N12
פרסומת
משגרי טילים באיראן
צילום: getty images

"שמה את זה על טיל ומתפללת": ה"עין" שמאפשרת לתקוף באיראן

במעבדה מסווגת של אלביט ומשרד הביטחון מיוצרות מצלמות שמאפשרות לצה"ל לצלם מטרות ממרחק של 500 ק"מ, ברזולוציה של כ-30 ס"מ לפיקסל. המלחמה באיראן המחישה את הצורך בהרחבת יכולות המודיעין, ובאגף המודיעין מציינים כי למרות ה-AI "אין היום תהליך שפשוט עובד מעצמו". באישור הצנזורה: הצצה ראשונה למקום שבו בונים יכולות מזכוכית, ומתפללים שישרדו את עשר הדקות המסוכנות בדרך לחלל

איתם אלמדון
מגזין N12
פורסם:
הקישור הועתק

מבחוץ, קשה לנחש מה מסתתר מאחורי קירותיו של אחד המבנים במרכז הפיתוח של אלביט מערכות במרכז הארץ. אנחנו צועדים עם מנהלי המעבדה בשבילי המתחם הפסטורלי, בין בנייני משרדים ומתקני פיתוח - עד שמגיעים למבנה שהוקם במיוחד כדי לייצר את אחת היכולות האסטרטגיות החשובות ביותר של ישראל. כאן, הרחק מאתרי הייצור והשיגור של הטילים הבליסטיים האיראניים, מייצרים את המצלמות שמאפשרות למערכת הביטחון לדעת מה מתרחש מאות קילומטרים מכאן, גם מבלי לשלוח מטוס או להחדיר סוכן.

כבר בכניסה לקמפוס הודבקו מדבקות חוסמות על מצלמות הטלפונים הניידים והתבקשנו להצהיר על אמצעי הצילום וההקלטה שברשותנו. ההתרגשות בקרב אנשי המקום ניכרת, וברור שכל מילה נשקלת בקפידה לפני שהיא נאמרת - הן בשל הטכנולוגיות המסווגות והן בשל רגישות התקופה. אחרי הכול, זהו הביקור העיתונאי הראשון במעבדה הלאומית לפיתוח מצלמות חלל של אלביט ומשרד הביטחון. ובכל זאת, מרגע שעוברים את סידורי הביטחון, קשה לומר שמישהו מנסה לחסוך מאיתנו הסברים.

דלת כפולה מפרידה בין המסדרון התעשייתי לבין החדר הנקי, שבו אפילו חלקיק אבק זעיר עלול לפגוע במערכת שבנייתה נמשכת שנים. אנחנו נכנסים לחדר ההתארגנות הסטרילי. תחילה ערדליים, אחר כך כיסוי לשיער ולזקן, בגד מגן, כיסוי נוסף לנעליים וכפפות. רק כשכולנו עטופים כהלכה אפשר להיכנס למעבדה. ההנחיה פשוטה: לא נוגעים בכלום, אלא אם קיבלנו אישור מפורש. ניסינו, אבל לא קיבלנו.

מערכת אופטית בתהליך עבודה, מאחורי יריעות מגן במעבדת אלביט
מערכת אופטית בתהליך עבודה, מאחורי יריעות מגן במעבדת אלביט | צילום: N12

בפנים מתגלה עולם אחר. מצלמות חלל גדולות ממדים וקלות להפליא ניצבות בשלבי הרכבה שונים. מראות גדולות, מערכות אופטיות, מתקני מדידה ותאי בדיקה ממלאים את החלל. חלק מהרכיבים מוגנים באוהלים סטריליים נוספים, משום שגם רמת הניקיון הגבוהה של החדר לא עומדת ברף שלהם. כל פעולה מתבצעת באיטיות, כמעט בטקסיות. כאן אין מקום לתנועות מיותרות.

פרסומת

מ', מנהל יחידה עסקית חלל בחטיבת המודיעין והלוחמה האלקטרונית של אלביט, מוביל אותנו בסיור. לצידו א', בכירה ביחידת החלל של אלביט, שאחראית בין היתר לניהול המתקן ולהתהליכים המורכבים המתבצעים בו.

