נתניהו, זמיר ובכירים נוספים יעידו בדלתיים סגורות בפני ועדת הצוללות

ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות פרסמה היום (רביעי) את מועדי העדויות במסגרת בירור האחריות האישית האפשרית של חמשת הבכירים שקיבלו מכתבי אזהרה, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שלב חקירת העדים יחל ב-1 בנובמבר ויתקיים בדלתיים סגורות. נתניהו צפוי להעיד ב-7 בדצמבר, ובין המוזמנים להעיד גם הרמטכ"ל אייל זמיר, שאינו נמנה עם המוזהרים, והנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין.

זמיר כבר העיד בפני הוועדה במרץ 2024, מתוקף תפקידו כמזכירו הצבאי של נתניהו בשנים 2015-2012. כעת הוא צפוי לשוב ולהעיד במסגרת שלב האזהרות האישיות. בוועדה הסבירו כי "שלב חקירת העדים יתמקד בהיבטים האישיים ובמסכות הראיות הנוגעות לאזהרות". עוד הזכירו כי בפברואר 2026 הגישה הוועדה לממשלה דוח שעסק בהיבטים המערכתיים, הצביע על ליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות הביטחוניות וכלל המלצות לתיקונם.

מי צפוי להעיד בפני הוועדה?

בין העדים שצפויים להופיע בפני הוועדה:

• ראש הממשלה בנימין נתניהו
• הרמטכ"ל אייל זמיר
• הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין
• שר הביטחון לשעבר, רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון
• ראש המוסד לשעבר יוסי כהן
• מפקד חיל הים, אלוף אייל הראל
• מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') אליהו שרביט
• תא"ל (במיל') אבריאל בר יוסף
• תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל
• אלוף (במיל') יעקב עמידרור
• אלוף (במיל') עמוס גלעד

חמשת הבכירים שקיבלו מכתבי אזהרה

ב-24 ביוני 2024 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה אישיים לחמישה בכירים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ועובד המל"ל לשעבר אבנר שמחוני.

שלב חקירת העדים נועד לאפשר למוזהרים להתמודד עם הממצאים שעלולים לפגוע בהם, לחקור עדים ולהציג ראיות מטעמם, בטרם תגבש הוועדה את מסקנותיה הסופיות בעניינם. חברי הוועדה הדגישו בעבר כי "הודעות האזהרה מבוססות על תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה בשלב זה על יסוד החומר שבפניה". עוד הבהירו כי הממצאים והמסקנות עשויים להשתנות לאחר השלמת ההליך.

ועדת החקירה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, הוקמה בינואר 2022 בתקופת ממשלת בנט-לפיד, כדי לבחון את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בדרג המדיני והמקצועי בנוגע לרכש הצוללות וכלי השיט בשנים 2016-2009, לרבות ההחלטות המדיניות וההתנהלות מול גורמי חוץ. הממשלה קבעה כי הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים הפליליים בפרשה.

האזהרה לנתניהו: "סיכן את ביטחון המדינה"

במכתבי האזהרה הציגה הוועדה ממצאים לכאוריים חמורים בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בפרשת כלי השיט. בין היתר ציינה כי מהתמונה שהצטיירה בפניה באותו שלב עלה חשש לשיבוש עמוק בתהליכי העבודה ובמנגנוני קבלת ההחלטות בסוגיות רגישות, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של ישראל.

בהתייחס לנתניהו, כתבה הוועדה כי "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

לפי הוועדה, נתניהו עלול להיפגע אם תיקבע אחריותו לקבלת החלטות בעלות השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל ללא הליך סדור; להגעה לסיכומים עם גרמניה בסוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיאום ותוך עקיפת הממשלה; ולהפיכת המטה לביטחון לאומי לגוף ביצוע שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי אחריותו.

בתגובה למכתבי האזהרה נמסר ביוני 2024 מטעמו של ראש הממשלה: "נתניהו קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השייט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".

הטענות נגד יוסי כהן ובוגי יעלון

בהתייחס לראש המוסד לשעבר יוסי כהן, ששימש ראש המל"ל בשנים 2015-2013, ציינה הוועדה כי הוא עלול להיפגע אם תגיע למסקנה שהתנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות. הוועדה ייחסה להתנהלותו לכאורה פגיעה בתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות, שעלולה הייתה לסכן את ביטחון המדינה ולפגוע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים שלה.

ביחס לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, ציינה הוועדה כי הוא עלול להיפגע אם תיקבע אחריותו לפעולות שביצע לכאורה בניגוד להחלטת הממשלה, בתקופת כהונתו כשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2013-2009 וכשר הביטחון בשנים 2016-2013.