן, ככל שמתקרבים לסוגיית שחרור החיילות  - המחיר רק ילך ויעלה".

המחיר יהפוך כבד יותר ויותר

לדבריו, חמאס ראה את נשימתו של הציבור הישראלי נעתקת בערבי שחרור החטופים, ועל כן הבין את הכוח הגדול שטמון בכך. "מדינה שלמה ישבה, צפתה ועצרה את נשימתה. חמאס הבין שהקלפים שלו חזקים והחליט להערים קשיים", הסביר. "אם נאבד את החטופים, תיווצר מציאות של 130 רון ארדים נוספים. עם אחד לא ידענו להסתדר. כיצד ישראל חושבת שתוכל להסתדר בעתיד בידיעה שאזרחיה שהופקרו ימותו בשבי? וכל יום שחולף מקרב את זה".

רכב של הצלב האדום שמכיל את החטופים בדרכם ארצה
"הפעימה הגדולה לשחרור החטופים תהיה פעימה עם מחיר כבד מאוד"

"הפעימה הגדולה לשחרור החטופים תהיה פעימה עם מחיר כבד מאוד. כפול", הבהיר פרדו. "אני לא רואה את הממשלה הזו מסוגלת לשלם את המחיר הזה". לדבריו: "מה שעושה צה"ל היום זה דבר ענק, שיביא את החמאס בנקודה מסוימת להגיד: 'בואו נסיים את האירוע' – להחזיר את החטופים בעבור המחיר שיידרש ובנוסף לזה חזרה ל-6 באוקטובר. ואנחנו נסגור איתם את החשבון".

פרדו מסביר כי בנקודה זו ישראל צריך להבין שוב מה נמצא בראש סדר העדיפויות שלה – מיטוט חמאס או השבת החטופים: "זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו. רק אחרי שניתן תשובה, נדע לנהל את המלחמה בצורה חכמה ויעילה יותר".

מחבלי חמאס בעזה (צילום: AP)
"השבת החטופים או מיטוט חמאס: זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו" | צילום: AP
העיר רפיח, עזה
"שבת החטופים או מיטוט חמאס: זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו"

התמרון הקרקעי: האם ישראל צפויה מדי?

"נכנסו למלחמה במצב של מצוקה", הוא משיב לטענות כי מהלכיה של ישראל ברורים מדי. "היה מעט מאוד זמן לתכנן ולהתאמן". עוד הוא טוען כי בשלב הראשון ישראל פעלה כצבא שהושפל ופתחה בהפצצה אווירית כבדה: "לא הפתענו אותם. הם ישבו בבונקר והבינו מהרגע הראשון שניכנס. לא ידעו באיזו עוצמה, אבל ידעו שהמחיר יהיה ענק. הם מוכנים וזה גורר לחימה קשה ועיקשת, שמתבצעת על ידי מפקדים מדהימים ולוחמים אמיצי לב".

מחבלי חמאס משתלטים על טנק ישראלי 7.10 (צילום: Yousef Masoud, AP)
"נכנסו למלחמה במצב מצוקה, היה מעט מאוד זמן לתכנן ולהתאמן" | צילום: Yousef Masoud, AP

בהמשך התייחס לחלקו של המוסד במלחמה ולטענות כי מאז 7 באוקטובר לא מתבצעים די סיכולים ממוקדים נגד בכירי חמאס שהתחבאו או נמלטו מהרצועה. "כל נושא הסיכול הוא עולם מורכב", הבהיר. "זה ייקח זמן. אין לי ספק שיגיע יומו של כל אחד מהמתכננים. בין אם צה"ל ובין אם המוסד באזורים שבהם הוא יודע לפעול".

מקטאר ועד החות'ים: האסטרטגיה של ישראל

ראש המוסד לשעבר הדגיש כי בימים אלה קטאר ומצרים חיוניות מאוד למדינת ישראל ולחידוש המשא ומתן אם תבחר בכך. "מי שבחר את קטאר כבעלת ברית הייתה ממשלת ישראל", הדגיש פרדו. "קטאר לצורך העניין לא העבירה דולר אחד או עשתה מהלך אחד שלא לפי בקשת רה"מ. ברגע שנחליט שלא כדאי לנו לעבוד מולם, נשנה את כיוון המחשבה".

החות'ים עם דגל פלסטין (צילום: MOHAMMED HUWAIS/AFP via Getty Images)
"החות'ים רחוקים, אין חיבור בין האסטרטגיה הישראלית למציאות בשטח" | צילום: MOHAMMED HUWAIS/AFP via Getty Images

בסיום הריאיון התייחס ראש המוסד לשעבר גם לפעילות ארה"ב נגד החות'ים בתימן וטען כי "מה שהם עשו ועושים כעת, זה אותו מהלך שעשתה מצרים ערב מלחמת ששת הימים". לצד זאת הוסיף כי "לצערנו הרב החות'ים מאוד רחוקים. אין חיבור בין האסטרטגיה הישראלית של היום שלמחרת למציאות בשטח. אם יהיה חיבור, גם הנושא החות'י יכול להיפתר".