מתחת לרצפת המעבדה שעליה אנחנו עומדים משתרע חלל תת-קרקעי גדול, ובו גושי בטון עצומים המותקנים על מערכות הידראוליות שנועדו לבודד רעידות. עליהם נשענים מתקני המדידה והכיול שבקומה שמעל. למעשה, הבניין כולו תוכנן סביב התשתיות האלה, ולא להפך. הסיבה לכך היא שגם רעידה שכמעט אינה מורגשת בחיי היום-יום, אפילו כזו שנגרמת מאדם שצועד בקרבת מקום, עלולה לשבש את המדידות האופטיות העדינות. במקום שבו מייצרים מצלמה שתצטרך לזהות פרטים קטנים על פני כדור הארץ ממרחק מאות קילומטרים, גם כדור הארץ עצמו הוא לפעמים הפרעה.

מעבדת מצלמות החלל של אלביט
מעבדת מצלמות החלל של אלביט | צילום: N12
פרסומת

"כל חצי שעה רוצים לראות אם המשגר זז"

היכולת שנולדת במעבדה הזאת מקבלת משמעות אחרת לגמרי כשמזכירים את איראן. כטב"מים לבדם אינם יכולים לספק כיסוי מודיעיני רציף 24/7 מעל איראן וזירות רחוקות ללא שילוב של לוויינים.

המרחק בין ישראל לטהראן ושטחה העצום של הרפובליקה האיסלאמית פשוט לא מאפשרים זאת, בטח לא במלחמה רב-זירתית שמתחה את כל אמצעי האיסוף והחוזי של צה"ל לקצה. לוויין ריגול, לעומת זאת, לא צריך לחדור למרחב האווירי של איראן או לחמוק מטילי נ"מ. הוא מקיף את כדור הארץ, חולף מעל אזורי עניין ומצלם אותם במרווחי זמן קבועים ותכופים. "להגיע ולשלוט ולאחוז מודיעינית בשבע זירות עם מטוסים זו משימה בלתי אפשרית", מסביר מ'. "אתה לא יכול להיות באופן קבוע מעל כל האתרים שאתה צריך".

במעבדה פותחו מצלמות שהותקנו בלווייני התצפית הישראליים מסדרת אופק, המיוצרים בידי התעשייה האווירית, וכן בלוויינים OPTSAT-3000, ‏NAOS וונוס. את המידע שמפיקות המצלמות הישראליות מקבלת, בין היתר, יחידה 9900 של אגף המודיעין, המפעילה מערך איסוף באמצעות לווייני הריגול אופק. "יש הרבה לוויינים של ישראל בחלל, ויש ממש מערך שלם של איסוף", מסביר מ'. "הזרועות באות ואומרות: אנחנו צריכים שתצלם את המקום הזה והזה, שנמצא בסוריה או באיראן, בשעה מסוימת".

פרסומת

התמונות שיורדות מהחלל בגלים אלקטרו-מגנטיים נוחתות בתוך דקות בחמ"ל התת-קרקעי של יחידה 9900. לאחר פריקת הקבצים מתחיל העיבוד הראשוני, שבמסגרתו הופכים אנשי היחידה את התצלומים למודיעין מבצעי המשמש לבניית תמונת המודיעין על האויב, למעקב אחר מטרות, לזיהוי פעילות חשודה ולהתרעה.

תא הלחץ במעבדת מצלמות החלל
תא הלחץ במעבדת מצלמות החלל | צילום: N12

"היתרון הוא שאתה פחות מוגבל במרחב", מסביר גורם באגף המודיעין למגזין N12. "זה נותן לך יכולת להגיע לאזורים ומרחבים שכלי טיס לא יכולים להגיע אליהם, לא בכזו קלות בכל אופן". לדבריו, המודיעין מהחלל הפך לחלק בלתי נפרד מהפעילות המבצעית של צה"ל, ובמקרים רבים משמש מכפיל כוח של ממש.

