חיסול האיום אחת ולתמיד או עוד כיסוח דשא? כיצד ייראה הסבב הבא מול איראן
הסימנים לאפשרות של חידוש המלחמה הולכים ומתרבים. המומחים מסבירים שנראה שעימות נוסף הוא בלתי נמנע ("עניין של ימים או שבועות"), הם מזהירים שמשטר האייתוללות דוהר לגרעין יותר מאי-פעם ("הסיכוי שנקום ואיראן תבצע ניסוי גרעיני במדבר - קיים") ומתריעים מהיכולות שעוד קיימות ("חצי מארסנל הטילים עדיין קיים") • לוחות הזמנים, האיומים הצפויים - ומה ישראל וארה"ב מנסות להשיג

רגע אחרי הבחירות בישראל, ולפני בחירות האמצע בארצות הברית, הולכים ומתרבים הסימנים לאפשרות של חידוש המלחמה באיראן. אתמול (שבת) שוחחו הנשיא דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע המתיחות ההולכת וגוברת. ככל שמתקרבים למלחמה כזאת צצות השאלות – מה שונה הפעם מהמבצעים הקודמים, לאילו עוד הישגים ניתן להגיע - והאם תוכנית הגרעין היא משהו שבכלל ניתן להשמדה.
הערכה: טראמפ יתקוף לפני כניסת הקונגרס האמריקני בינואר
"לדעתי זה עניין של ימים, או לכל היותר שבועות בודדים, עד שהנשיא טראמפ יגיע למסקנה שאין טעם להמשיך ולצפות לתגובה האיראנית", אומר ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הוא משער כי ההסלמה הצפויה תהיה לפני ינואר: "טראמפ ישאף לעשות את המהלך הזה לפני כניסתו של הקונגרס האמריקני החדש לאחר בחירות האמצע".
אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון, טוען כי למרות ששני הצדדים אינם רוצים להיכנס למלחמה - היא כנראה בלתי נמנעת: "הפער כזה גדול שאם מישהו רוצה להזיז את האיראנים אז כנראה שיצטרכו להיכנס לעוד סבב של תקיפה".
עניין של ימים או שבועות עד שטראמפ יגיע למסקנה שאין טעם לצפות לתגובה איראנית
ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי

רפי מירון, לשעבר סגן ראש המל"ל לענייני גרעין, מסביר כי האיראנים נמצאים כעת במצב בעייתי מאוד מבחינתם: "הנכס העיקרי שהם ייחסו לו איזשהו שווה ערך לנשק גרעיני היה השליטה בהורמוז. ככל שהשליטה הזאת הולכת ונשמטת מידיהם, הדרך היחידה שהם יראו לעצמם זה לרוץ לגרעין".

חיסול האיום הגרעיני או עוד סבב של "כיסוח דשא"?
האפשרות לתקיפה באיראן עמדה על הפרק עוד לפני הבחירות בישראל, מה שהעלה סימני שאלה סביב העיתוי והמניעים. כעת השאלה היא מה השתנה מאז, האם התפתח איום ממשי שמחייב פעולה, האם קיים חשש שאיראן מתקרבת לפריצה לגרעין או שמדובר בעוד סבב של עימות מוגבל במתכונת של כיסוח דשא.
צימט מסביר כי במהלך מבצע שאגת הארי המיקוד לא היה הגרעין: "לא נעשה כמעט שום דבר בסוגיה הגרעינית. ויש אינדיקציות, כולל מהחודשים האחרונים, שהאיראנים מנסים להתקדם בעיקר בכל מה שקשור לאותו אתר עמוק מתחת לקרקע, הר המכוש, אבל אנחנו לא מכירים משהו כרגע בטווח המיידי".
הסיכוי שאיראן תקום יום אחד ותבצע ניסוי גרעיני במדבר - בהחלט קיים
רפי מירון, לשעבר סגן ראש המל"ל לענייני גרעין

