מהחשש של נתניהו לפגיעה אישית ועד הסיכולים שלא קודמו: הפרטים שנחשפו לפי התביעה שהגיש רונן בר

כתב התביעה שהגיש ראש השב"כ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו כולל שורה של פרטים על הדיונים הביטחוניים שהתקיימו בחודשים שקדמו לטבח 7 באוקטובר. לצד ההתרעות על התעצמות חמאס והסכנה למערכה רב-זירתית, בר מתאר כיצד הגיב נתניהו להמלצות שהציג בפניו – מהחשש מפגיעה אישית בו בעקבות סיכולים ממוקדים, דרך ההתייחסות לאבטחת בני משפחתו ועד להחלטות שלטענת בר לא תורגמו לכדי פעולה.

• לקריאת כתב התביעה המלא – לחצו כאן

בר דורש מנתניהו פיצוי של 3 מיליון שקלים, בעקבות פרסום שבו ייחס לו ראש הממשלה "מחדלים ופשעים" בהתנהלותו בליל 7 באוקטובר. לטענת בר, נתניהו הפיץ נגדו טענות שקריות, ובהן שידע על סכנה ממשית למתקפה אך נמנע מלעדכן את ראש הממשלה ולהתריע בפני כוחות הביטחון. בר טוען כי הפרסום נועד להסיט את הדיון מאחריותו של נתניהו לטבח ולהטיל עליו את האחריות לאירועים. לצד הפיצוי הכספי, הוא דורש מבית המשפט להורות לנתניהו לפרסם תיקון או הכחשה.

בכתב התביעה מדגיש בר כי הוא אינו מתנער מאחריותו למחדל המודיעיני של השב"כ, שבגינו התפטר מתפקידו. עם זאת, הוא טוען כי נתניהו התעלם לאורך חודשים מהתרעות שהעביר על הסכנה להסלמה ביטחונית. בר מציין כי המתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתברר את נסיבות המחדל, אך לנוכח המשך הפרסומים נגדו והיעדר ועדת חקירה, החליט לפנות לבית המשפט. במסגרת התביעה הוא מבקש לחשוף מסמכים רלוונטיים, שלטענתו יסייעו לברר את העובדות.

החשש של נתניהו מפגיעה אישית בעקבות סיכולים ממוקדים

בפגישה שנערכה ב-21 במאי 2023, לאחר סבב הלחימה מול הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה, הציג בר לנתניהו את לקחי הלחימה והמליץ להרחיב את השימוש בסיכולים ממוקדים בזירות שונות, במטרה לשקם את ההרתעה הישראלית. לפי כתב התביעה, בר הציג גם מידע מודיעיני שלפיו יחיא סינוואר עובר תהליך משיחי, והסביר כי מכת פתיחה מדויקת עשויה לקצר עימות ולהפחית את מספר הנפגעים.

בר המליץ באותה פגישה "להפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב", אלא שלפי התביעה, נתניהו העלה חשש מהשלכות המהלך על ביטחונו האישי. "הנתבע השיב, כי הוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית", נכתב במסמך.

בר הזהיר מפני "סופה מושלמת" – נתניהו השיב על אבטחת משפחתו

שלושה חודשים קודם לכן, ב-13 בפברואר 2023, כך לפי כתב התביעה, שלח בר לנתניהו מכתב אישי חריג. הוא התריע כי ארגוני הטרור מזהים שעת כושר, וכי השילוב בין השסע הפנימי בישראל, על רקע הרפורמה המשפטית, לבין חוסר היציבות בזירה הפלסטינית עלול לקרב את המדינה ל"סופה המושלמת".

במכתבו השווה בר את האופן שבו אויבי ישראל רואים את המתרחש במדינה לנאום "קורי העכביש" של נסראללה ולנאום אספסיאנוס בתקופת המרד הגדול. הוא חתם את המכתב בהצעה להרחיב את השיח בנושא בפגישה בארבע עיניים.

למוחרת השיב נתניהו כי תפקיד ראש השב"כ אינו מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא גם במיצוי האמצעים להבטחת ביטחונם של נבחרי הציבור וסמלי השלטון, "ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו". לפי כתב התביעה, הפגישה האישית שביקש בר לא התקיימה.

"התובע מעלה התרעות חריגות על שעת כושר לפגוע במדינת ישראל, וחשש מפני 'סופה מושלמת', והנתבע משיב כי תפקידו של השב"כ הוא לשמור על ראש הממשלה, ועל בני משפחתו", נכתב בתביעה.

בר התריע על זינוק בפיגועים – נתניהו עסק במשבר חוקתי

בפגישת עבודה שנערכה ב-22 במרץ 2023, הציג בר לנתניהו גידול של פי שלושה בהתרעות לפיגועים לעומת השנה הקודמת, והתריע על הקושי של השב"כ להתמודד איתן. לפי כתב התביעה, בר עדכן גם כי חמאס הפך למעשה לזרוע צבאית של איראן.

אלא שלפי התביעה, חלק ניכר מהתייחסותו של נתניהו באותה פגישה עסק בשאלה למי יצייתו גופי הביטחון במקרה של משבר חוקתי, באבטחת המעונות ובטענות לאכיפה בררנית כלפי מפגינים.

האזהרה בקבינט – והדיון שעבר למחאות נגד אישי ציבור

ב-12 בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני הטבח, הזהיר בר את חברי הקבינט, בנוכחות נתניהו, מפני מצב ביטחוני חריג שחייב שינוי. לפי כתב התביעה, בר הסביר כי השב"כ מסכל בממוצע כשלושה פיגועים משמעותיים מדי יום, אך ישראל אינה יכולה להסתמך על סיכול פיגועים בלבד.