פרסומת

אבל יש מגבלה שגם המצלמה המשוכללת ביותר לא יכולה לבטל: לוויין בודד אינו מרחף מעל טהראן ומצלם אותה ללא הפסקה. הוא נמצא בתנועה מתמדת, ומסלולו אינו מחזיר אותו לאותה נקודה בכל הקפה. כדי לעקוב אחרי מטרה שמשנה את מיקומה, לא מספיק לקבל תמונה חדה במיוחד. צריך גם לחזור ולצלם אותה לעיתים קרובות.

הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל | צילום: אלביט מערכות

כאן נכנס לתמונה הדור הבא של מצלמות החלל. "אנחנו רוצים כל הזמן חזרתיות", מסביר מ'. "כל חצי שעה רוצים לראות את אותה נקודה, לראות את המשגר אם הוא זז". הפתרון שמפתחים במערכת הביטחון הוא שילוב של מצלמות קטנות וזולות יותר, שאפשר לייצר בכמויות גדולות ולהתקין על מערך של לוויינים קטנים ומיקרו-לוויינים.

פרסומת

מצלמת פלוטו, שעליה עובדים באלביט, מיועדת בדיוק לצורך הזה. היא אומנם קומפקטית בהשוואה למצלמות הגדולות של החברה, אבל מאפשרת לחשוב על מערך לוויינים צפוף יותר, שיחזור לאותם אזורים בתדירות גבוהה.

עובדי אלביט בחליפות מגן במעבדת מצלמות החלל בנס ציונה
עובדי אלביט בחליפות מגן במעבדת מצלמות החלל בנס ציונה | צילום: N12

500 ק"מ מעל איראן: המצוד אחר המשגרים הניידים

המשמעות המבצעית ברורה במיוחד מול איראן, שבה אחד האתגרים הגדולים הוא איתור משגרי הטילים הניידים. כדי להסוות אותם, האיראנים התקינו טילים בליסטיים מדגמי "שיהאב" ו"עימאד" על גבי משאיות שנראות מבחוץ כמו משאיות מכולה רגילות. כשהן מגיעות לאתר שיגור שהוכן מראש, המכולה נפתחת, המשגר מזדקף מתוכה והטיל משוגר - כמעט כמו בסרטי הרובוטריקים. האיראנים אף פרסמו בעבר תיעוד של התהליך.

בשעות היום המשאיות האלה נעות בכבישים לצד כלי רכב אזרחיים, מה שמקשה מאוד על איתורן ותקיפתן. כדי להבחין ביניהן לבין משאיות רגילות, נעזרים בין היתר בניתוח המבנה שלהן באמצעות בינה מלאכותית, במעקב אחר דפוסי הנסיעה ובזיהוי האתרים שמהם הן יוצאות. כאן נכנסים לתמונה לווייני התצפית, שמאפשרים לצלם שוב ושוב את אותם אזורים, לזהות שינויים ולעקוב אחר תנועת כלי רכב חשודים. ככל שתדירות הצילום גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי לאתר משגר שעזב את מקום המסתור, לפני שיספיק להגיע לאתר השיגור וייעלם שוב.

פרסומת
תא הלחץ במעבדת מצלמות החלל
תא הלחץ במעבדת מצלמות החלל | צילום: N12

בצה"ל אומרים כי בשלוש שנות המלחמה האחרונות גדלו היקפי המידע החזותי מהחלל שמגיעים לידי אגף המודיעין, לצד שיפור מתמשך באיכות התוצרים. המשמעות היא עומס הולך וגובר על מערכי הפענוח, שנדרשים לנתח ולנטר כמויות עצומות של מידע.

כדי לעמוד בקצב משלבים באגף המודיעין מערכות בינה מלאכותית ואלגוריתמים למיצוי מידע, אך מדגישים כי אלה אינם מחליפים את המפענח האנושי. "אין היום תהליך של בינה מלאכותית או מידע שפשוט עובד מעצמו", מסביר גורם באמ"ן. לדבריו, התהליכים מתבצעים בבקרה ובליווי צמוד של מפענחים שעוברים הכשרה והסמכות קפדניות לפני השתלבותם בפעילות המבצעית.