השיח הפומבי ביחס לגרעין השתנה בטהראן, לדעת וילן זה צריך להדליק נורה אדומה: "רק בדרשת יום השישי האחרונה בטהראן הם כבר מדברים על לשנות את האסטרטגיה המדינתית ולפתח נשק גרעיני למטרות הרתעה, זה שיח שלא היה לפני המלחמה האחרונה. ברגע שהדברים האלה נמצאים באופן פומבי, אז כנראה שבחדרים החשאיים הדברים מתקדמים גם הם".
מירון מזכיר כי בעבר האיראנים כבר הפתיעו, כשהפעילו בין השנים 1999 ל-2003 תוכנית נשק שלמה (תוכנית "אמאד"), עליה העולם גילה רק שנה לאחר שהם כבר החליטו לעצור אותה. וילן מזהיר כי הנחת העבודה צריכה להיות שהאיראנים יוכלו לפרוץ לגרעין במפתיע: "הסיכוי שאיראן תקום יום אחד ותבצע ניסוי גרעיני במדבר - בהחלט קיים".

1,500 הטילים שבידי איראן - וחידת 400 קילו האורניום המועשר
מלבד האתגר שמציב הר המכוש, עומדת סוגיית האורניום המועשר שהייתה אחת הסיבות ליציאה למבצע "שאגת הארי" – ושעדיין נמצאת בידיים של טהראן. יותר מ-400 קילו של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוז שעדיין נותר בהריסות שהופצצו במהלך מבצע "עם כלביא".
תקיפה והשמדה של אתר שכזה עומדת במוקד הסוגיה ומהווה אתגר הנדסי וצבאי עצום. מבצע מסוג זה ידרוש יותר מ-1,000 חיילי קומנדו שיצטרכו לפעול בכל אתר בנפרד. מאחר שהחומר קבור עמוק, האמריקנים יידרשו להביא ציוד הנדסי כבד כדי לחפור ולפלס דרך בתוך טונות של הריסות, תוך זהירות ממוקשים וממטעני חבלה שטמונים במקום.

ההשפעה הישירה כלפי הישראלים במקרה של עימות נוסף עם איראן, תהיה שוב שיגורים של טילים בליסטיים על ערי ישראל. צימט מעריך כי הנחת העבודה שבידי איראן נמצאים כיום באזור 1,500 טילים כאלו: "האיראנים אחסנו בערך מחצית מארסנל הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שלהם בתוך המנהרות התת-קרקעיות".
אווירת מלחמה באיראן: "אולי נחטוף - אבל את המשטר הם לא יצליחו להפיל"
באיראן בינתיים נכנסים לכוננות מלחמה, אבל בטוחים שהמשטר ישרוד את המהלומות. וילן מתאר את הלך הרוח ברחובות טהראן: "הם אומרים, אנחנו הולכים לחטוף, כולל ההנהגה שלנו שאולי תוחלף ותחוסל. יפגעו לנו בכל מיני דברים, אבל את המשטר הם לא יצליחו להפיל. אנחנו נחזיר חזרה באופן חזק אבל המצב הכללי לא ישתנה גם אם אנחנו נלך לעוד סבב".
אולי קידמנו את הפלת המשטר, אבל נתנו להם מוטיבציה גדולה לפתח נשק
אבנר וילן, בכיר לשעבר במערכת הביטחון

לדבריו, הסיפור הוא בסופו של דבר השאלה מה יקרה קודם - המשטר ייפול או שהוא יצליח להשיג נשק גרעיני: "אולי קידמנו את הפלת המשטר, אבל נתנו להם מוטיבציה מאוד-מאוד גדולה לפתח נשק. ואנחנו רואים שהם גם עושים את זה".
בין שיקום היכולות הצבאיות של איראן, שאלת הגרעין והאפשרות להסלמה אזורית, ישראל ניצבת שוב בפני הכרעה מורכבת. הדרך בה תבחר יחד עם האמריקנים עשויה להכריע כיצד ייראה המזרח התיכון ביום שאחרי.

