הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי: "7.10 היה כישלון שניתן למנוע"
הלוי השתתף בוועידה למלחמה באנטישמיות בניו יורק - והתייחס באופן נדיר למתקפת הפתע של חמאס ולמלחמה • "אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה", אמר. "אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה" • הוא הודה: "התפיסה בצה"ל ובשב"כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה"
הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי השתתף הערב (ראשון) בוועידת "שורת הדין" למלחמה באנטישמיות בניו יורק. "כחלק מתהליך הריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות", הוא אמר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבת השחורה. "בניגוד למה שחושבים, בלי לחץ צבאי בעזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים".
הלוי הבהיר כי לא הייתה בגידה ב-7 באוקטובר: "הדרג המדיני וההנהגה הפוליטית צריכים לומר את זה בקול רם וברור. אני יודע להסביר איך קרה 7 באוקטובר עד הפרטים הקטנים. אני גם מכיר את האנשים ואינני מאמין שמישהו מעמיתיי אחרי עשרות שנות שירות שבהן סיכן את חייו, יחליט יום אחד לעזור לחמאס. גם ברמה המעשית, כדי לעזור לחמאס לא מספיק אדם אחד שמשתף פעולה אלא רשת רחבה מאוד. אחרי שלוש שנים לא נמצא אפילו אדם אחד כזה".

"כחלק מתהליך הלמידה והריפוי, ישראל חייבת להשלים את הבירור ולשאול שאלות קשות, כפי שעשינו בצה"ל", אמר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "זה חשוב מאוד. 7 באוקטובר היה כישלון שניתן היה למנוע. צריך להביט לכישלון בעיניים כדי להיות מסוגלים לתקן. אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה. אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה. זה הכישלון".
"7 באוקטובר היה כישלון שניתן היה למנוע. אני מסתכל בתמונתה של שירי ביבס ורואה את הפחד בעיניים שלה. אנחנו לא היינו שם בזמן כדי לעזור ולהציל אותה".
לדברי הלוי, לקח לצבא זמן רב לשכנע את הדרג המדיני לתמרן בעזה. "היינו צריכים לשבור את דפוס סבבי המבצעים הקטנים, שהתבססו רק על תקיפות מהאוויר", תיאר. "אני יודע שיש מי שחושבים אחרת, אבל בלי לחץ צבאי חזק בתוך עזה, לא היינו יכולים להשיב את החטופים. אני יכול להוכיח זאת. לצערנו עשינו טעויות. פצצות שלנו הרגו חטופים. כמובן, זה לא היה מכוון. לא ידענו שהם נמצאים שם. עברנו תהליך למידה מואץ כדי לשפר את היכולת לדעת במדויק היכן נמצאים חטופים, במטרה למנוע טעויות כאלה".

במבט לאחור אומר הלוי: "היינו צריכים לצאת למלחמה בעזה אבל סדר העדיפויות היה קודם איראן, אחר כך חיזבאללה ואחר כך חמאס, משום שלא ידענו שחמאס מתכוון לבצע מהלך כזה. התפיסה בצה"ל ובשב"כ וגם בדרג המדיני הייתה שחמאס אינו רוצה מלחמה כי הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל לדאוג לשני מיליון פלסטינים בעזה, כדי להשתלט בהמשך גם על יהודה ושומרון. זה היה החשש שלנו. חמאס השקיע מאמצים רבים כדי לגרום לנו להגיע להערכה הזאת".
על מתקפת הפתע והחשש מפני איחוד הזירות: "יחיא סינוואר עשה הכל כדי להפתיע אותנו ולפעול בו-זמנית. כל נקודה בסמוך גבול בעזה הותקפה מיד אחרי 6:29 בבוקר. סינוואר היה גם בטוח שלא נתמרן ברצועה כי הוא היה משוכנע שישראל רואה בעזה זירת לחימה מורכבת. לצערנו עזרנו לו לחשוב כך. אבל בשעות הבוקר המאוחרות של 7 באוקטובר העברנו לחיזבאללה מסר: הופתענו בעזה, אבל אנחנו עוקבים אחריכם מקרוב. אם תעשו אפילו תנועה קטנה, פטיש כבד מאוד יונחת על לבנון".