פרסומת

לצד המצלמות הקטנות, מפתחים באלביט גם דור מתקדם יותר של מצלמות גדולות, בעלות רזולוציה אולטרה-גבוהה, שעליהן לא ניתן להרחיב. מ' מקמץ במילים: "הדור הבא הוא משמעותית יותר טוב, יותר גדול, עם יותר יכולות".

הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל | צילום: אלביט מערכות

50 אלף תמונות וחיסול אחד בטהראן

מערך המודיעין החזותי של יחידה 9900 מילא תפקיד מכריע באיסוף המודיעין לקראת מהלומת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי", שכללה סיכולים ממוקדים של בכירי המשטר, ובראשם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי. לאורך 40 ימי המבצע צילמו לווייני הריגול הישראליים יותר מ-50 אלף תמונות מעל איראן, יותר מאלף ביום בממוצע. במהלך המבצע אף הועבר לראשונה מידע מלוויין ישירות לתא הטייס של מטוס קרב כדי לסייע בהכוונתו בזמן אמת במשימה מיוחדת. במקביל, לווייני מכ"ם מסוג SAR סיפקו יכולת איסוף גם בלילות ובתנאי עננות.

המידע שנאסף משמש לאיתור סוללות טילי קרקע-קרקע וקרקע-אוויר, לתכנון נתיבי טיסה בטוחים ולבניית בנק המטרות. באגף המודיעין מסבירים כי אחד היתרונות המרכזיים של יחידה 9900 הוא השילוב בין פענוח התצלומים למיפוי מדויק של השטח. "בסוף כל מטרה צריכה שיוך גיאוגרפי וחיבור למקום", מסביר גורם באגף המודיעין.

פרסומת
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל | צילום: אלביט מערכות

אבל עבודת המפענחים אינה מסתיימת ברגע שמטוסי חיל האוויר מטילים את החימוש. באמצעות השוואת צילומים לפני התקיפה ואחריה הם מבצעים הערכת נזקי תקיפה (BDA), כדי לקבוע אילו מטרות הושמדו והיכן נדרשת תקיפה חוזרת - מידע שעשוי להשפיע כבר על המטס הבא. "זה איזשהו מעגל שלם", מסביר הגורם הצבאי. "אתה מתחיל תהליך ואתה גם סוגר עליו מעגל ומוודא הצלחה או אם צריך לחזור לתקיפת השלמה". לדבריו, מדובר בליווי מתמשך של המטרה, מתחילת העבודה המודיעינית ועד לסגירת המעגל המבצעי.

גם בימים מתוחים אלה, כשסיבוב נוסף מול טהראן נראה כעניין של זמן, ממשיכים הלוויינים לעקוב אחר שיקום מתקנים צבאיים שנפגעו בתקיפות ובנייתם מחדש, העברת אמצעי לחימה ותנועת משגרים והפעילות באתרי הגרעין. תוצריהם משמשים להגדלת בנק המטרות ולניתוח שיטתי, בזמן אמת, של השינויים המתרחשים בשטח. כך למשל, צילומי לוויין חשפו את תנופת הבנייה ב"הר המכוש", כקילומטר וחצי מדרום למתחם הגרעין בנתנז. ביולי דווח בוול סטריט ג'ורנל כי המודיעין הישראלי מעריך שאיראן העבירה אלפי צנטריפוגות להעשרת אורניום למנהרות עמוק בתוך ההר.

פרסומת
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל
הדמיה של לוויין תצפית המצויד במצלמה אופטית לצילום כדור הארץ מהחלל | צילום: אלביט מערכות

כשאני שואל את מ' אם התוצרים שהפיקו המצלמות במלחמה הפתיעו גם את מפתחיהן, הוא משיב בשלילה. "אנחנו לא הופתענו. הכרנו את היכולת הזאת וידענו לאיזו רמה היא יכולה להגיע". לדבריו, השינוי המשמעותי התרחש דווקא אצל הקברניטים: "שמחנו שההבנה נפלה אצל מקבלי ההחלטות והצבא, שהבינו עד כמה הדבר הזה הוא אסטרטגי ושצריך להרחיב אותו בצורה משמעותית. ממש רואים את ה'שיפט' שהמלחמה גרמה לו".

