החשש מפעולה איראנית - והתוכנית שתקרקע עשרות אלפי רחפנים: "חוק שאי אפשר לעמוד בו"

עשרות אלפי רחפנים נמצאים כיום בבתים בישראל. הם משמשים לצילום, למדידות, לחקלאות, לאבטחה ולתחביב, ומפרנסים מפעילים מסחריים ועסקים שלמים. כעת, על רקע הקושי להתמודד עם רחפני הנפץ של חיזבאללה והחשש מהסלמה עם איראן, נשקלת האפשרות לקרקע את כולם.

האפשרות להטיל איסור כולל ומוחלט על הטסת רחפנים בשמי ישראל, שנחשפה אמש (שבת) בחדשות סוף השבוע, כבר נדונה לאחרונה בקבינט המדיני-ביטחוני. השרים שמעו את עמדת מערכת הביטחון, שממליצה לבחון ברצינות את המהלך כחלק מההיערכות למערכה רחבה מול איראן. החלטה סופית עדיין לא התקבלה, אך הדיון כבר מעורר זעם וביקורת חריפה בענף.

"להחליט שאסור להטיס רחפנים במדינת ישראל זה לחוקק חוק שאי אפשר לעמוד בו", אומר פיני יונגמן, נשיא חברת TSG, המתמחה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה אווירית, בשיחה עם N12. "יש בישראל מיליוני רחפנים, שרובם המוחלט מופעלים בידי ילדים. יהיה קשה מאוד למנוע מהם להטיס אותם, לפקח על כך או לאכוף את האיסור".

החשש: מתקפת רחפנים איראנית

הרציונל הביטחוני שמאחורי המהלך נשען על שני איומים מרכזיים. הראשון הוא הקושי לספק כיום מענה מלא לרחפני הנפץ שמפעיל חיזבאללה, ובהם רחפנים המונחים באמצעות סיבים אופטיים. כלים אלה אינם תלויים בתקשורת רדיו רגילה, ולכן קשה יותר לשבש אותם באמצעי לוחמה אלקטרונית.

רק אתמול הודיע צה"ל כי חיסל בדרום לבנון חוליית מחבלים שהפעילה רחפן נפץ לעבר הכוחות באזור הכפר תבנית. במקביל, בצבא מזהים ניסיונות איראניים להעתיק את השימוש ברחפנים מסוג זה גם ליהודה ושומרון. הנחת העבודה היא שעדיין אין בגזרה רחפני נפץ פעילים, אך כאמצעי מניעה צה"ל מחרים כל רחפן שהוא מאתר באזור.

החשש השני הוא מהסלמה רחבה מול איראן, שבמסגרתה יוגבר השימוש ברחפני נפץ בידי איראן וחיזבאללה – ואף בידי גורמים עוינים שיפעלו מתוך גבולות ישראל. איסור גורף עשוי, לפחות בתיאוריה, "לנקות" את השמיים מרחפנים אזרחיים ולאפשר לכוחות הביטחון להתייחס לכל רחפן שמתגלה כאל איום פוטנציאלי.

גם בתעשיות הביטחוניות מכירים היטב בסכנה. יונגמן, לשעבר מבכירי רפאל ומי שהיה ממובילי תוכניות כיפת ברזל וקלע דוד, מזהיר כי אפילו רחפן צילום זול עלול להפוך לכלי לאיסוף מודיעין. "ילד בן 14 יכול להטיס רחפן מעל בסיס, אתר מסווג או שדה תעופה רק משום שהוא סקרן", הוא מסביר. "התמונה יורדת אליו, הוא משתף אותה עם חברים – ובסופו של דבר היא יכולה להגיע גם לאויב".

למרות זאת, הוא סבור כי איסור כולל אינו הגיוני וגם בלתי ניתן לאכיפה. החלופה שהוא וחברות נוספות בתחום מציעים היא מערכת ארצית לניהול תעבורת רחפנים, בדומה למערכות שמנהלות את תנועת המטוסים. כל מפעיל מסחרי יקבל מסלול, גובה וזמן טיסה, ולמטיסים חובבים יוקצו אזורים שבהם יוכלו לפעול תחת מגבלות ברורות.

"ברגע שכל הרחפנים המורשים מבוקרים, רחפן שאינו מזוהה או מופיע במקום אסור יכול להיות מוגדר מיד כעוין", הוא אומר. "אני מבין את המצוקה, אבל לאכוף איסור גורף זה כמעט בלתי אפשרי. צריך לעבור להטסה מבוקרת ולנהל את התעבורה".

"אין סיבה להפוך תחביב שלם לתחום פיראטי ואסור"

אורי מייקל אפק, מטיס רחפנים שגם עובד בחברה העוסקת בתחום, סבור כי האיסור לא בהכרח יפתור את האיום שהוביל להחלטה המסתמנת. "מקור הבעיה בצפון הוא רחפנים המופעלים באמצעות סיבים אופטיים, כלים שבכלל אינם זמינים לציבור החובבים", הוא אומר. "אני לא יודע עד כמה נכון בגלל זה לאסור כל הטסה של כלי חוקי".

גם הוא מכיר בפוטנציאל המסוכן של הכלים. "לארגון טרור זה כלי אידיאלי: הוא זול, זמין, רחוק מהמפעיל ומסוגל לבצע את המשימה", הוא אומר. "אבל האם זה צריך להוביל לאיסור טוטלי על השימוש ברחפנים? לא. אפשר להחמיר את הרגולציה ולהגביל כלים מסוימים, אבל אין סיבה להפוך תחביב שלם לתחום פיראטי ואסור".

"הולכים לפופוליזם במקום לטפל בבעיה"

כבר כיום הטסת רחפנים בישראל כפופה לשורה של מגבלות. לפי תקנות רשות התעופה האזרחית, הפעלת רחפן למטרות פנאי או ספורט מחייבת רישיון מטיסן, שניתן מגיל 12 לאחר בחינה מקוונת. רחפן שמשקלו יותר מ-250 גרם חייב גם ברישום ובסימון במספר הרישום שלו. הטסת פנאי מוגבלת בדרך כלל לגובה של 50 מטרים וכפופה להגבלות מרחביות ובטיחותיות. בהפעלה כללית או מסחרית נדרש רישיון מטיס, וכל רחפן חייב ברישום – גם אם משקלו 250 גרם או פחות.

אפק מספר כי גם את הכללים הקיימים קשה לאכוף בשטח. "לא יצא לי להיתקל באכיפה משטרתית פיזית כלפי מטיס", הוא אומר. "צריך לאתר את הרחפן באוויר, למצוא את המפעיל על הקרקע ולקשר ביניהם. זה דורש מאמץ טכנולוגי ואנושי לא קטן". לדבריו, גם מגבלות תוכנה שמטמיעות יצרניות כמו DJI מונעות מכלים רבים להמריא בקרבת אזורים אסורים, ובהם בסיסים ושדות תעופה – אך אינן מספקות מענה לכל סוגי הרחפנים.

רעי אש, מפעיל רחפנים מסחרי זה יותר מעשור, חריף יותר בביקורתו. "המדינה שוב הולכת לפופוליזם במקום לקבל אחריות ולטפל בבעיה", הוא אומר. "מה השלב הבא – יאסרו על מכוניות כי הן עלולות לשמש מכוניות תופת? זה כמו להטיל עונש קולקטיבי על קהל שלם בכדורגל במקום לטפל באחראים לבעיה". גם הוא לא מאמין שאפשר יהיה לאכוף איסור כזה בפועל.