מרוץ חימוש במעמקים: ישראל מסתערת על שוק הצוללות הבלתי מאוישות

התעשיות הביטחוניות הישראליות מסתערות על שוק הכלים הצוללים הבלתי מאוישים (כצב"מים), על רקע הביקוש הגובר מצד ציים ברחבי העולם למערכות אוטונומיות לאיסוף מודיעין, למעקב אחר צוללות ולביצוע משימות חשאיות במעמקי הים. חברת אלביט מערכות הודיעה היום (חמישי) כי תציג לראשונה בתערוכת Euronaval 2026 בפריז את יכולותיה בתחום בעקבות רכישת חברת ISE הקנדית. הכלים החדשים מיועדים בין היתר לאיסוף מודיעין, לאיתור מוקשים ימיים, ללוחמה נגד צוללות ולהגנה על תשתיות אסטרטגיות בים.

הכניסה של אלביט לתחום מתאפשרת בעקבות רכישת ISE, שמרכזה באזור ונקובר שבקנדה. החברה, בעלת ניסיון של יותר מ-50 שנה ברובוטיקה תת-ימית, עוסקת בפיתוח ובייצור כלים תת-ימיים אוטונומיים וכלים המופעלים מרחוק. עד כה סיפקה יותר מ-250 כלים ללקוחות ביותר מ-20 מדינות. אף שהיקף העסקה אינו מהותי מבחינת אלביט, הרכישה משקפת את העניין הגובר בתעשיות הביטחוניות הישראליות בתחום הלוחמה התת-ימית הבלתי מאוישת.

הכלים החדשים מסוגלים לפעול באופן עצמאי מתחת לפני הים, ללא צוות אנושי, ולשאת מגוון חיישנים, בהם מערכות סונאר ואמצעי איסוף מודיעין. בין המשימות האפשריות שלהם נמצאות סריקת קרקעית הים, זיהוי איומים תת-ימיים ומעקב אחר פעילות חשודה בסביבת נמלים, כבלים תת-ימיים ותשתיות אנרגיה. הפעלתם מאפשרת לבצע משימות ממושכות ומסוכנות בלי לסכן צוותי לוחמים.

באלביט מתכוונים לשלב את הכלים התת-ימיים עם משפחת כלי השיט הבלתי מאוישים "שחף" (Seagull), שכבר פועלת מעל פני המים. המטרה היא לאפשר לכלים לפעול בתיאום, לחלוק מידע ולבצע משימות משותפות. כך, למשל, כלי שיט בלתי מאויש על פני המים יוכל להשתלב במשימה עם כלי תת-ימי המבצע סריקה או איסוף מודיעין.

ה"שחף" של אלביט כבר צבר ניסיון בתרגילים בין-לאומיים. בדצמבר 2022 השתתף הכלי בתרגיל "דיגיטל הורייזון" במפרץ הפרסי, סמוך לאיראן, שבו נבחנו יכולות של כלים ימיים בלתי מאוישים מ-17 יצרנים, בהובלת הצי החמישי של ארה"ב.

"ציים ברחבי העולם מחפשים יותר ויותר פתרונות אוטונומיים מקיפים למשימות ימיות מורכבות", אמר אורן סבג, מנכ"ל חטיבת המודיעין והלוחמה האלקטרונית באלביט מערכות. לדבריו, הוספת הכלים התת-ימיים תאפשר לחברה להציע פתרון משולב הכולל מערכות הפועלות מעל ומתחת לפני המים.

הצוללת הישראלית שכבר נמכרה לגרמניה

אלביט אינה החברה הישראלית היחידה שפועלת בתחום. התעשייה האווירית כבר פיתחה את הצוללת הבלתי מאוישת Blue Whale, שנמסרה בפברואר האחרון לחיל הים הגרמני בעסקה שהיקפה מוערך בעשרות מיליוני דולרים. מדובר בכלי התת-ימי האוטונומי הראשון שרכש חיל הים הגרמני.

אורכה של הצוללת כ-11 מטרים, משקלה כ-5.5 טונות והיא מונעת בחשמל. היא מסוגלת לפטרל במשך עשרה ימים לפחות, בהתאם למשימה, ולבצע איסוף מודיעין וגילוי צוללות באמצעות מערכות סונאר. גם יוון מגלה עניין במערכת ולפי דיווחים בתקשורת המקומית בוחנת אפשרות לחכור שלוש צוללות מסוג זה, במסגרת מאמציה לחזק את יכולותיה הימיות מול טורקיה.

הביקוש לכלים תת-ימיים בלתי מאוישים הולך וגובר, בין היתר על רקע החשש מפגיעה בכבלים תת-ימיים, בצינורות גז ובתשתיות אנרגיה ימיות. לצד משימות מודיעין ומעקב אחר צוללות, הכלים משמשים גם לסריקת נתיבי שיט ולאיתור מוקשים, ללא צורך בשליחת צוללנים או כלי שיט מאוישים לאזורים מסוכנים.

חשיבותם של הכלים התת-ימיים הבלתי מאוישים התחדדה בשנה החולפת במלחמה מול איראן. באפריל הודיע הצבא האמריקני על מבצע לפינוי מוקשים שהניחו משמרות המהפכה במצר הורמוז, בהשתתפות כלים תת-ימיים בלתי מאוישים. חודש לאחר מכן דווח כי הצי האמריקני הרחיב חוזה בהיקף של עד כ-100 מיליון דולר לפיתוח יכולות בינה מלאכותית שיסייעו לכלים כאלה לזהות מוקשים איראניים.

גם בצד השני מפתחים יכולות דומות: בפברואר 2024 השמיד הצבא האמריקני כלי תת-ימי בלתי מאויש של החות'ים בתימן. עוד קודם לכן תפס משלוח נשק מאיראן שכלל רכיבים לכלים מסוג זה.