ארבעה חודשים בשביל מראה אחת

המצלמות הגדולות כוללות מראה ראשית בקוטר של כ-70 סנטימטרים. המצלמה עצמה שוקלת כ-130 קילוגרמים, כמעט כלום במונחים של לוויין שמשקלו עשוי להגיע לחצי טונה.

אנחנו נעצרים מול אחת המראות: משטח אופטי גדול, קל משקל, שאמור לשרוד מסע אלים לחלל ואז לבצע את העבודה שלשמה נשלח אל מעבר לאטמוספרה. המראה מתחילה כגוש זכוכית במשקל כ-200 קילוגרמים, אך בתהליך עיבוד מיוחד מסירים ממנה כ-90% מחומר הגלם ויוצרים בצדה האחורי מבנה דמוי חלת דבש, שמפחית משמעותית את משקלה מבלי לפגוע בקשיחותה וביציבותה. לאחר מכן מתחיל שלב הליטוש, שנמשך כארבעה חודשים במכונה הפועלת מסביב לשעון. אפילו עיוות זעיר בפני המראה עלול לפגוע באיכות הצילום ממרחק מאות קילומטרים.

פרסומת
אתר "הר המכוש" באיראן סמוך למתקן הגרעין בנתנז
אתר "הר המכוש" באיראן סמוך למתקן הגרעין בנתנז | צילום: AP, Reuters

אבל בניית המצלמה היא רק חצי מהעבודה. לפני השיגור היא עוברת סדרת ניסויים שאפשר להגדיר כמעט כ"עינויים". אנחנו חולפים על פני מתקני הרעדה המדמים את טלטלות השיגור ונעצרים מול תא ואקום עצום, גדול מספיק כדי שאנשים ייכנסו לתוכו. האוויר נשאב ממנו, והמצלמות נחשפות למחזורי חום וקור קיצוניים. "זה אומר בין מינוס 40 לפלוס 80-70 מעלות", מסביר מ'. "אנחנו צריכים שהמערכת תהיה מסוגלת לעמוד בהבדל הקיצוני הזה".

אבל הפלא הטכנולוגי הזה, ששמור למעצמות חלל בלבד, לא יכול היה להתקיים ללא כוח אדם מתאים. כשמסתכלים עליהם במעבדה, קשה שלא לחשוב על המחסור החמור של התעשייה הישראלית בטכנאים, הנדסאים, מהנדסים בכירים ועובדי רצפת ייצור - שבלעדיהם היא תחדל מלהתקיים. תדמיתו של החינוך הטכנולוגי נשחקת, ומקצועות הלימוד האלה כבר לא פופולריים כבעבר, בין היתר בגלל הזנחת החינוך הטכנולוגי-מקצועי.

פרסומת
תקיפה בטהראן
תקיפה בטהראן | צילום: Majid Saeedi, getty images

אני שואל את א' אם יש בישראל מספיק אנשים מיומנים שמסוגלים לבצע את העבודה הזאת. "לדעתי לא", היא משיבה. "לוקח שלוש או ארבע שנים להכשיר עובד לרמת המומחיות שאנחנו צריכים. גם למהנדס, גם לטכנאי וגם לאופטיקאי לוקח זמן להגיע לרמה מקצועית גבוהה מאוד".

"אנחנו עובדים סביב השעון, וזה לא מספיק"

באלביט אומרים כי הביקוש למצלמות חלל הולך וגובר, והחברה כבר נערכת להרחבה משמעותית של יכולות הייצור. מ' מספר שבמבנה סמוך מוקם מתחם נקי חדש, ששטחו גדול פי שלושה מזה שבו אנחנו מסיירים, ולצידו מתקני מדידה ותאי ואקום נוספים. "אנחנו עובדים סביב השעון, וזה לא מספיק", הוא אומר. "הצורך של הייצור שלנו הוא הרבה מעבר".