"מעצמה עושה ואינה מדברת", אמר בר בדיון, לפי התביעה. אלא שנתניהו הורה לשאוף לתקופת חגים שקטה ככל האפשר, והדיון עבר במהרה לעסוק במחאות נגד אישי ציבור. יש לציין כי הניסוח בכתב התביעה אינו מייחס לנתניהו במפורש את ההחלטה להעביר את הדיון לנושא המחאות, אלא מתאר את המעבר לאחר הנחייתו לשמור על השקט בתקופת החגים.

ההמלצה לתקיפה מקדימה – וההחלטה להמתין עד לאחר החגים

ב-21 בספטמבר 2023, כשבועיים לפני מתקפת הפתע חמאס, הועבר לנתניהו נייר של מחקר שערך השב"כ ובו המלצה על מהלך שכונה "כיבוי בפיצוץ" – תקיפה מקדימה. אלא שלפי כתב התביעה, ההמלצה הייתה לבצע את התקיפה רק לאחר החגים, בשל הנחיית נתניהו לשמור על תקופת חגים שקטה.

שישה ימים לאחר מכן, ב-27 בספטמבר, התקיים דיון ביטחוני שבו הבהיר נתניהו כי אינו מעוניין בהסלמה עם רצועת עזה והנחה על שימוש "מושכל" בהפעלת כוח.

שבוע לפני הטבח: נתניהו אישר לקדם סיכולים – אך לא זימן דיון

ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים לפני מתקפת חמאס, הצביע בר בהערכת מצב על שיא בהכוונת פעולות טרור ועל האפשרות שישראל תיגרר לסבב לחימה בניגוד לרצונה, עוד לפני תום תקופת החגים. בעקבות זאת המליץ לטענתו על ביצוע ההכנות הנדרשות לסיכול בכירים.

לפי כתב התביעה, נתניהו אישר לפרוטוקול לקדם את הסיכולים שהומלצו, אך לא פעל לקידומם ואף לא זימן דיון בנושא. "אומנם, הנתבע אישר לפרוטוקול לקדם את הסיכולים שהומלצו, אך לא פעל לקדמם, ואף לא זימן דיון בנושא", נכתב במסמך שהגיש בר.

עוד נטען כי באותה הערכת מצב הדגיש נתניהו שהשאיפה להסכם מדיני, ככל הנראה עם סעודיה, שעמד אז על הפרק היא מטרה עליונה, והורה לפעול לשימור השקט הביטחוני בכל הגזרות.

האזהרה באוגוסט: "מתקפת טרור משולבת" מלבנון, עזה ואיראן

כבר ב-20 באוגוסט 2023, לפי כתב התביעה, הזהיר בר בהערכת מצב רב-זירתית שנשלחה לדרג המדיני כי ישראל נכנסת לתקופה מסוכנת לקראת חגי תשרי. האזהרה התבססה על השילוב בין השפעות השסע החברתי לבין הפגיעה בהרתעה הישראלית.

בר טען אז כי ישראל נתונה תחת "מתקפת טרור משולבת של לבנון, עזה ואיראן", והמליץ על מהלכים התקפיים. למוחרת, בפגישת עבודה עם נתניהו, התריע על החמרה דרמטית בהכוונת פיגועים מרצועת עזה והבהיר כי ללא פעילות התקפית לא יהיה אפשר לשנות את המציאות. לפי התביעה, נתניהו השיב כי נדרש טיפול במפקדת הטרור בעזה, אך לא פעל לקידום העניין.

ההמלצה מאפריל: לפגוע במאכווני הטרור שהרגישו חסינים בעזה

ב-19 באפריל 2023, בהערכת מצב שהועברה לדרג המדיני, התריע בר כי אויבי ישראל מזהים התקדמות לקראת התלכדות הזירות. הוא הסביר כי לאחר חודש רמדאן גובר הצורך במהלך שישנה את המגמה ויחזק את ההרתעה.

לפי כתב התביעה, בר הזהיר כי מאכווני הטרור ברצועת עזה חיים בתחושת חסינות, ולכן יש לקדם מערכה שתפגע בהם. הוא הדגיש גם את הצורך להכין את הקרקע באמצעות מהלכים אזרחיים וכלכליים.

עוד לפני כניסת נתניהו לתפקיד: האזהרה של בר על סינוואר

רצף ההתרעות המתואר בכתב התביעה מתחיל עוד לפני הקמת הממשלה. ב-7 בנובמבר 2022, בפגישה ראשונה שיזם בר עם נתניהו לקראת כניסתו לתפקיד ראש הממשלה, הוא עדכן אותו כי השב"כ הכין מבצע לסיכול יחיא סינוואר לאחר חודש רמדאן באותה שנה, וכי המלצתו לבצע את המבצע לא קודמה.

בר הסביר לנתניהו כי סינוואר זיהה בהכוונת טרור מרצועת עזה כלי המאפשר לו לקדם פיגועים מבלי לשלם על כך מחיר, והדגיש את הצורך בחיזוק ההרתעה מול חמאס.

לפי כתב התביעה, גם בפגישת עבודה שנערכה ב-8 בינואר 2023 המליץ בר להגיב נגד חמאס בעקבות פעילות טרור שהוכוונה מעזה ליהודה ושומרון. בר טוען כי המלצה זו לא קודמה וכי נתניהו לא נקט כל פעולה בעניין.