פרסומת
תקיפת מכלי נפט בטהראן, איראן
צילום: Sasan / Middle East Images / AFP via Getty Images, Getty Images

הצורך הגובר במודיעין לווייני מורגש גם בצד המבצעי. "גם המערכה באיראן וגם התמרון בעזה, עם כמה שאלו שתי מערכות מאוד מאוד שונות, הוכיחו כמה לחיבור לשטח, לגיאוגרפיה ולמידע החזותי יש משמעות וערך מאוד מאוד גדולים", אומר גורם באגף המודיעין. "אי אפשר לדמיין מערכה בלי זה".

הביקוש לטכנולוגיה הישראלית אינו מוגבל לצה"ל. אלביט מספקת מצלמות חלל גם ללקוחות זרים, ובהם לוקסמבורג, שרכשה לוויין המצויד במצלמת יופיטר הישראלית לצורכי נאט"ו. "את אותם התוצרים גם האמריקנים וגם האירופים יכולים להביא, אבל עם לוויין שהוא בערך פי שניים בגודל", מסביר מ'. גם בתקופה של מתיחות מדינית והגבלות על שיתופי פעולה ביטחוניים, לטכנולוגיה הישראלית הזו דווקא יש ביקוש באירופה. "בסוף התוצרים מדברים בעד עצמם. זה לא בגלל העיניים היפות שלנו, ובטח שלא מציונות".

פרסומת
צלומי לוויין של תשתיות ייצור טילים באיראן מושבתות
צלומי לוויין המציגים תשתיות ייצור טילים באיראן מושבתות, אך ניכרת פעילות לשיקום מתקנים | צילום: מכון המחקר FPRI

זו הסיבה ש-24 נציגי חברות הגיעו השבוע לכנס Space Tech Expo Europe בגרמניה, במשלחת החלל הישראלית הגדולה עד היום. גם מ' המריא לשם. "לא נשארו הרבה מדינות באירופה שמשתפות פעולה בצורה יפה עם ישראל וגרמניה היא אחת מהן", הוא אומר. "כאן, בניגוד לתערוכת הנשק בפריז, לא היה דיון של 'כן תשתתפו או לא תשתתפו'".

עשר דקות של גיהינום

כל שנות העבודה מתנקזות לרגע אחד שבו לאנשי המעבדה כבר אין שליטה על המתרחש. השיגור. אחרי שנתיים, שלוש ולעיתים שלוש וחצי שנות עבודה, המצלמה מותקנת על לוויין ונשלחת לחלל. "אנשים שולחים לוויינים לחלל, אבל אנחנו שולחים זכוכית גדולה ושבירה", אומר מ'.

פרסומת
תמונות לוויין מעידות על חידוש הפעילות במתקן הגרעין
תמונות לוויין מעידות על חידוש הפעילות במתקן הגרעין מינזדאי

את הדקות הראשונות הוא מתאר כ"עשר דקות של גיהינום". גם כשהלוויין מגיע בשלום למסלולו, המתח לא מסתיים. תחילה בודקים שהמערכות נדלקות ומתפקדות, ואחר כך מתחיל תהליך כיול שעשוי להימשך כשלושה חודשים, עד שמתקבלות התמונות החדות שלשמן נבנתה המצלמה.

"כל מצלמה ששיגרנו עברה בשלום והביאה את התוצר שנדרש ממנה", מספרת א' בגאווה. אבל ההתרגשות איננה פוחתת. "כשאתה חלק מבניית המצלמה הזאת, אפילו כשהיא עולה למשאית אתה כל כך מתרגש. זה כמו לידה, ממש. בסוף את שמה את כל זה על טיל ומתפללת".

פרסומת
טילים באיראן
צילום: GETTYIMAGES
שיגור טילים מאיראן
שיגור טילים מאיראן | צילום: epahnews/Handout/Anadolu Agency, getty images
תקיפת משגרי טילי קרקע-אוויר באיראן
תקיפת משגרי טילי קרקע-אוויר באיראן | צילום: דובר צה"ל

הפרטים המופיעים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.